דמיינו לרגע שאתם זקוקים לבדיקה או לטיפול רפואי, עולים על הקו הסגול של הרכבת הקלה, ובחלוף דקות ספורות, דלתות הרכבת נפתחות ישירות אל המרכז הרפואי שיבא. אתם נכנסים בשערי בית החולים בזריזות ובנוחות ללא צורך בחיפוש חנייה. כעת, דמיינו שגדרות בית החולים הוסרו ושטחו התמזג עם השטח האורבני שעוטף אותו, והתוצאה היא מהפך: בית החולים הפך לעיר של בריאות.
נשמע בדיוני? כבר לא! זו המציאות שעובר המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ממש בימים אלה.
מדובר באחד המהלכים המורכבים שידע המרכז הרפואי, חלק מתוכנית לאומית לבנייה של 35 אלף יחידות דיור באזור, ופתיחת ציר תנועה לתל אביב בבקעת אונו. מהלך זה, צופה פני עתיד, הופך באופן מובהק את שיבא מבית החולים הממשלתי הגדול בישראל, לעיר הבריאות הראשונה בישראל וכנראה היחידה בעולם. העיר הזו תשתרע על פני 600 דונם, ובה 10,000 עובדים וכ-20,000 כלי רכב שיכנסו בשעריה מדי יום.
מודל טיפול חדש
למהלך המיוחד והמורכב הזה קדמו האתגרים שבפניהם עומדת מערכת הבריאות בישראל: קצב גידול האוכלוסייה, המחסור הבלתי פתיר בתשתיות רפואיות ולקחי מגפת הקורונה. כל אלה הביאו את המרכז הרפואי לחשיבה על מודל טיפול חדש שיתמקד בחיזוי, מניעה ו-wellness לאוכלוסייה. אם נוסיף לכך את החזון של שיבא: "המטופל במרכז", הרי שכל הנסיבות משתלבות יחד ונרקמות לתוכנית העתידית.
"במספר ועדות בהובלת פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא, ניסינו להבין כיצד אנו יכולים להוביל הסתכלות אחרת על הבריאות המקומית והעולמית", אומר יהודה קטורזה, משנה למנכ"ל המרכז הרפואי בתחום חוויית האדם וסמנכ"ל לוגיסטיקה ובינוי.
15 הבניינים שנמצאים כיום בתהליך בנייה בשיבא הם חלק מתוכנית רב-שלבית, שגובשה במשך 3 שנים.
"בעוד שבית חולים מסורתי בנוי בהתאם להתנהלות הצוות הרפואי וצרכיו, ההסתכלות הפעם היא על האדם המטופל והמלווים אותו, שיש לייצר עבורם חללים מכבדים", מסבירה טל אינהורן, אדריכלית ראשית של המרכז הרפואי. הסנונית הראשונה שתבשר על הבאות, תהיה פתיחת קומה ייעודית לטיפול נמרץ כללי, במתחם המלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) של שיבא. אחריה, בסוף 2024, יתאכלסו ארבעה בניינים חדשים, והשאר יתאכלסו ב-2026.
המבנים החדשים, שירכזו בתוכם יחידות רפואיות שונות, יאפשרו הנגשה יעילה יותר של הרצף הטיפולי ושיפור חוויית המטופל, בלי הצורך לעבור מבניין לבניין, וייצרו אווירה מכילה ונעימה שתסיח את דעתו של המטופל מלחץ, חרדה וכאב באמצעים אדריכליים ועיצוביים.
פורצים גבולות
המודל החדש מתחיל כבר במעטפת החיצונית של בית החולים, עם הורדת הגדרות של שיבא ופתיחת הקמפוס לשכונות החדשות סביבו, מהלך שהופך את שיבא לחלק מהרקמה האורבנית של העיר רמת גן. הסרת הגדרות היא הזדמנות להתמודד בכלים של תכנון אורבני וסביבתי עם קמפוס בן 75 שנה. כמו כן ניתנת כאן אפשרות לאמץ עקרונות של walkability, כלומר מרחב בטוח, נוח, מושך ומקושר, עם הצללה באמצעות נוף וצמחייה, שיפור דרכי ההתמצאות, התייחסות לחללי גישה למבנים, יצירת שבילים, מדרכות, רחובות וכיכרות, והעדפה מתקנת של הולכי רגל וכיסאות גלגלים על פני כלי רכב פרטיים.
"הולכי הרגל לפעמים מוגבלים בהתניידות, לפעמים במצב של קושי, אי-נוחות או חרדה במקום גדול ומאיים שלא קל להתמצא בו. זו הסיבה שאנו מנסים להקל על המפגש באמצעים פיזיים של תכנון כמו הליכתיות, מערכות שילוט, צל, שתייה, חניות ונוחות", מציינת אינהורן.
חוויה מבריאה
מה שנכון למגה פרויקטים שנבנים במרכז, נכון גם בקנה מידה קטן יותר בחדרי אשפוז, מחלקות ומרפאות שלקחו את חוויית המטופלים צעד קדימה בתכנון חללים איכותיים. כאן בא לידי ביטוי עקרון הקיימות והעיר הירוקה ביצירה של איכות מבריאה בחללי הפנים והחוץ.
"מטופלים מגיעים לא רגועים, חוששים לאחר ולפספס תור שחיכו לו לפעמים תקופה ארוכה. לכן מטרתנו כאדריכלים לרכך את החוויה באמצעים כמו אור, ירק וצמחייה, פיסול ואמנות ושפה אחידה מפח האשפה ועד גוף התאורה", מסבירה אינהורן.
"מסע המטופל בשיבא מרגע הגעתו לשטח בית החולים, קבלתו למרפאה, לבדיקה או למחלקה, ועד צאתו חזרה אל שגרת חייו, עובר באלמנטים עיצוביים שדומים יותר לחוויה מלונאית", מספר קטורזה.
מרחבים ציבוריים שטופי אור, חדרי בדיקה ואשפוז מעוצבים בגוונים רכים ומרגיעים, אזורי המתנה מוארים ומרווחים, מוזיקת רקע, מפיצי ריח במסדרונות ושתילה של מעל 1,000 עצים ב-3 השנים האחרונות, הפכו את שיבא לירוקה ומזמינה יותר.
"הדגש ניתן לצמחייה מקומית ארץ ישראלית של עצים מצלים, סוקולנטים וצברים שייצרו סביבה מזמינה ולא מנוכרת. כמו כן בחרנו לעשות שימוש בחומרים חדשים שיעמדו בסטנדרט קשוח של תחזוקה אך שיהיו נעימים יותר לעין כמו אבן טבעית מלוטשת שמחזירה ברק, מאירה את הסביבה ומעניקה מראה נקי יותר, או מחיצות שקופות שיעבירו אור וישדרו שקיפות וזרימה", מוסיפה אינהורן.
כך למשל, כדי להוריד את מפלס החרדה, לשדר בריאות וסביבה מכילה, הוכפל שטחה של מרפאת הכאב ונוצרו בה מקומות טיפול אינדיבידואליים. למטופל מסך משלו עם שליטה על מיזוג האוויר והתאורה, ובמהלך 4-3 שעות הטיפול הוא יכול ליהנות גם מפינת קפה וכיבוד. גם במרפאה לאשפוז יום המטואונקולוגי, נבנו תאים פרטיים עם מקום למלווה, והחלל עוצב בצבעי כחול וזהב עם רצפת שיש. "אדם שמגיע לעירוי מתקבל בחלל שמזכיר יותר ספא מפואר מאשר בית חולים, ונרגע מעט. אלה רגעי הנחמה והסחות הדעת שאנחנו מייצרים בכלים פיזיים לטובת המטופלים שלנו", אומרת אינהורן.
באגף רפואת הנפש ע"ש דרורה ופנחס זכאי, נקבעו סקיילייטים בתקרה שמחדירים פנימה אור רב, נשתלה צמחייה ונבחרו צבעים אופטימיים ומיטות שאינן מזכירות מיטות בתי החולים. "החגיגה הזו לעיניים והעיצוב הרך, גורמים לבאים להירגע כבר בכניסה", מעידה אינהורן על התגובות המתקבלות במחלקה.
המחלקה לפסיכיאטריה של הילד, הממוקמת בבית החולים ספרא לילדים, זוכה לכתר היופי עם הצפה של אור וטבע, חדרים עם צבעוניות מלטפת שנבנו לממדים צעירים ופינות להתבודדות ורגיעה. המחלקה היוותה אתגר תכנוני פורץ דרך, שכן היא כוללת בית ספר, לשמירה על רצף לימודי, וחדרים להורים בלילות הראשונים לשהייה במחלקה הסגורה, חזון שאין לו אח ורע במערכת הבריאות בישראל ומטרתו לתת לילדים ולהורים כלים לחזור לשגרת בית משותפת אחרי מספר חודשים.
גם מי שמתכננים להיות הורים בעתיד זוכים ליהנות כאן מחזון "המטופל במרכז" של שיבא. המכון לדימות במיילדות וגינקולוגיה, בניהולו של פרופ' בועז וייס, פוגש גם את הזוגות בדרכם להורות.
כאן מתבצעות בדיקות כמו אולטרסאונד מיילדותי והדמיות נוספות לאיתור מומים בעוברים, וכן פועלת היחידה לרפואת העובר בה נעשה טיפול תוך רחמי בעובר, עוד טרם נולד.
"מטבע הדברים, הנשים והזוגות שמגיעים למכון לקראת בדיקה נמצאים במצב רגיש, מלאי חששות וחרדות", מסביר פרופ' וייס.
לפני חודשים אחדים שינה המכון את מיקומו בבית החולים לנשים ויולדות, ועבר למשכן חדש, שתוכנן ועוצב באופן ייעודי למצבים רגישים אלה. חדרי הבדיקות אינטימיים ומאפשרים הימצאות של מלווה, מתחם ההמתנה משרה אווירה נינוחה ומרגיעה ואור יום מלטף ואופטימי חודר מבעד לחלונות.
"אין ספק שהעיצוב החדש של המכון משרה אווירה נינוחה יותר, ואישה רגועה יותר תעבור את הבדיקה באופן טוב יותר", מדגיש פרופ' וייס. ולא פחות חשוב, גם לצוות הרפואי נוח וקל הרבה יותר לבצע את הבדיקות והטיפולים, שהם לפעמים אפילו מצילי חיים.
בשיבא "רואים את הנולד", תרתי משמע: "בעשור הבא לא יהיה זכר למרכז הרפואי הקיים. המרכז הרפואי שיבא ייראה יותר כמו מרכז נופש לקבלת טיפול רפואי, שכן הרעיון הוא לא רק הסתכלות על החולה אלא גם על מניעת מחלות בקרב האדם הבריא. בית חולים OUT, עיר של בריאות IN", מסכם יהודה קטורזה.
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
