כאשר א', צעיר בריא בשנות ה-20 לחייו, פנה למיון בשל כאבים בחזה וקוצר נשימה מהם סבל במשך 3 ימים, הוא חשב כי סביר שמדובר בזיהום ויראלי שכיח לכל היותר. הרי הוא בחור צעיר, בריא, בלי מחלות רקע או טיפול תרופתי קבוע. הוא בוודאי לא חשב כי תלונותיו נובעות מבעיה בליבו.
במהלך שהותו בחדר המיון בוצעה בדיקת אק"ג אשר לא הייתה תקינה, ובבדיקת הדם נמדדו רמות מוגברות של טרופונין (חלבון המופרש משריר בלב) – ממצא המעיד על נזק לתאי שריר הלב, ואשר שכיח במצבים של אוטם בשריר הלב. בהגיענו לבדוק את המטופל, הוא אכן תיאר בפנינו כאב בחזה, לוחץ, מקרין ליד שמאל (תיאור המתאים לאוטם שריר הלב), אך ציין עוד כי בימים האחרונים סבל ממחלת חום ושלשול. בדיקות הדם הדגימו פרט לערכים גבוהים של טרופונין, גם מדדי דלקת מוגברים, ובדיקת אקו לב הדגימה הפרעה קלה בכושר התכווצותו של שריר הלב. המטופל אושפז במחלקה הקרדיולוגית לצורך המשך בירור. האם יתכן שבחור צעיר ובריא לגמרי בשנות ה-20 לחייו עובר כעת התקף לב חריף?
התשובה באופן כללי היא: כן! אבל במקרה המתואר האבחנה היא אחרת. המטופל עבר הערכה הדמייתית של העורקים הכליליים אשר שללה היצרויות או חסימות שמופיעות בדרך כלל כשמדובר בהתקף לב, או במחלה כלילית חריפה. לכן האבחנה הסבירה יותר היא – דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס).
הדלקת שייכת לצעירים
דלקת של שריר הלב עלולה להיגרם כתוצאה מזיהום ויראלי או חיידקי, תגובה אלרגית חריגה, מצב אוטואימוני (כלומר מצב בו מערכת החיסון תוקפת בטעות את הגוף עצמו) או מצב משולב. ההתיצגות עשויה להיות מגוונת, החל מסימפטומים קלים של אי נוחות בחזה ותחושת דפיקות לב מוגברות, ועד למצב הקיצוני והחריג של ירידת לחץ דם משמעותית משנית לכשל של שריר הלב, עם הלם עקב חוסר יכולת של הלב להפיק תפוקת דם מספקת לאברי הגוף, והפרעות קצב מסכנות חיים. מחלה זו עלולה להופיע בכל גיל, אך לרוב מופיעה דווקא בגיל הצעיר.
כדי לאבחן בוודאות דלקת שריר הלב, יש לבצע ביופסיה של שריר הלב, אך מטבע הדברים ולאור אופייה הפולשני של שיטת אבחון זו, אבחנת המחלה נעשית לרוב באופן קליני, על ידי שילוב של תלונות מתאימות, חשד קליני, ממצאי אק"ג, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה. לאחר שלילת מחלה חסימתית של עורקי הלב (העורקים הכליליים) בהדמיית CT או צנתור, ביצוע אקו לב, ומעקב אחר רמות טרופונין ומדדי דלקת. האבחנה הסופית מתבצעת באמצעות בדיקת MRI של הלב. בדיקה זו מאפשרת להבדיל בין נזק לרקמת שריר הלב כתוצאה מדלקת, אל מול תוצאה של אוטם (למשל במקרה של התקף לב) ואף לכמת את ממדי מעורבות שריר הלב בתהליך הדלקתי. לאור מצבם השפיר של מרבית המטופלים, הטיפול הוא לרוב תומך בלבד, וכולל שיכוך כאב לפי הצורך. אנו ממליצים על טיפול תומך בתרופות כגון חסמי ביטא ומעכבי מערכת ה-Angiotensin converting enzyme. משך האשפוז הינו לרוב 5-3 ימים ולאחר מכן המשך מעקב מרפאתי.
על פי הנחיות האיגוד הקרדיולוגי האירופי, מומלצת הימנעות מפעילות גופנית מאומצת למשך 1/2 שנה לאחר אירוע של דלקת בשריר הלב, זאת כדי להקטין סיכון להופעת הפרעות קצב. עם זאת, אין להימנע מפעילות גופנית יומיומית קבועה ומתונה.
הדלקת שייכת לגברים
בחזרה למטופל א', במהלך אשפוזו המשיך לסבול מאפיזודות בודדות של כאבים בחזה, אך ללא שינויי אק"ג, ורמת הטרופונין המשיכה במגמת ירידה. המטופל השלים בדיקת MRI אשר אישרה את החשד הקליני הראשוני והציגה תמונה המתאימה לדלקת חריפה של שריר הלב, לצד ירידה קלה בתפקודו. המטופל שוחרר לביתו עם טיפול תרופתי כפי שהומלץ, והוזמן להמשך מעקב במרפאה.
דלקת שריר הלב לכדה את עין הציבור בשנתיים האחרונות סביב חיסוני הקורונה. במהלך תקופה זו פרסמנו שתי עבודות אשר תיארו את ההתייצגות הקלינית של דלקת שריר הלב לאחר מנת החיסון השנייה ולאחר מנת החיסון השלישית. המחקרים פורסמו בעיתון Circulation CardioVascular Imaging ותארו את המהלך הקליני, בדיקות המעבדה וכן בדיקות ההדמיה שבוצעו במטופלים אלה. בקצרה, הרוב המוחלט של המטופלים היו גברים צעירים ובריאים בשנות ה-30-20 לחייהם, אשר הופיעו עם קליניקה של דלקת שריר הלב 5-3 ימים בממוצע לאחר מנת החיסון השנייה או השלישית. מהלך אשפוזם של כלל המטופלים היה שפיר וללא אירועים חריגים וברוב המטופלים נשללה פגיעה משמעותית בתפקוד הלב. בדיקת ה-MRI של המטופלים אכן הראתה ממצאים התומכים בדלקת חריפה, בעוד שבדיקת ה-CT שבוצעה להערכה של העורקים הכליליים שללה מחלה חסימתית. לאור מתן רב של חיסונים בפרק זמן קצר, לא ניתן לקבוע בוודאות האם אכן קיים קשר בין חיסוני הקורונה לבין דלקת שריר הלב, וטרם נמצא הגורם המסביר מדוע מטופלים מסוימים פיתחו תגובה זו לאחר חיסון. מכל מקום, מדובר בתופעה נדירה וללא השלכות קליניות מהותיות.
לסיכום, דלקת שריר הלב היא מחלה אשר מאפיינת לרוב גברים צעירים ובריאים, יתכן עם זיהום ויראלי מקדים, מהלכה לרוב שפיר אך דרוש בירור מתאים, השגחה והמשך מעקב קליני והדמייתי.
ד"ר דנה ויסקין היא מומחית ברפואה פנימית, מתמחה בקרדיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
בשיתוף המערך הקרדיולוגי, איכילוב
