מהן ההשלכות הגלובליות של התחלואה בסרטן ריאה הנגרם מעישון כפוי?
מחקר חדש שנערך בסין בחן את היקף התחלואה והתמותה מסרטן ריאה הנגרם מחשיפה לעישון כפוי (פסיבי) ברחבי העולם במשך יותר משלושה עשורים. החוקרים ניתחו נתונים מ־204 מדינות בין השנים 1990 ל־2021 ובחנו כמה אנשים נפטרו מסרטן ריאה עקב עישון פסיבי, כמה שנות חיים בריאות אבדו, וכיצד הנתונים משתנים לפי מין, גיל, אזור גיאוגרפי ורמת פיתוח כלכלית וחברתית (מדד SDI).
מהנתונים עולה כי בשנת 2021 בלבד היו ברחבי העולם כ-98 אלף מקרי מוות וכ-2.37 מיליון שנות חיים בריאות אבדו כתוצאה מסרטן ריאה וחשיפה לעישון פסיבי. העומס הגבוה ביותר נמצא באזור מזרח אסיה, שם נרשמו למעלה מ-60% ממקרי המוות, ואחריו במרכז אירופה ובמזרח התיכון. מהמחקר עולה שבמדינות בעלות רמת פיתוח גבוהה, כמו מערב אירופה, ארה"ב ואוסטרליה, נרשמה הירידה החדה ביותר בתמותה, וזאת בזכות חקיקה נגד עישון, הסברה ציבורית ואכיפה יעילה.
החוקרים מצאו כי גברים סובלים מהעומס הגבוה ביותר מעישון כפוי (כלומר, תמותה או מגבלה), במיוחד בגילי 55–79, אך גם בקרב נשים ניכרת עלייה במדינות שבהן נפוצה חשיפה לעשן בבית. החוקרים מסכמים כי אמנם בעשורים האחרונים ניכרת ירידה עולמית בשיעורי התמותה, אך כדי להמשיך במגמה יש צורך בהגברת ההסברה, בחקיקה נרחבת יותר ובאכיפה שתגן על הציבור – ובמיוחד על ילדים ונשים – מפני חשיפה לעשן סיגריות של אחרים.
המחקר פורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Frontiers in Oncology
מה הקשר בין חומרים משמרים במזון והסיכון לחלות בסרטן?
חומרים משמרים מוספים למזונות ארוזים כדי להאריך את חיי המדף שלהם. למרות שזהו נוהג סטנדרטי בתעשיית המזון, עדיין ידוע מעט על השפעתם הבריאותית ארוכת הטווח. מחקר חדש שנערך בצרפת בחן את הקשר בין צריכת חומרים משמרים לבין היארעות סרטן בקרב מבוגרים. במסגרת המחקר מילאו יותר מ-105,000 מבוגרים שאלוני צריכת מזון, ונמצא ש-99.7% מהם צורכים חומרים משמרים. במהלך מעקב ממוצע של 7.5 שנים זוהו 4,226 מקרים של סרטן.
החוקרים בדקו 17 חומרים משמרים נפוצים שנצרכו על ידי לפחות עשירית מהמשתתפים, ולא מצאו קשר מובהק בין סך צריכת כל החומרים המשמרים יחד לבין הסיכון לחלות בסרטן. לעומת זאת, צריכה גבוהה יותר של מספר חומרים משמרים מסוימים נקשרה לסיכון גבוה יותר לסרטן בהשוואה לאי צריכה או לצריכה נמוכה יותר. כך לדוגמה, אשלגן סורבט (E202) נקשר לעלייה של 14% בסיכון כללי לסרטן ולעלייה של 26% בסיכון לסרטן השד, וסולפיטים נקשרו לעלייה של 12% בסיכון כללי לסרטן. נתרן ניטריט (250E) נקשר לעלייה של 32% בסיכון לסרטן הערמונית, ואשלגן חנקתי (252E) נקשר לעלייה של 13% בסיכון כללי לסרטן ושל 22% לסרטן השד.
אמנם נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את הסיכונים הפוטנציאליים, אך כבר כעת ציינו החוקרים כי התרכובות יכולות לשנות מסלולים חיסוניים ודלקתיים, דבר שעלול לגרום לדיכוי חיסוני ולכן להתפתחות סרטן.
המחקר פורסם בכתב העת British Medical Journal ינואר 202
האם פעילות גופנית יכולה לשפר את התפקוד המיני בגברים עם סרטן הערמונית?
חוקרים מאוסטרליה וניו יורק ביקשו לבדוק האם לביצוע פעילות גופנית יש השפעה על התפקוד המיני של גברים עם סרטן ערמונית. במחקר השתתפו 112 גברים (בגיל ממוצע 66) שהיו במהלך טיפול בסרטן הערמונית או אחריו, ושדיווחו על קושי בתפקוד המיני. הם חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצה אחת שבה התקיימה פעילות גופנית מודרכת, קבוצה אחת שבה התקיימה פעילות גופנית מודרכת וייעוץ פסיכולוגי-מיני, וקבוצה אחת שחבריה קיבלו טיפול רגיל (כלומר, ביקורת שגרתית אצל הרופא המטפל).
הפעילות הגופנית כללה אימוני אירובי ואימוני התנגדות שבוצעו 3 פעמים בשבוע במשך 6 חודשים. הרכיב האירובי כלל בין 20 ל-30 דקות של פעילות גופנית קרדיווסקולרית בעצימות בינונית עד גבוהה, בעוד שתרגילי אימון ההתנגדות כללו בין 6-8 תרגילים בעצימות הנעה בין 6 ל-12 חזרות בכל אימון.
בתום 6 חודשים המשתתפים שהשתייכו לשתי הקבוצות שהתקיימה בהן פעילות גופנית דיווחו על שיפור בתפקוד הזקפה, בהשוואה לאלה שקיבלו את הטיפול הרגיל. השפעות הפעילות הגופנית על תפקוד הזקפה היו בולטות יותר בקרב מטופלים שקיבלו טיפול בקרינה וטיפול הורמונלי בהשוואה לאלה שעברו כריתת ערמונית.
יתר על כן, המטופלים שדיווחו בתחילת המחקר על רמות נמוכות יותר של חשק מיני ושביעות רצון נמוכה יותר מיחסי מין לפני ההתערבות בפעילות גופנית, דיווחו בסיומה על רמות גבוהות יותר של תועלת. לפעילות גופנית הייתה גם השפעה משמעותית על מניעת עלייה במסת שומן והביאה לשיפורים משמעותיים בתפקוד הגופני ובכוח של שרירי פלג הגוף העליון והתחתון.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר תומכים בביצוע פעילות גופנית כדרך יעילה להתמודדות עם תפקוד מיני לקוי בקרב גברים עם סרטן הערמונית ויש לראותה חלק מרכזי בטיפול בהם.
המחקר פורסם בכתב העת Jama Network Open במרץ 2025
