רוג'ר אולריך, פסיכולוג סנת בשבדיה, היה בין הראשונים לחקור את השפעתם של מבני בתי החולים על מאושפזים ומטופלים. בשנת 1984, פרסם מאמר בו הוא מוכיח כי התבוננות לעבר גן ירוק, מואר ופורח, יכולה להאיץ את קצב ההחלמה מניתוח, מזיהומים ומשאר מחלות. אולריך וצוותו בדקו תיקים רפואיים של מטופלים המחלימים מניתוח בכיס המרה בבית חולים בפרברי פנסילבניה. למרות שכל שאר הנתונים היו זהים, התברר שחולים ששכבו במיטות ליד חלון הפונה לעצים מוריקים החלימו בממוצע יום מוקדם יותר, נזקקו לפחות משככי כאבים, וסבלו פחות מסיבוכים שלאחר הניתוח, בהשוואה לחולים שקירות לבנים נשקפו מחלונם.
מסקנה זו מתורגמת כמעט מידי יום ונצבת לנגד עיניהם של מי שאמונים על בינוי ותשתיות של בתי חולים בכל מקום בעולם.
"הכל מתחיל מההבנה שלסביבה הפיזית יש השפעה על התוצאה הקלינית של הטיפול", מסביר אורי גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר, ראש המנהל לתכנון בינוי ופיתוח במשרד הבריאות.
"קיימים מחקרים מבוססים נוספים שהראו שבכוחם של התכנון האדריכלי, לעיצוב פנים ולאדריכלות נוף, השפעה על תוצאות הטיפול", מדגיש גולדשטיין.
לדבריו, הליך התכנון של בתי החולים, מהמבנים המורכבים ביותר בעולמות הבינוי, כולל מומחים רבים מדיסציפלינות שונות ובכללן: רפואה, סיעוד, אדריכליות הנדסה ועוד. כולם יחד מגבשים פרוגרמה, כבסיס לתכנון האדריכלי הראשוני. אותה פרוגרמה שנותנת מענה למכלול הצרכים, יוצאת לפועל בעזרת צוותי ההנדסה שמתכננים את כל התשתיות המרובות, כל זאת באילוצי תקציב ולוחות זמנים.
מטפלים ומטופלים
גולדשטיין, מהנדס מכונות בהכשרתו ובעל תואר שני במנהל עסקים, מכהן מעל לשנתיים בתפקידו, מציין כי למוסדות הבריאות ישנם חוקים ותקנים ייחודיים שמטרתם תכנון נאות, הקמה ותחזוקה של תשתיות מורכבות, ולו רק בשל העובדה כי חיי אדם תלויים בהם.
"אם ניקח לדוגמה את נושא מיזוג האוויר בחדרי ניתוח או בחדרים למושתלי מח עצם, יש, מצד אחד, צורך לתכנן חדרים נקיים עם מערכות מיזוג מיוחדות בעל לחץ, שמטרתן לשמור על אוויר נקי. מצד שני ישנן מערכות מיזוג אוויר לחדרים בתת לחץ, שמטרתן להגן על הצוותים והסביבה מפני זיהום ומחלות מדבקות כמו שפעת העופות, סארס או קורונה. בתוך כך ישנם עולמות תוכן הנדסיים למערכות חשמל בהתאם לחוק החשמל למוסדות בריאות, גזים רפואיים עם מערכות גיבוי בקרה והתראה ועוד".
בתכנון מחלקה או חדר טיפול ההתמקדות אינה רק במטופל, בבטיחותו, בפרטיותו וברווחתו, אלא גם בצוותים הרפואיים והסיעודיים.
"קיימת חשיבות לכך שגם הצוותים המטפלים יזכו לתנאי עבודה נוחים עד כמה שאפשר. האפשרות לנינוחות בעבודה המאומצת והמרובה, תתבטא בסופו של דבר, גם בהורדת רמת השחיקה של הצוותים וגם באיכות הטיפול שיעניקו למטופלים", מדגיש גולדשטיין.
נושא אחד עליו יש הסכמה רחבה בהביט של מדיניות, הינו מערכת הבריאות הציבורית.
"לאחרונה ציינו אבן דרך משמעותית, כאשר בתי החולים בישראל הוגדרו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות''ל). המשמעות עצומה: קבלת קדימות בהובלת תהליכים סטטוטוריים, קדימות בתכנון ועוד. כולם (חברי אופוזיציה, קואליציה, יהודים, ערבים, נשים וגברים), הסכימו פה אחד שזהו מעשה שהיה צריך לעשותו הרבה קודם".
גולדשטיין מציין כי מדובר בצורך בסיסי עבור כלל האוכלוסייה, ולכן פעל רבות לקידום המהלך, במה שנחשב להזדמנות, נוכח תפקידו הכפול של שר הבריאות, משה ארבל מש"ס, בכהונתו גם כשר הפנים. "לשמחתי הוא לקח את הפנייה שלי בשתי ידיים. הופעתי בוועדות הפנים בכנסת וזכינו לקונצנזוס שהדהים גם אותי".
אתם לא פועלים מבראשית, הרי קיימים נהלים ותקנים.
"את חלקם אנחנו כתבנו, מתוך ידע ולמידה מצטברים, בחלקם אנו מעודכנים בהתאם לתקניים בינלאומיים. התהליכים דינמיים, וככל שהעולם מתקדם מחליפים ומרעננים בהתאמה. אנחנו נוכחים כמובן גם בכנסים בעולם, ומתעדכנים במדיה הדיגיטלית תדיר. בארץ פועלות קבוצת מהנדסים לכל תחום, וכל העת משפרים את התקנים, הנהלים, הפרוגרמות ומתקדמים עם הזמן. הדבר נכון גם בהיבט האדריכלי, קבוצות האדריכלים מתדיינות עם קבוצות רופאים מתוך מטרה להתייעל ולהביא לירידה בזיהומים. אם לפני עשרות שנים היו עשרות חולים באולם, היום הממוצע הוא של אדם אחד או שניים בחדר. אנחנו מצדנו יוצרים את האיזון האופטימלי, מתוך מחשבה על המטופל, שלא ידביק את שכנו, שיזכה לפרטיות, לכבוד ולמקסימום תנאים להבראה מהירה", משיב גולדשטיין.
מהם החידושים הקיימים היום בבתי החולים?
"אנחנו חיים בעולם של חידושים רפואיים כגון התקדמות עצומה בעולם הדימות, התקדמות ביכולת הדיגיטציה והאוטומציה, בינה מלאכותית ועוד. בבתי החולים נטמעת מגמה של רפואה היברידית, שבה אפשר 'לחוש' הרבה מהפרמטרים של המטופל גם מבלי להימצא לידו, דוגמת סנסורים למיניהם שנותנים אינדיקציה בזמן אמת לגבי לחץ הדם, סטורציה, חום וכדומה. מצב זה מייתר חלקית את הצורך להגיע פיזית אל המטופל, כדי לנטר אותו ובהחלט מקל על הצוותים. בנוסף, מתקיים מעבר איטי בארץ כמו בעולם לאשפוז ביתי, במסגרתו מטופלים מקבלים תנאי אשפוז של בית חולים בביתם. יש אפשרות לצפות ולדבר עמם בטלוויזיה, לבדוק אותם מרחוק,מבלי שיהיו חשופים לזיהומים. בסופו של דבר המדינה צריכה לשמור על רמת השירותים, להגדיל ככל שנדרש את מספר המיטות ואפשרות קליטת מטופלים, כולל תרחישים למצבי חירום (מלחמות, אסונות טבע, פנדמיה עולמית וכו'), תוך מתן תנאים אופטימליים למטופל".
ובהיבט העיצובי?
"לחלון ולנוף הטבעי יש משמעות רבה על ההחלמה, וכמו הטבע, גם לבינוי ולחומרי הגמר יש השפעה על הרווחה ועל תנאי המטופל. כך למשל, חומרים רחיצים שמונעים היווצרות של בקטריות ושומרים על היגיינה, גוונים מסוימים שנעים לראות בעין, יצירות אמנות ועוד. לכל אלמנט כזה יש חשיבות עצומה. בבתי החולים בכלל ישנה התייחסות להשפעה על כל אחד מש-6 החושים. אפילו לגריל האוורור של המזגן יש חשיבות מבחינה תכנונית, מבחינת יכולת פיזור האוויר, הכנסת אוויר צח, שמירה על טמפרטורה רצויה וכו', לצד כל זאת חשוב לזכור שבריאות אינה מרובת תקציבים, זהו שקלול נוסף שנכנס למערכת המורעבת הזו. לכן חשוב לתכנן באופן חכם יעיל ולאפשר גמישות במעטפת, לטובת שינויים עתידיים והרחבות מודולריות".
מהי ההשקעה הנדרשת בעיצוב? הרי הרעיון הוא לשחרר מטופלים לביתם.
"אני מודה שיש מחלקות בבתי חולים שנראות לא טוב, בלשון המעטה, ואנחנו זוכים להפוך אותן לפאר היצירה. המהלך חשוב במיוחד במחלקות של מאושפזי המשך, לעומת חולים שעוברים פרוצדורה אחת ומשתחררים. כך לדוגמה במחלקות דיאליזה כיום הסטנדרט לספק טלוויזיה עם מערכת שמע למוזיקה וסרטים אישית לכל מטופל, בנוסף כיוון שדיאליזה נבנית ברובה בתוך אזור ממוגן אנו מתקינים 'מראה שמיים' (sky light), כך שייתן תחושה של טבע, זאת בנוסף למערכות מי RO לדיאליזה מתקדמות. המטופלים מרגישים כאילו הם באים לבילוי והדבר כמובן משפר את מצבם הקליני מעבר לרווחת המטופל".
ולסיום, כמה בתי חולים חדשים עתידים להיות מוקדמים בישראל עד 2033?
"בפברואר 2023, אושרה בוועדה הארצית לתכנון ובניה תמ''א 20/1 (תמ''א 49), תוכנית מתאר ארצית למוסדות בריאות. לראשונה בישראל מאז הקמתה. מטרת התוכנית הינה התוויית אסטרטגיה ומדיניות תכנון עדכנית לטווח הבינוני והארוך. התוכנית עד לשנת היעד 2050, קובעת את פריסת מוסדות הבריאות, המגדירה עתודות קרקע עבור הרחבת בתי חולים קיימים והקמת חדשים. תכנון לאומי מתוך ראייה ארוכת טווח ובהתאם לצרכים המתפתחים של אוכלוסיית המדינה. כרגע מדברים על הקמת 2 בתי חולים חדשים. בתי חולים חדשים בבאר שבע ו בקרית אתא. בימים אלה מתקיימים דיוני בריאות – אוצר לגבי זהות מפעיל כל אחד מבתי החולים ושיטת הקמתם", מבטיח גולדשטיין.
