תחלואה קרדיווסקולרית (מחלות לב וכלי דם; קרדיו – לב, וסקולארי – שייך לכלי דם) הינה הסיבה השכיחה בעולם לתמותה. בישראל חלה ירידה מתמדת בשיעור התחלואה הקרדיווסקולרית, והוא בין הנמוכים ב-OECD (ארגון המדינות המתועשות). למעשה בישראל, בשונה מרוב העולם המערבי, כבר מספר שנים, גורם המוות מספר אחד לתמותה הינו סרטן, בעוד תחלואה קרדיווסקולרית הינה גורם התמותה השני בשכיחותו. עם זאת, קיים עוד מקום רב לשיפור – הן במסגרת מניעה ראשונית (לפני ביטוי ראשון של מחלה דוגמת התקף לב או שבץ), והן במניעה שניונית (מניעת אירועים נוספים והתקדמות המחלה במטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית מוכחת).
זהירות יתר לחץ דם
בראש טבלת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ניצבים לאורך שנים: לחץ דם לא מאוזן, וחוסר איזון של שומני הדם (ביניהם כולסטרול), כמו גם גורמי סיכון אחרים דוגמת תזונה לא בריאה, היסטוריה של מחלות לב במשפחה, חוסר שעות שינה, עודף מתח נפשי, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, זיהום אוויר, עישון וסוכרת.
יתר לחץ דם (יל"ד) הינו הגורם העיקרי למוות מוקדם בעולם. מחקרים הראו שכל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מכפילה את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם. יותר מכך, הוא מהווה גורם סיכון למחלות רבות כמו אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, פרפור עליות, אי ספיקת כליות, ירידה קוגניטיבית ועוד. השכיחות של יתר לחץ דם עולה עם הגיל, והסיכון של מטופלים בני 65-55 לפתח יתר לחץ דם במהלך חייהם עומד על מעל 90%. האיגודים הקרדיולוגיים ממליצים על מדידת לחץ דם אחת כבר מגיל 18, כאשר תדירות הסקירה בהמשך נקבעת על פי לחץ הדם הבסיסי ועל פי גורמי הסיכון. הטיפול ליתר לחץ דם כולל ראשית, שינוי באורחות החיים: תפריט דיאטה מתאים ודל במלח, ירידה במשקל, פעילות גופנית סדירה, שינה סדירה, הורדת מתח, הקטנת צריכת אלכוהול והפסקת עישון.
טיפול תרופתי
במקרים שבהם שינוי אורח חיים אינו איננו מספיק, יידרש גם טיפול תרופתי כדי להשיג את יעד המטרה. יתר לחץ דם והטיפול בו הינו אחד התחומים היותר נחקרים בעולם הרפואי וההמלצות מבוססות על ידע מחקרי רב ומוכח, עם עדויות להפחתת תחלואה ותמותה שהם במתאם לירידה המושגת בלחץ הדם. הטיפול התרופתי הניתן מבוסס במרבית המקרים על שילוב של מספר תרופות בעלות מנגנונים שונים להורדת לחץ הדם. שיטה זו מאפשרת לקבל אפקט משמעותי יותר של הורדת לחץ דם עם פחות תופעות לוואי (כל תרופה ניתנת במינון נמוך יותר מאשר אילו הייתה ניתנת כתרופה בודדת). כדי לשפר את נוחות הטיפול ואת ההיענות לטיפול תרופתי, קיימות היום תרופות שכבר משלבות בכדור אחד מספר חומרים פעילים (Polypill). למרות השיפור באפשרויות הטיפול ללחץ דם, עדיין כ-8%-12% מהמטופלים סובלים מלחץ דם המוגדר עמיד לטיפול ולא מגיעים ליעדי המטרה למרות שינוי אורחות חיים וטיפול תרופתי מיטבי.
בנוסף, קיימים מטופלים רבים אשר מתקשים להתמודד עם תופעות הלוואי של התרופות להורדת לחץ דם. מחקרים מראים כי מעל 50% מהמטופלים ליתר ל"ד לא מגיעים לערכי המטרה המומלצים עבורם.
הטכנולוגיה בשרות לחץ הדם
בשנים האחרונות חלה התפתחות באמצעים טכנולוגיים לא תרופתיים לטיפול בלחץ דם. אחת הטכנולוגיות המבטיחות בתחום זה, וכזו שנחקרה במספר מחקרים קליניים, היא דנרבציה כלייתית. הכליה, מעבר לתפקידה בסינון הדם ויצירת השתן, מהווה מרכיב מרכזי באיזון של לחץ דם דרך בקרה על ספיגת המלחים והנוזלים בנוזל הדם המסונן, ודרך הפרשה של הורמונים שונים המווסתים את לחץ הדם. בכליה ישנם סיבי עצב לכניסת ויציאת אותות חשמליים המאפשרים תקשורת בין מערכת העצבים המרכזית לכליה. מחקרים הראו שאבלציה (צריבה) של סיבי העצב שמעצבבים את הכליה, מביאה לירידה יציבה ומשמעותית בלחץ הדם למשך שנים לאחר הפעולה. הצריבה מתבצעת בחדר הצנתורים, דרך חור קטן במפשעה, הפעולה נמשכת זמן קצר עם שיעור סיבוכים קטן ביותר. המטופלים נשארים להשגחה באשפוז ומשתחררים לביתם למחרת הפעולה. מחקר שפורסם לאחרונה, ועקב אחרי מטופלים אלה במשך 3 שנים, הדגים כי לאורך זמן לחץ הדם הסיסטולי ירד בממוצע בכ-19 מ"מ כספית לעומת 9 מ"מ כספית בנבדקים שעברו פרוצדורת דמה (Sham control). יותר מכך, הם גם נזקקו לפחות תרופות כדי לאזן את לחץ הדם. ההפחתה המושגת בעזרת האבלציה שקולה להפחתה המושגת על ידי שתי תרופות משולבות להפחתת לחץ דם. כאשר בודקים את ההשפעה של הורדת לחץ דם על ידי טיפול תרופתי נמצא כי כל ירידה של 5 מ"מ כספית מביאה להפחתה של כ-5% בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית ול-10%-15% הפחתה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, כך שההפחתה המושגת של 10 מ"מ כספית (ביחס לטיפול תרופתי בלבד) הינה משמעותית וצפויה להביא להפחתה משמעותית בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית.
סל הפתרונות הרפואיים לאיזון יתר לחץ דם הינו גדול וממשיך להתרחב. לחץ דם גבוה הינו הגורם העיקרי לתחלואה ותמותה בעולם והוא גורם בר מניעה - ניתן לטפל בו ולהפחית את הסיכון, ובכך לשפר הן את אורך החיים והן את איכות החיים. לצורך כך, מומלץ למדוד לחץ דם, להקפיד על מעקב אצל הרופא המטפל, הקפדה על אורח חיים בריא, ובמידת הצורך הוספת טיפולים תרופתיים או טיפולים מתקדמים יותר המתאימים למאפייני המטופל. במקביל, מעקב וטיפול ביתר גורמי הסיכון שהוזכרו תביא לירידה נוספת בסיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית ובכך תעצים את התועלת המושגת.
ד"ר ליאור לופו הוא מומחה ברפואה פנימית ומתמחה בקרדיולוגיה
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר בכיר, מנהל יחידת המחקר של המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
בשיתוף המערך הקרדיולוגי, איכילוב
