הטלפון האדום ביחידה לטיפול נמרץ לב מצלצל. בת 22 איבדה הכרה בזמן ששחתה בבריכה ונמשתה מהמים על ידי חבריה שהחלו בפעולות החייאה. שבועיים קודם לכן אותו הטלפון צלצל, אז דווח על בן 30 שהיה עם חבריו במסעדה ולפתע שמט את ראשו והתמוטט. למזלו, שולחן לידו ישבה רופאה מרדימה שמיד נגשה אליו והחלה בפעולות החייאה. אלה הן 2 דוגמאות לצעירים "בריאים" שהובהלו בשבועות האחרונים במצב קריטי לטיפול נמרץ לב במחלקתנו עקב דום לב.
דום לב הינו מצב בו הלב מפסיק לפעום עקב הפרעת קצב שמקורה בחדרים של הלב, וזאת בניגוד להפרעות קצב שמקורן בעליות הלב, אשר בצעירים, לרוב, אינן מסכנות חיים. בעקבות הפרעת הקצב חדרי הלב אינם מתכווצים באופן אפקטיבי ולכן הלב מפסיק להזרים דם לכל אברי הגוף. האדם אשר לוקה בדום לב מאבד הכרה בפתאומיות בגלל ירידה חדה באספקת הדם למוח, פעמים רבות ללא כל תחושה מקדימה. טיפול מידי ויעיל הכולל עיסויי חזה ומתן של שוק חשמלי ממכשיר דפיברילטור יכול להציל חיים. אם טיפול כזה לא ניתן, או אם הטיפול מתעכב, המוות, לרוב, בלתי נמנע.
כמה זה שכיח
דום לב שכיח יותר ממה שאנו נוטים לחשוב: 1 מכל 2 אנשים המתים כתוצאה ממחלת לב, מתים בפתאומיות בגלל דום לב. אולם, השכיחות של דום לב משתנה על פי הגיל וכך גם הגורמים לדום לב.
מעל גיל 40 הסיבה השכיחה ביותר לדום לב היא מחלה של העורקים הכליליים של הלב, המספקים חמצן לשריר הלב עצמו ומאפשרים את פעולתו. במטופלים אלה דום הלב עלול להופיע בזמן אוטם חריף של שריר הלב, כאשר עורק כלילי נחסם בצורה פתאומית, חמצן לא מגיע לרקמת השריר וכתוצאה מכך נגרמת הפרעת הקצב. מנגד, דום לב עלול להופיע חודשים ואף שנים רבות לאחר אוטם של שריר הלב אשר הותיר רקמה צלקתית בתוך שריר הלב, שמהווה מקור להפרעת הקצב.
הסיבות השכיחות לדום לב בצעירים מתחת לגיל 40 הינן מחלות לב מבניות, כגון עיבוי או הרחבה של שריר הלב, או הפרעות קצב הנובעות ממוטציות בגנים המקודדים לחלבונים האחראיים לוויסות מלחים אל תוך ומחוץ לתא שריר הלב. הפרעה בוויסות המלחים פוגעת בקיטוב החשמלי של התא אשר גורם להופעה של הפרעת הקצב.
הערכה ראשונית של צעיר המתקבל עם דום לב מצריכה פעולה במספר צירים במקביל. ראשית, יש לתת טיפול מידי ויעיל לייצוב מצבו של המטופל. במקביל, חשוב לערוך בדיקה יסודית ומדוקדקת של הרקע הרפואי, ולהשלים תרשים אק"ג המתעד את הפעילות החשמלית של הלב. המידע הזה עשוי לספק למומחה הפרעות קצב את המידע הנדרש לו כדי להבין את המנגנון שהוביל אל דום הלב ובהתאם, לגבש מתווה להמשך הבירור והטיפול.
הבירור הלא פולשני כולל תיעוד של הפעילות החשמלית של הלב לאורך יממה (הולטר לב) וגם בזמן מאמץ (בדיקת אק"ג במאמץ). בדיקות אלה יכולות לחשוף מוקד באחד מחדרי הלב המתאפיין בפעילות חשמלית אוטונומית העלולה לגרום לדום לב. אולטראסאונד של הלב (אקו לב), CT ו-MRI הן בדיקות שמבוצעות באופן שגרתי בצעירים, והעיבוד של המידע המתקבל מהן חיוני לצורך אבחון הסיבה להפרעת קצב הלב.
במקרים בהם חושדים כי ישנו בסיס תורשתי לדום הלב, מתבצע גם בירור גנטי הבודק את הימצאותן של מוטציות הידועות כקשורות להפרעות קצב מסכנות חיים. בדיקה חיובית למוטציה, מסייעת באבחנה ובהחלטה על הטיפול אך יש לה משמעות גם עבור קרובי משפחה, אשר צריכים אף הם להשלים הערכה קרדיולוגית לרבות בדיקה גנטית. כך ניתן לזהות בשלב מוקדם צעירים נוספים הנמצאים בסיכון ללקות בדום לב בעתיד.
הבירור הפולשני כולל בדיקה אלקטרופיזיולוגית במהלכה מוחדרים צנתרים עם אלקטרודות המתעדות את הפעילות החשמלית בתוך חללי הלב. אותן אלקטרודות יכולות גם לקצב את המדורים השונים בלב ולחשוף את הפרעת הקצב שהובילה אל דום הלב. בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות, ניתן למפות את זרימת החשמל בלב ולחשוף מוקדים המתאפיינים בהולכה חשמלית המאפשרת את קיומה של הפרעת הקצב. צריבה של מוקדים אלו באמצעות גלי רדיו או טכנולוגיות אחרות יכולה למנוע הישנות של דום לב.
עם סיום הבירור נעשית הערכה חוזרת. במידה והסבירות להפרעות קצב קטלניות גבוהה, לרוב נמליץ על השתלת מכשיר דפיברילטור תת עורי. מכשיר זה אינו מונע את דום הלב, אך ביכולתו לזהות הפרעות קצב מסכנות חיים ולטפל בהן באמצעות שוק חשמלי היכול להפסיק את הפרעת הקצב ולהחזיר את הפעילות החשמלית הפיזיולוגית של הלב.
ומה קורה עם הצעירים איתם פתחנו?
בירור ראשוני של הצעירה העלה כי למטופלת אבחנה ידועה של תסמונת גנטית המעלה משמעותית את הסיכון לדום לב, ועל כן הייתה במעקב קרדיולוגי ואף נרשם לה טיפול תרופתי למניעת הפרעות קצב. המטופלת התאוששה תוך ימים והשתחררה לאחר שעברה במהלך האשפוז השתלה של דפיברילטור תת עורי.
בירור של דום הלב של המטופל השני חשף בליבו סיב חשמלי העוקף את מערכת ההולכה המולדת ומאפשר הולכת חשמל מהירה ולא מבוקרת מהעליות אל החדרים. במהלך האשפוז השלים צריבה של המסלול העוקף באמצעות צנתור. שני המטופלים קיבלו טיפול מציל חיים בשניות הראשונות לאחר דום הלב ולכן יצאו מבית החולים על רגליהם וללא נזק שארי. לצערנו, אין זו התוצאה במקרים בהם חולף זמן יקר מתחילת האירוע ועד לקבלת הטיפול.
זיהוי של דום לב ומתן טיפול מהיר באמצעות שוק חשמלי מדפיברילטור הוא המפתח להצלת חיי אדם. הטמעת דפיברילטורים אוטומטים במרחב הציבורי ובמקומות הומי אדם תוך העלאת המודעות הציבורית לקיומם תפס לאחרונה תאוצה, בעיקר הודות ליוזמתה של מעיין זוסמן, אלמנתו של ד"ר אורן זוסמן, מתמחה בקרדיולוגיה אשר נפטר מדום לב בגיל 38.
דום לב הינו אירוע דרמטי וטראומתי עבור המטופל, משפחתו, ולעיתים קרובות גם עבור הצוות המטפל. למרות שרוב המטופלים אשר חווים דום לב אינם "בריאים", כלומר רובם מבוגרים עם רקע של אוטם שריר הלב, ועם פגיעה ידועה בתפקוד הלב, הפתאומיות בה אדם נשלף משגרת יומו אל תוך מציאות של טיפול נמרץ, מוניטורים מצפצפים ואי וודאות, מערערת את תפיסת המציאות של המטופל ושל הסובבים אותו, וחושפת את השרירותיות של החיים.
ד"ר אריאל בנאי הוא מומחה ברפואה פנימית, מתמחה בקרדיולוגיה
ד"ר לורין שוורץ הוא קרדיולוג בכיר ומומחה בהפרעות קצב ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
בשיתוף המערך הקרדיולוגי, איכילוב
