בעשורים האחרונים השימוש בתכנון מבוסס ראיות (EBD) בתחום הבריאות צובר תאוצה, ככל שהולכות ומצטברות הוכחות לגבי השפעת הסביבה הפיזית על תפקודם של מטפלים, מטופלים ומלווים. תוצאות המחקרים בנושא משפיעות על קבלת החלטות בתכנון המרחב הרפואי, שמטרתן לייצר סביבה בטוחה, פונקציונאלית ואסתטית שתתמוך באופן מיטבי בכל המשתמשים בחלל.
"בית חולים הוא מכונה מורכבת ועתירת מערכות וככל הנראה המבנה המורכב ביותר אופרטיבית מכיוון שבעיקרו הוא מיועד לתפעל רגעים קריטיים", אומר אדריכל עמי מור, ליסקי מור סיון אדריכלים, שאמון על תכנונם של מספר בתי חולים בארץ ואף על בית החולים הלימודי הצבאי של ברזוויל, קונגו.
"מה שעומד בבסיס התפיסה הרווחת היום בעולם הבנייה לרפואה הוא נושא איכות ומהירות ההחלמה של המטופל. אבל כמו בכל דבר, גם הרפואה, בעיקר הציבורית, מכמתת את העלויות ומנסה להגיע ליחס של עלות מול תועלת. בישראל, שבה רוב שירותי הרפואה ממלכתיים, משרד הבריאות הוא זה שעדיין מכתיב את הסטנדרט של עלות פר מיטה ופר מחלה, והדבר בא לידי ביטוי גם בפרוגרמות".
שיטת הבנייה החדשה של בתי חולים לוקחת בחשבון כל זאת ומצעידה אותם קדימה והלאה. "באסותא רמת החייל למשל, החצנו את הקרביים של המבנה כלפי הפארק כך שהחלל פתוח וידידותי מאוד, ומשפר משמעותית את חווית המשתמשים. זו דוגמה לבית חולים פרטי בבעלות מכבי לעומת תוכנית האב שעשינו לבית החולים הציבורי של אסותא באשדוד שהקמתו אושרה בהחלטת ממשלה. כשתכננו אחר כך את מרכז שניידר לרפואת ילדים של קופת חולים כללית התבקשנו לעשות אלמנטים דומים לאלה שבאסותא רמת החייל. מכאן ששיטת הבנייה החדשה משפיעה לא רק על המשתמשים אלא גם על מקבלי ההחלטות, וגם כאן קיימת תחרות בין המזמינים".
מבט לעתיד
מספר המשתנים שיש לקחת בחשבון בתכנון מבנה רפואי הוא כמעט אינסופי. למשל, חללים פונקציונאליים ורגועים שיהיו גמישים מספיק וידעו להשתנות לטובת שינויים טכנולוגיים ואחרים, מערכות אוורור וסינון להקטנת זיהומים, נוחות של תחזוקה, חומרים ומסעדים למניעת נפילות, תאורה נכונה, מרחבים ציבוריים שיאפשרו מפגש אבל גם פרטיות, מחשבה על מסלולים ונגישות של המשתמשים, שינוע אספקה, חדרי ניתוח מסוגים שונים, מערכות ניתור, אזעקה, מצוקה, מצלמות, מערכות תנועה ושילוט ועוד.
"הפתרונות המורכבים שבתי החולים אמורים לתת דורשים סוג מסוים של תובנת הניצול האינטנסיבי של המבנה מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, יחד עם זאת מגמת ההתחדשות והשמירה על ורסטיליות בתכנון הן קריטיות לתפקודם לאורך זמן", אומר אדריכל מור. "המגמה היא לקצר את שהות המטופל בבית החולים ולשחררו להמשך טיפול בקהילה, כך שלמעשה אנחנו נחשפים לגמישות מסוימת בין התחכום ההולך וגובר של בתי החולים אל מול המרפאות בקהילה, שבנויות כמו מיני בתי חולים לכל דבר".
לדברי מור במהלך עבודת התכנון והעיצוב מתייעצים הרבה עם מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות, רופאים ואחיות כי הם המשתמשים ארוכי הטווח בחללים הללו.
"כדי לשפר את השהות שלהם במשמרות אינסופיות אנחנו יכולים לשדרג למשל את עמדות האחיות ולהכניס אליהן אור טבעי, לקצר מרחקי הליכה, לפזר מחסני אספקה בין החדרים ולהשתדל להכניס מטבחון, חדרי ישיבות, חדרי רופאים וחדרי מנוחה".
המטופל תמיד בראש
חוויות הטיפול וההחלמה של המטופלים עומדות לנגד עיני המתכננים. "אור טבעי, חלונות המשקיפים אל הנוף או לפחות תמונות טבע, הם אלמנטים שגורמים להפחתת לחצים ולהרגעה", מסביר אדריכל מור.
"כך גם נושא של פרטיות כשהיום המגמה היא לאפשר עד כמה שניתן חדרים פרטיים או זוגיים. במרכז הרפואי שניידר למשל, שינינו את כיווני החדרים כך שלכל מאושפז יש אגף משלו שמופרד באמצעות וילון אבל עם גישה ישירה לחלון. שם תכננו את החדרים בגוונים שיהיו ידידותיים למטופלים, ישפרו את חווית האשפוז של הילדים ויאפשרו גם מרחב נוח לנוכחות הורים. בבית החולים השיקומי רעות דאגנו גם לחלונות גדולים וגם למרחב מכובד עבור המטפל או בן המשפחה שצריך לשהות לצד המטופל תקופה ארוכה. במקום כזה, יש חשיבות עצומה לתזרים הפעולות, לסדר היום ולקשרים שנוצרים בין המטופלים במהלך היום, ולכן שילבנו אזורי התכנסות כך שחלק מהטיפולים נעשים בתוך המחלקה והופכים לצמתים של מפגשים חברתיים".
אלמנטים נוספים שמשפרים את תנאי האשפוז הם המודעות והמחשבה על תאורה ואקוסטיקה משופרת, שמאפשרות בתכנון נכון שינה רצופה וטובה החשובה כל כך להחלמה. לצידם יש כמובן את החומרים הטבעיים והגוונים הנעימים, שרואה המטופל כשהוא מביט אל התקרה. בנוסף, כדי לאפשר למטופל להגדיר לעצמו טריטוריה קטנה חשוב להכניס לחדר ריהוט ורסטילי שיכול להיפתח, מקום אחסון, מקום להניח תמונה וכדומה. עמדות חיטוי זמינות, כיורים ובחירה בחומרים שקל לנקות ושלא לא סופגים ופולטים מזהמים הם קריטיים לאזור זה".
אהבה ממבט ראשון
סטודיו גד, בהובלתו של המעצב גד הלפרין, מתמחה בעשור האחרון גם בעיצוב פנים של בתי חולים. "אל העולם הרפואי והסיעודי נכנסנו בעקבות מקרה אישי של אבי שהיה מטופל במשך כמה שנים בבית חולים סיעודי ומדי יום שב וביקש ממני שאקח אותו הביתה", מספר הלפרין. "הרצון שלי לשפר את החוויה של מטופלים כמו אבי לצד הניסיון שצברנו במשך השנים בעיצוב בתי מלון וחללי אירוח, גרם לי לרצות לשלב בין השניים, לתרום מהידע שלי וליצור מודל שהוא גם פרקטי מבחינה כירורגית, גם אסתטי מבחינה עיצובית וגם תורם לחוויה חיובית והליכי ריפוי. הבנתי שעיצוב בתי חולים הוא שליחות ותרומה לקהילה. בעיני, אירוח נכון של מטופלים משול ליחס ולתשומת הלב שמעניק להם הרופא המטפל. אין ספק שלסביבות אסתטיות בהן שוהה המטופל מרגע כניסתו לבית החולים, דרך הקבלה, חדרי המתנה, חדרי הניתוח וחדרי האשפוז, יש יכולות לעודד ולהשפיע חיובית על היבטים נפשיים ועל השיקום וההחלמה. בבתי חולים ציבוריים, גודל ההתרגשות הוא כגודל ההפתעה. מטופלים ומלווים לא מצפים למרחב מפרגן, תרבותי ונינוח, וכשהם נתקלים בו הוא נתפס אצלם כפיצוי על הלחץ והמועקה הכרוכים בחוויה הרפואית".
כשמדובר בקשר שבין עיצוב ותדמית מסתבר שאין יכולת לתקן רושם ראשוני. "כשנכנסים ללובי או למחלקה, יש התרשמות ראשונית חד פעמית שקשה עד בלתי אפשרי לתקן. זה כמו אהבה ממבט ראשון ולכן חשוב תכנונו של החלל הראשון שהמטופל פוגש. לעיתים שתי כורסאות, שתי תמונות, גוף תאורה והארה נכונה יכולים לעשות את השינוי", אומר הלפרין.
תכנון חכם
כמו בפרויקט עיצובי אחר, גם בתכנון בתי חולים הכל מתחיל בפרוגרמה. "אנחנו בוחנים בלי סוף משתנים כמו לכמה אנשים מיועד כל חלל, איך מתנהל הצוות, אלו פונקציות צריכות להיות בחדרי האשפוז ומה קורה סביב מיטת המטופל. כשכל המידע נמצא בידינו אנחנו מפתחים שפת עיצוב ברורה, סדורה ורציונאלית שתתקשר בין כל צורכי המשתמשים. כשהשפה מובנת ובו בזמן פונקציונאלית ואסתטית מן הסתם יותר קל להבין אותה ויותר נעים לשהות בחלל. היופי בעיני הוא בתכנון החכם ובהשבחה האסתטית של הפונקציה", אומר הלפרין.
גם בהקשר של חומרים, גוונים ותאורה אין ספק שמושקעת מחשבה מעמיקה.
"הרעיון הוא להשביח חומרים ולהכניס חומרים שנחשבים פחות מקובלים בעולם הרפואי, כמו טפטים סינטטיים שנראים כמו אריג טבעי, וחיפוי גרניט פורצלן שנראה כמו פרקט לקבלת מראה אורגני ונינוח. בבית החולים רפאל למשל השתמשנו בחומר דמוי ציפחה עדינה שנראה כמו אבן שנשטפה במים לאורך שנים".
לראות את האור
ההתעמקות רבת השנים בפילוסופיה של אירוח מביאה את הלפרין לנצל ידע מעמיק בתחום התאורה לטובת חללים מוסדיים.
"שימוש נכון בתאורה, בעוצמה, בגוון ובאופן בו היא מוחזרת, הוא אלמנט חשוב. אנחנו משתדלים להכניס אור בטמפרטורה נמוכה ובגוון רך הרבה יותר תוך חיקוי תאורת הליבון ואור השקיעה הזהוב אדמדם. כמובן שבחדרי ניתוח וטיפול נשמור על אור חזק שמסייע לצוותים בתפקוד ובשמירה על ערנות. אבל במסדרונות, חדרי המתנה, וחדרי אשפוז אפשר בהחלט לחוות חללים עם אור מרגיע ונינוח שמקל על חוויה דרמתית ולחוצה", מדגיש הלפרין.
מחקרים על תאורה בבתי חולים מצביעים על קשר הדוק בין אור לבין התחושה הגופנית והנפשית של המטפלים, המטופלים והמלווים. תאורה נכונה יכולה ללא ספק להשפיע על מדדים חיוניים ולהפחית לחץ ומתח נפשי בקרב כל משתמשי בית החולים. "תאורה בבתי חולים צריכה להתאים לצרכים הוויזואליים של הצוותים והמטופלים באופן שלא תעיק על מערכת הראייה שלהם, ותעזור להם לשפר יכולות מצד אחד ולהבריא מהר יותר מצד שני", אומרת ד"ר אינה ניסנבאום, מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ויו"ר האגודה הישראלית לתאורה.
אדריכלית רינת חדשי, מומחית לקשר שבין בריאות והמרחב הבנוי סיימה לאחרונה תזה בנושא שיפור אור יום בחדרי אשפוז: "בדקתי כיצד ניתן להחדיר אור טבעי באופן שישפר חשיפה של מאושפזים לאור יום וכך גם את משך וטיב ההבראה שלהם. במהלך המחקר הבנתי שאפילו באמצעים מאוד פשוטים אפשר לשפר משמעותית חשיפה של מאושפזים לאור טבעי תרפויטי".
עוד לדבריה, באמצעות תאורה אפשר לתחום מקומות בחלל, לאפיין מקומות ולייצר תחושות. "בתכנון בתי חולים כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע שיוכלו להצביע על אלמנטים נכונים שצריך לדעת, לעצב ולבחור בזמן אמת, כדי לקבל את מלוא התועלות ולמנוע תקלות בהמשך. חשוב לשלב אור טבעי תוך חשיפת המשתמשים לחלונות ומבטים החוצה. המבט אל החוץ עוזר בשיפור מדדים פיזיולוגיים כמו הורדת לחץ דם, סטרס ודופק, ואף מקצר משכי אשפוז, מפחית סימפטומים של דיכאון וצריכת משככי כאבים", מסכמת חדשי.
