בית חולים הוא כנראה המבנה המורכב ביותר לתכנון, זו עובדה, כמעט בבחינת אקסיומה בעיניו של לידור גילעד, האדריכל הישראלי-שוויצרי, שותף במשרד האדריכלים (IB) IttenBrechbühl לדבריו, המפתח לתכנון נכון של מוסדות רפואיים הוא איזון בין כל המרכיבים השונים אשר באים לידי ביטוי בסביבת בית החולים. "כשמתכננים וילה או בניין מגורים, צריך להתחשב בתאורה הטבעית, אבל בית חולים הוא משהו אחר. כל המרכיבים בו צריכים להיות באיזון מושלם. בית חולים מוצלח מבחינה עיצובית הוא כזה שיש בו איזון נכון".
לאחרונה יצא לדרך שיתוף פעולה ייחודי בין משרד IB השוויצרי לבין אחד ממשרדי האדריכלות המובילים בארץ: משרד וינשטין ועדיה. השותפות יוצאת הדופן נוסדה כדי לתת מענה לצרכים המורכבים של בתי החולים והמרכזים הרפואיים בישראל. כבר היום הם שוקדים יחד בשני המשרדים על מיזמי תכנון מורכבים במגוון בתי חולים ומעבדות רפואיות הפרוסים ברחבי הארץ.
"החלטנו ליזום שיתוף פעולה כדי לקדם את איכות התכנון של מבני הרפואה בארץ", אומר שי וינשטין, שותף במשרד הישראלי. שותפו גיל ועדיה מוסיף כי אחת ממטרות שיתוף הפעולה היא תכנון תכניות אב לבתי חולים. "אנחנו מתמקדים בנושא של בתי חולים ומעבדות, גם בתכנון מפורט אך גם בכל הקשור לתכניות אב", מסביר ועדיה. "זהו הפרויקט שאנחנו עוסקים בו בצורה האינטנסיבית ביותר בתקופה אחרונה, תכנון תכניות אב לבתי החולים של כללית".
מתיחת פנים לתשתיות
משרד וינשטין ועדיה מתמחה כבר כמעט 30 שנה בתכנון של בנייני ציבור שונים: בתי חולים, בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מרכזי מבקרים ועוד מבנים רבים אחרים. המשרד ממוקם בתל-אביב והוביל בשנים האחרונות את תכנונם של כמה מהפרויקטים הבולטים והמעוטרים ביותר בארץ, בהם בית הספר התיכון על שמעון פרס בתל-אביב, בית הילד בבית החולים זיו, פיתוח פארק הצבאים בירושלים, שדרוג בריכת הסולטן בעיר, וכן תכנון תכנית האב של תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה במתחם אלנבי.
משרד האדריכלים IB הוקם בשוויץ עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת ולאורך 100 השנה האחרונות תכנן שורה ארוכה של מבני ציבור בולטים ברחבי מרכז אירופה. בין היתר, הצוות המקצועי של IB מוביל חלקים ניכרים מעבודות הבנייה בשדה התעופה המתקדם של ציריך, הקמה של מגוון בתי חולים ומוסדות אקדמיים, וכן את תחנת הרכבת של ז'נבה. המשרד מעסיק כיום כ-300 אדריכלים ומהנדסים הפרוסים ב-7 משרדים שונים ברחבי שוויץ.
בשני המשרדים מסבירים כי שיתוף הפעולה מבוסס על הניסיון הרב של וינשטין ועדיה ושל IB בתכנון מבני ציבור, וכן על הערכים המשותפים של המשרד הישראלי והשוויצרי. בהודעה רשמית שפרסמו שני משרדי האדריכלים נכתב: "החיבור בין הוותק, הגודל והמצוינות העיצובית של IB לבין הגישה היצירתית, הגמישות וההכרות של וינשטין-ועדיה עם השוק הישראלי, מאפשר תכנון של פרויקטים גדולים יותר, תשומת לב רבה יותר לפרטים וחשיבה מעמיקה על כל שלב בפרויקט. האמונה המשותפת בשני המשרדים כי האדם והמשתמש הם המנוע של הליך התכנון, תביא ליצירת מבנים ייחודיים בהם האווירה והשימושיות, זוכים לקדמת הבמה והמשתמשים יזכו בהם לחוויה טבעית ונעימה".
לדברי ועדיה, התשתיות הפיזיות של מערכת הבריאות בישראל זקוקות באופן משווע למתיחת פנים. "דווקא בימיה הראשונים של המדינה הייתה תשומת לב גדולה לנושא הזה. בזכות האופי הסוציאליסטי והקהילה של ישראל הצעירה, הושקעו משאבים אדירים בפיתוח מוסדות הבריאות. אלא שעם השנים ההשקעה פחתה. בשנים האחרונות מתרחש שיפור מרשים מאוד במערכת הבריאות, אבל היא עדיין מתבססת על תשתיות מיושנות. אנחנו מדינה עם רפואה מאד מתקדמת, שיושבת על תשתית ישנה מתקופה אחרת".
גילעד מדגיש כי הגידול המהיר באוכלוסיית ישראל מחייב הגדלה של ההשקעה בתשתיות הבריאות. "קצב צמיחת האוכלוסייה בישראל הוא ממש מטורף. אני עובד באירופה ואצלנו מדברים על קצב גדילה אפסי, בשעה שבישראל האוכלוסייה מכפילה את עצמה בכל 30 שנה. תכנון ובנייה במערכת הבריאות מייצרים אתגר לא פשוט: אי אפשר לעצור את העבודה בבתי החולים, אפילו לא לדקה. בסיטואציה כזו, קשה מאוד לחשוב בצורה ארוכת טווח. אנחנו רואים שבשנים האחרונות הנהלות בתי החולים מתעשתות ומבינות שחייבים להתחיל לחשוב קדימה".
8 תכניות אב חדשניות
בימים אלו שוקדים במשרד וינשטין ועדיה ובמשרד IB על תכנון של 3 פרויקטים בולטים במערכת הבריאות הישראלית. "אנחנו בונים כיום בניין חדש בבית החולים יוספטל של קופת חולים כללית, שיכיל חדרי ניתוח, מחלקת דיאליזה ומחלקת יולדות", אומר וינשטין. "זהו בניין ממוגן שמהווה תוספת חיונית לבית החולים וישנה מן היסוד את היכולות שלו. במקביל, אנחנו שוקדים על בניין מעבדות במכון ויצמן".
כאמור, אחד ממוקדי העשייה העיקריים במסגרת שיתוף הפעולה הוא הובלת תכניות אב חדשות. כיום עובדים במשרדים על תכניות אב חדשות ל-8 מבתי החולים של קופת חולים כללית. "אנחנו עושים תכנית אב לבתי חולים בצפון ובדרום, ביניהם סורוקה, מאיר והעמק", מסביר וינשטין. "המטרה כאן היא להגדיר לאן הולכים בתי החולים האלה ב-50 השנה הקרובות: כיצד הם מתייחסים למתחמים שלהם, אילו מבנים הם יפתחו, ולאיזה תחומים הם רוצים לצמוח. תכנית האב הזאת נועדה לאפשר להם לבנות בצורה משמעותית בהמשך. אנחנו מתבססים על צוותי חשיבה שמערבים גם אנשי רפואה ומסייעים לנו להבין כיצד לייעל את התכנון. למשל, האם ניתן לשלב כמה מחלקות יחד".
תהליכי התכנון שמובילים שני המשרדים נועדו לספק לבתי החולים מענה תכנוני ארוך טווח: "אם יש משהו שחשוב לנו כקבוצה, הוא לבנות בניינים שישרתו את הקהילה ב-50 וב-100 השנים הקרובות", מספר גילעד. "זה הדבר החשוב ביותר, מעבר לצורה של בית החולים ולהיבטים החומריים. חשוב לנו שהמרכזים הרפואיים ישרתו את הקהילה, את הרופאים ואת החולים, וגם את מנהל בית החולים שישב על כסא המנהל בעוד 20 שנה, וימצא בניין עם תכנית אב וכלים להמשיך האלה. אם נבנה את הבניינים מראש תוך מחשבה על העתיד, נוכל להבטיח את היכולת שלהם להשתנות ולהתפתח עם השנים".
מערכות מורכבות
אחת המשימות החשובות של משרדי אדריכלים הניגשים לתכנן מרכזים רפואיים היא לנהל בחוכמה את היבטי הלוגיסטיקה. "בעבר לא ניתנה חשיבות מספיקה ללוגיסטיקה", מסביר גילעד. "זהו עולם שמתפתח במהירות: כיום מדברים על מערכות שלמות אוטומטיות ללוגיסטיקה, שמשנעות בצורה עצמאית את הציוד והתרופות בזמן שיא. אלה דברים מאוד מורכבים שמחייבים תכנון נכון. כיום אי אפשר לבנות בניין טיפול ללא חיבור למערכות לוגיסטיות. צריך לקחת בחשבון משימות של העברת אוכל כשיש 45 מעלות בחוץ, או לחילופין היבטים של זיהום. בתכנון בית חולים, השיקולים האלה טומנים בחובם חיים של אנשים. לכן זו תמיד משימה חשובה מאין כמוה".
"העבודה שלנו מחייבת הסתכלות על הפן השירותי שבו אנחנו מנסים ליצור מקום נעים למטופלים ולאנשי הצוות, ועל הפן הטכני של ניהול מערכות בית החולים", הוא מוסיף. "זאת המורכבות של בתי החולים – שנעה במתח בין שני הקצוות האלה. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, עלינו לספק תשובות טובות יותר ויותר לשתי הדרישות הללו".
מרכיב בולט בעבודת התכנון שמבצעים במשרדי וינשטין ועדיה ו-IB הוא עולם הבנייה הירוקה. "אני מעדיף את המונח בנייה יעילה אנרגטית", מספר ועדיה. "צריך להבין שכל בניין בבית חולים הוא צרכן אנרגיה אדיר. אלה בניינים שממוזגים לאורך כל שעות היממה ועובדים כל דקה. המטרה היא לחשוב על היעילות האנרגטית של בית החולים. אלמנט נוסף בעבודת התכנון הוא לייצר בניין שאינו מאיים. אנחנו רוצים לאפשר לאדם להבין את התנועה במרחב בקלות, גם כדי לקדם את היעילות אבל גם כדי להפוך את בית החולים למקום שמייצר רוגע".
זו אולי המשימה המאתגרת ביותר בתכנון מרכזים רפואיים. "בית חולים זה מקום של סטרט", מסכם וינשטין. "גם המטופלים, גם בני המשפחה שמלווים אותם וגם אנשי הצוות, כולם מגיעים למקום תחת לחצים רציניים מאוד. בתכנון בנייני רפואה עלינו לייצר סביבה רגועה וברורה, עד כמה שניתן. הקשר עם העולם החיצון הוא המפתח: עלינו לשמור על פיסת שמיים ועץ בסביבה הרפואית. לצד דרישות המיגון המורכבות בארץ, אנחנו שואפים להכניס את האור הטבעי כדי להפוך את החללים לנעימים ומרגיעים".
בשיתוף וינשטין ועדיה IttenBrechbühl
