אל חדר המיון הובהל ע', בן 28, לאחר שאיבד את הכרתו ונפל באופן חד ופתאומי בזמן בילוי עם חברים.
צוות מד"א מצא אותו מטושטש, עם חבלה בפניו, אך מגיב ומדבר לעניין. הוא סיפר כי חש לחץ בחזה וסחרחורת פתאומית לפני שאיבד את הכרתו. לחץ הדם היה גבוה, 180/100 מ"מ כספית, גם קצב הלב היה גבוה – 110 פעימות לדקה. תרשים אק"ג שבוצע במקום הדגים סימנים של אוטם שריר הלב ("התקף לב"). עם הגעתו לחדר המיון, דיווח כי חש בטוב וללא כאבים בחזה אך לחץ הדם וקצב הלב היו עדיין גבוהים. במקביל נמדד חום 39 ותרשים האק"ג עדיין הדגים ממצאים המחשידים לאוטם בשריר הלב.
בגלל החשד לאירוע לב, נבחנה האפשרות לבצע צנתור כלילי דחוף. במהלך שהותו הקצרה במיון, ע' איבד שוב את הכרתו. הפעם, נצפו במוניטור הפרעות בקצב הלב מסוג מסכן חיים, והיה צורך בביצוע החייאה עם מתן מכת חשמל ומתן תרופה למניעת הפרעות קצב. לאור ממצאי האק"ג והפרעות הקצב, נלקח בדחיפות אל חדר הצנתורים לצורך הדגמה של זרימת הדם בעורקים הכליליים. באופן מפתיע, נמצאה זרימת דם תקינה בשלושת העורקים הכליליים הראשיים, ללא חסימות.
כשהלב פוגש קוקאין
תשאול חוזר של המטופל, לאחר ששב להכרה מלאה, העלה כי נטל קוקאין במהלך הבילוי עם חבריו.
קוקאין הוא חומר בעל השפעה פסיכוגנית (כלומר כזו המשפיעה על מצב הרוח וההתנהגות) שהתגלה על ידי שבט האינקה באמריקה ושימש כ"אמצעי לשיפור התקשורת מול האלים" (שמו נגזר משמה של אלת השפע של בני האינקה, Kuka Moma). עם הגעתם של האירופאים ליבשת אמריקה, נעשה בו שימוש הולך וגובר כאמצעי להעלאת מצב הרוח והאנרגיה, ובהמשך אף התגלה כחומר הראשון ששימש להרדמה מקומית. אלא שלצד מאפיינים חיוביים אלה, הופיעו דיווחים חוזרים ונשנים על תופעות לוואי מסוכנות כגון אוטם שריר הלב, הפרעות קצב, אי ספיקת לב ואירועים מוחיים לאחר חשיפה לקוקאין, ובסופו של דבר, נאסר השימוש בו שלא למטרות רפואיות מוגדרות.
מחקרים שונים הראו כי השפעתו הפסיכוגנית של קוקאין נובעת מאפקט משולב על השחרור ועל התגובה לחומרים המשמשים כמתווכים במערכת העצבים. חומרים אלה (כגון דופמין ונוראדרנלין), משתחררים מאזורים מסוימים במוח, וכאשר הם נקשרים לקולטן שלהם, מתקבלת תחושת הנאה ואופוריה. קוקאין מגביר אפקט זה במספר אופנים: הוא מעלה את השחרור של חומרים אלה מהמוח, מגביר את עוצמת הקישור שלהם לקולטנים וכן משפיע ונקשר בעצמו לקולטנים הללו. אלא שמעבר לאפקט זה, אחראים חומרים אלה גם על הגברת קצב הלב, עליית לחץ דם והגברת כיווץ כלי דם. לכן, קוקאין עלול לגרום להעלאת עומס ניכרת על מערכת הלב וכלי הדם, וחשיפה חוזרת ותכופה לקוקאין אף מגבירה עוד יותר אפקט זה משום שהיא גורמת להצטברות תוצרי לוואי של קוקאין אשר להם עשויה להיות השפעה זהה. העלאת עומס זו עלולה להתבטא בטווח הקצר בעלייה חדה של לחץ הדם וקצב הלב במקביל לכיווץ כלי הדם הכליליים המספקים דם לשריר הלב. כלומר עלול להיווצר מצב בו ישנה עלייה בעומס על הלב בד בבד עם ירידה באספקת הדם לשריר הלב עצמו, מצב היוצר חוסר איזון משמעותי ועלול לגרום לקריסה בתפקוד הלב. יתרה מזאת, עלייה חדה ופתאומית בלחץ הדם, עלולה לגרום לפציעה ואף לקרע של כלי הדם הגדולים כדוגמת אבי העורקים. ואכן, מחקרים תצפיתיים הראו עלייה משמעותית בהיארעות קרע ספונטני של דופן אבי העורקים בקרב צרכני קוקאין.
כשהמוח פוגש קוקאין
בנוסף, לצריכת קוקאין מגוון השלכות נוספות, כגון השפעה על תעלות חשמליות בשריר הלב. תעלות אלה נועדו להכניס או להוציא יונים (אטומים טעונים חשמלית) מתאי שריר הלב, כדי ליצור מאזן חשמלי מדויק המאפשר כיווץ מתואם וסינכרוני של שריר הלב. קוקאין עלול לשבש את התפקוד של חלק מתעלות אלה ועל ידי כך לגרום להפרעות קשות בפעילות החשמלית של הלב ולהפרעות קשות ומסוכנות בקצב הלב. תופעות לוואי אחרות הקשורות בשימוש בקוקאין כוללות בין היתר עלייה בשכיחות אירועים מוחיים (בעיקר כתוצאה מפגיעה בכלי הדם, אך גם כתוצאה מנטייה להופעת קרישי דם), עלייה חדה בטמפרטורת הגוף (כתוצאה מעלייה לא מאוזנת בקצב חילוף החומרים, אך גם מהפחתת היכולת לפיזור ואובדן חום הגוף), עלייה בלחץ הדם הריאתי (מצב המקשה על תפקוד החדר הימני בלב) ואף פגיעה ישירה בתפקוד שריר הלב עצמו.
ע' טופל בקירור הגוף וקיבל טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם וקצב הלב, במקביל למתן תרופות נוגדות הפרעות קצב. תחת טיפול זה, מצבו התייצב כעבור מספר שעות. לחץ הדם וקצב הלב התאזנו, הממצאים באק"ג נסוגו והפרעות הקצב חלפו. בדיקות הדמיה של הלב הדגימו כי מצבו תקין והוא יצא מכלל סכנה.
למרות התוצאות הטובות עבור ע', יש לזכור כי החשיפה לקוקאין מוסיפה להיות שכיחה במדינות המערב, ואף מהווה את הגורם השכיח ביותר לפניות למיון עקב כאבים בחזה בארה"ב. לצד האופוריה הזמנית שמקנה סם זה, השפעתו על הלב וכלי הדם עלולה להיות הרסנית ומסכנת חיים.
ד"ר עופר חבקוק הוא מנהל מחלקת אשפוז קרדיולוגי, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
בשיתוף המערך הקרדיולוגי, איכילוב
