הלב והכליה הם שני איברים חשובים ביותר וביניהם קשר הדוק. קיים קשר בין מחלות כליה למחלות לב ולהיפך, ושיעור החולים בשתי המחלות הולך וגדל. תסמונת לב-כליה (Cardio-Renal Syndrome-CRS) מתארת מצב שבו הפרעה ראשונית באיבר אחד מערבת פגיעה באיבר השני, כלומר, מחלת לב עלולה לפגיעה בכליה, ואילו מחלת כליה עלולה לגרום לפגיעה בלב, כאשר לא תמיד ניתן לדעת איזו מחלה הופיעה קודם, ועצם השילוב מחמיר את הפגיעה בכל אחד מהאיברים בנפרד.
לחץ דם וסוכרת הם שני גורמים המובילים למחלות כליה ומחלות לב. לחץ הדם יוצר עומס על הכליות והלב וגורם לפגיעה משולבת בהם, וככל שלחץ הדם גבוה יותר, הפגיעה בתפקוד שני האיברים קשה יותר. סוכרת גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים בכליות ולאי ספיקת כליות. הפגיעה בתפקוד הכליה עלול לגרום בעצמו ליתר לחץ דם. גם הסוכרת וגם יתר לחץ הדם פוגעים בלב, ומגדילים מאד את הסיכון ללקות באוטם שריר הלב עם פגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הלב ואי ספיקת לב.
אחד הביטויים הנפוצים אצל חולי אי ספיקת לב ואצל חולים באי ספיקת כליות הוא עומס נוזלים. עומס הנוזלים מתבטא בעיקר בבצקות המופיעות ברגליים ובאזורים נוספים בגוף. הסיבה לעודף הנוזלים בחולי אי ספיקת לב היא ירידה בהחזר הוורידי וכתוצאה מכך ורידי הגוף אינם מנקזים את הרגליים היטב ומופיעות בצקות. בחולי אי ספיקת כליות ישנה ירידה בסינון הדם ובתפוקת השתן, כתוצאה מכך נותרת בגוף כמות נוזלים גדולה יותר.
בוחן כליות
בשנים האחרונות הוצעה חלוקה של תסמונת הלב-כליה לתת-קבוצות הנבדלות זו מזו בגורם המחולל:
- תסמונת לב-כליה חדה: מצב שבו אי ספיקת לב חדה גורמת לפגיעה כלייתית, ממצא הקיים בשני שליש מהחולים המתאשפזים בשל כשל לב חד. פגיעה כלייתית קודמת והיסטוריה של אי ספיקת לב הם גורמי סיכון לתסמונת זו. הסיכון לתמותה עולה ככל שחומרת הפגיעה הכלייתית גדולה יותר.
- תסמונת לב-כליה כרונית: תסמונת זאת מתאפיינת באי ספיקת לב כרונית המלווה בירידה מתמשכת בתפקוד הכליה. שכיחות הפגיעה הכלייתית ומידת חומרתה הן בהתאמה לחומרת אי ספיקת הלב.
- תסמונת כליה-לב חדה: מדובר בתסמונת המתאפיינת בהופעה חדה וראשונית של אי ספיקה כלייתית הגורמת לפגיעה חדה בלב. תסמונת זאת היא פחות נפוצה. הפגיעה הכלייתית עלולה לגרום לתחלואת לב במספר מנגנונים: עודף נוזלים יכול לגרום לגודש ולבצקת ריאות, עלייה ברמת האשלגן מביאה להפרעות בפעילות החשמלית של הלב, והצטברות של רעלנים בדם עלולה לגרום פגיעה בשריר הלב.
- תסמונת כליה-לב כרונית: ירידה כרונית בתפקוד הכליה עלולה לפגוע בהדרגה בלב. ירידה, אפילו קלה, בתפקוד הכליה מהווה גורם סיכון משמעותי ובלתי תלוי למחלת לב, ומגבירה את הסיכון לתמותה במצבים של אוטם שריר הלב, ביצוע צנתור לב וניתוחי מעקפים.
הטיפול בתסמונת לב-כליה הוא אתגר מורכב המחייב גישה המשלבת מומחיות מתחומים שונים, היות ועקרונות הטיפול בכל מערכת בנפרד יכולים להיות סותרים, כך שטיפול במערכת אחת בלבד עלול להחמיר את תפקוד המערכת השנייה. מכאן, שבכל מקרה שבו מאובחנת פגיעה בלב או לחילופין מזוהה פגיעה כלייתית במהלך בדיקות דם שגרתיות, חשוב מאוד לבצע בדיקה רב מערכתית על מנת להעריך את הסיכון לאיברים אחרים, ובמידה שקיימת עדות לפגיעה משולבת יש לטפל בה בהקדם.
"חדר המיון עד ביתו של המטופל"
"ניידת טיפול נמרץ ע"ש נחמה ריבלין"- פרויקט מיוחד שפועל בקהילה מספר פעמים בשבוע, משעות אחר הצהריים ועד 23:00 בלילה.
"הפרויקט נולד מתוך רצון משותף של בית החולים איכילוב ומד"א, להעניק סטנדרט של טיפול רפואי גבוה במיוחד למטופלים הנמצאים בקהילה, ובמקביל להפחית את העומס על המחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים במרכז הארץ. המטרה המרכזית היא להעניק עזרה ראשונית למטופלים הנקלעים למצב רפואי דחוף מסכן חיים, אך במחצית מהמקרים אין צורך באשפוז, ולאחר הטיפול שלנו, הם מופנים להמשך בירור בקהילה. בנוסף, בניידת הייחודית ניתן להעביר מטופלים מורכבים מאוד מכל רחבי הארץ אל בית החולים, גם כאלה שנזקקים לחיבור למכשיר אקמו", מסביר פרופ' קובי שחם מנהל יחידת טיפול נמרץ לב, המערך הקרדיולוגי, איכילוב.
פרופ' שחם ועמיתיו ממחלקות טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים וחדר מיון, מאיישים בהתנדבות את הניידת המיוחדת, שנתרמה לפני מספר שנים.
"ניידת זו נחשבת למתקדמת מסוגה בארץ ועליה ציוד רפואי משוכלל הכולל: תרופות, אמצעי הדמיה (אולטראסאונד נייד) ובדיקות מעבדה מהירות. אלה מאפשרים לנו להנגיש טיפולים רבים הקיימים לרוב רק במחלקת המיון, הישר לסלון ביתו של המטופל", מדגיש פרופ' שחם.
כמעט בכל משמרת יש אירוע בלתי נשכח. פרופ' שחם נזכר במקרה בו הוקפץ לטפל בנהג אוטובוס שלקה בליבו תוך כדי נהיגה: "הגענו אליו תוך מספר דקות, ביצעתי אק"ג שלא הראה ממצא חריג אך מניסיוני ולאור הסימפטומים, היה לי ברור שהוא בתחילתו של התקף לב. יצרתי קשר עם יחידת הצנתורים אצלנו באיכילוב וביקשתי שיכינו עבורו חדר בדחיפות. המטופל הובל לצנתור דחוף בו הודגמה חסימה של 99% באחד מעורקי הלב. בזכות הטיפול המהיר המטופל השתחרר ללא כל פגיעה בתפקוד הלב", מספר פרופ' שחם.
פרופ' קובי שחם הוא מנהל יחידת טיפול נמרץ לב, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
בשיתוף המערך הקרדיולוגי, איכילוב
