ג' היה בן 67 כשחש לראשונה באירועים חוזרים של חולשה וסחרחורת; "הייתי כל כך מותש שבכל עליית מדרגות הרגשתי כאילו אני מטפס על הר", אמר. הרופא המטפל שלו, שחשד בבעיית לב, ערך מספר בדיקות, כולל בדיקת אק"ג, ועל סמך התוצאות אובחן ג' כסובל מהפרעה בקצב הלב הנקראת פרפור פרוזדורים, הפרעת קצב הלב הנפוצה ביותר.
בפרפור פרוזדורים, שני המדורים העליונים של הלב פועמים במהירות ובאופן בלתי סדיר ובלתי מסונכרן. כתוצאה מכך עלולים להופיע תסמינים של דפיקות לב לא סדירות, קוצר נשימה, ירידת הסבילות למאמץ, עייפות וחוסר מנוחה. הסיכון לפתח פרפור פרוזדורים במהלך החיים הינו מעל ל- 25% ונמצא במגמת עלייה במקביל להזדקנות האוכלוסייה. פרפור פרוזדורים שאינו מטופל מעלה את הסיכון לשבץ מוחי, לאי ספיקת לב ולדמנציה. על פי ה - CDC (centers for disease control and prevention), המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, פרפור פרוזדורים אחראי במישרין או בעקיפין ליותר מ-160,000 מקרי מוות בשנה בארצות הברית.
אבחון נכון וטיפול מהיר מצילים חיים
כשמאבחנים פרפור פרוזדורים, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא כיצד למנוע היווצרות של קרישי דם בחללי הלב. בפרוזדור השמאלי נמצא מבנה אנטומי דמוי כיס צדדי שנקרא "אוזנית", ובהיעדר התכווצות של פרוזדורי הלב, נוצרים בחלל זה קרישי דם שעלולים להיסחף למוח ולגרום לשבץ מוחי. ברוב המקרים הטיפול יהיה באמצעות תרופות נוגדות קרישה. בטווח הארוך יותר, רוב החולים עם פרפור פרוזדורים יכולים להיות מטופלים ביעילות ובבטחה באמצעות תרופות או באמצעות צריבה (אבלציה). ניסויים מבוקרים הדגימו כי לאורך זמן, צריבה יעילה יותר באופן משמעותי במניעת פרפור פרוזדורים מאשר טיפול תרופתי. עד היום, טכנולוגיות הצריבה הקיימות מבוססות על השריית אנרגיה טרמית על הרקמה. שיטה זו מבוססת על גרימת נזק לרקמת הלב האחראית להפרעת הקצב על ידי חום או קור (בקור ע"י cryoablation או בחום באמצעות גלי רדיו). הנזק הטרמי הורס את הרקמה בדופן הפרוזדור השמאלי באזורים האחראיים ליצירת הפרעות הקצב. החיסרון של שיטה זו מתבטא בכך שהצריבה עלולה לפגוע גם בתאי הלב באופן לא סלקטיבי.
פריצת דרך לפרוזדורים
לפני חודשים ספורים, אושרה לשימוש טכנולוגיה חדשה ופורצת דרך הנקראת אלקטרופורזיה בלתי הפיכה או בשמה המסחרי FARAPULSE. שיטה חדשנית זו מבוססת על שימוש בשדות חשמליים למשך פרקי זמנים קצרים מאוד. אנרגיה חשמלית מועברת לרקמה באמצעות אלקטרודות, בצורה של פולסים הנבדלים ביניהם בתדירות, באורך הפולס ובעוצמת השדה המופעל. כתוצאה מהפעלת השדה החשמלי, נוצרים חורים זעירים (נאנו-פורות) בממברנת התא אשר מפרים את המצב היציב (הומאוסטאזיס) של התא ומביאים את התא לידי מוות-מתוכנן (אפופטוזיס). האנרגיה החשמלית מועברת לרקמה באופן מאד מכוון ומדויק, והיא ספציפית לרקמה שאותה מתכוונים להרוס. האנרגיה המושרית איננה טרמית ואיננה משנה את טמפרטורת הרקמה. בטכנולוגיה זו טמונים יתרונות משמעותיים, כולל פגיעה מדויקת ובררנית אך ורק באזור וברקמה ספציפיים אשר נבחרו מראש, דבר המאפשר שימור מבנים חיוניים לרבות כלי דם, גבולות חדים בין אזור שנפגע לאזור שלא הושפע, היעדר נזק הקשור בחום או קור (נזק טרמי) וזמן טיפול קצר יותר באופן משמעותי. הניסיון הקליני שמצטבר מעיד על כך ששיטת טיפול זו יעילה יותר ומאפשרת אחוזי הצלחה גבוהים בדיכוי הפרעת הקצב עם בטיחות גבוהה יותר למטופל ושיעור נמוך משמעותית של סיבוכים, בהשוואה לשיטות הצריבה הקיימות כיום.
המערך הקרדיולוגי שבמרכז הרפואי תל אביב, הוא המרכז הראשון והיחיד בישראל, ואחד מקומץ קטן של מרכזים מובילים בעולם שמיישם בהצלחה את הטכנולוגיה הזו. טכנולוגיה שמאפשרת ביצוע של צריבה וטיפול בהפרעות קצב לב ביעילות ובבטיחות גדולות משמעותית לעומת השיטות הקיימות והיא צפויה לשנות את פני הטיפול בהפרעות קצב.
ג' היה בין המטופלים הראשונים שעבר בהצלחה את הצריבה במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי איכילוב ת"א, בטכנולוגיה החדשה. למחרת הפעולה הוא שב לתפקד באופן בו היה רגיל טרם הופעת פרפור הפרוזדורים.
הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו משנה את "כללי המשחק" בטיפול בפרפור פרוזדורים, שכן היא מגדילה את מרווח הבטיחות של המטופל ומפחיתה משמעותית את משך ההליך.
ד"ר אודי חורין הוא מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה ומנהל השירות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, רופא בכיר ביחידה להפרעות קצב, פרופ' רפאל רוסו הוא מומחה בקרדיולוגיה, מנהל היחידה להפרעות קצב ומרפאת הפרעות קצב, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
בשיתוף המערך הקרדיולוגי, איכילוב
