האדריכלים ראלי גבריאלי, גידו הרשאגה ועמית שטרנברג ייסדו את השותפות כדי להוביל יחד פרויקטים של תכנון מבנים מתחום הרפואה, החל מתכנון של מבנים חדשים, דרך הכנת תוכניות אב ועד לפרויקטים ייחודיים עבור מרכזים רפואיים מובילים בארץ.
"יש היום נכונות מצד המוסדות הציבוריים להביא משהו שונה. היום, מנהלי בתי החולים מבינים את המשמעות החיובית שהעיצוב של החללים של מרכזי הבריאות ובריאות הנפש יכול לייצר. השאיפה של כולם היא לא להיראות כמו בית חולים מיושן. מנהל של בית חולים גדול אמר לי פעם – 'אני רוצה שיהיה לי כאן בית מלון'", אומר שטרנברג.
השותפות הייחודית נולדה מתוך הניסיון המגוון של שלושת שותפיה: הרשאגה ושטרנברג מובילים כבר מספר שנים משרד אדריכלים שמתמחה בעיקר בעבודה עם המגזר הפרטי, ואילו גבריאלי נהנה מהתמחות ארוכת שנים בתכנון רפואי. "לשלושתנו יחד ניסיון מצטבר של 100 שנים בתכנון אדריכלי" הם צוחקים.
ההחלטה של הנהלות בתי החולים להצעיד קדימה את הנראות של מוסדות הבריאות משתלבת עם החזון של שותפות גבריאלי הרשאגה שטרנברג. "אנחנו רוצים להביא משהו רענן לתחום", מסביר גידו הרשאגה. "יש מעט משרדים שעוסקים בעולם הזה של תכנון מוסדות רפואיים. ברור שכל השחקנים בתחום הם מאוד מקצועיים בכל הקשור לפתרונות הטכניים והתכנוניים, אבל בכל הקשור לעיצוב – יש לנו עוד כברת דרך לעבור. במשך שנים עסקנו בבנייה פרטית שמביאה איתה ראייה אחרת שהיא פחות מוסדית ומקובעת – וכעת אנחנו מנסים לתרגם את הגישה הזאת גם לעיצוב המוסדי".
לדברי הרשאגה, אין ספק כי קיימים אתגרים רבים באותו ניסיון להביא את עקרונות העיצוב החדשניים מהמגזר הפרטי אל המגזר הציבורי הנוקשה. "יש הרבה התאמות לעשות", הוא מודה. "המגבלות התכנוניות והתקציביות מורכבות הרבה יותר בתחום הרפואה, אבל אנחנו מאמינים שצריך להביא רעננות מקצועית לעולם הזה. הניסיון המקצועי העשיר שלנו מאפשר לנו לנווט בהצלחה את התהליך המורכב הזה".
השותפות של גבריאלי, הרשאגה ושטרנברג עוסקת כיום במגוון רחב של פרויקטים בארץ, מול לקוחות כמו משרד הבריאות, שרותי בריאות כללית, בית החולים שיבא, בית החולים וולפסון ובית לוינשטיין. "הפעילות שלנו מגוונת, העיסוק שלנו מתחיל ברמה של תכניות כוללניות – ונגמר בשיפוץ מחלקות ויחידות בתוך בניינים קיימים. אנחנו יודעים כיצד לסייע לבתי חולים בכל המשימות הרלוונטיות – גם בפרויקטים הגדולים וגם בעבודות הקטנות יותר שמשיקות לעיצוב פנים", מדגיש גבריאלי.
להקשיב לאחות ולמזכירה
לדבריו, הסוד לתכנון מוצלח של מבני רפואה, הוא ניהול דיאלוג עם כלל הגורמים המעורבים. "מהניסיון שלי, הדבר החשוב ביותר הוא להקשיב לאנשים שאיתם אתה עובד, ממנהלי בית החולים ועד לאחות ולמזכירה שנמצאות במחלקה עצמה. צריך לשמוע מה הם צריכים, כי למרות כל הניסיון שלנו בתחום התכנון האדריכלי, הלקוח יכול להצביע על דברים שאנחנו לא מודעים אליהם".
כלומר, תפקידו של האדריכל הוא לייצר תכנית מקיפה שמשלבת בין צרכיהם של כל הגורמים שישתמשו בעתיד במבנה הרפואי: "אנחנו יודעים לתווך בין הדרג המנהל למשתמש – כדי לייצר פתרון שנכון לכולם", מסביר גבריאלי.
בשנים האחרונות מקדישים בעולם הרפואה תשומת לב הולכת וגוברת לנושאי רווחת המטופל והמלונאות. "הדרך להגשים את השאיפה הזאת עוברת דרך תכנון מבוסס עובדות ומחקרים", הוא מסביר. "אנחנו לא פועלים רק לפי הרגש והאינסטינקט, אלא על פי מחקרים רבים בתחום בתי החולים שבודקים מה עושה טוב למטופל, מה מגביר את יעילות המוסד הרפואי ומה מסייע במניעת זיהומים וטעויות של אנשי הצוות".
לדברי גבריאלי, מרכיב נוסף בתהליך העבודה של השותפות הוא הניסיון לחבר את שירותי הרפואה לקהילה – גם ברמת התכנון האדריכלי. "כבר לפני 30 שנים, כאשר תכננתי מרפאה קטנה, יצאנו למלחמה נגד כל המערכת כדי להסיר את הגדרות ולהפוך את המרפאה לחלק אינטגרלי מהרחוב. זהו תהליך חשוב של פתיחת שירותי הרפואה לקהילה ולציבור, במקום להשאיר אותם סגורים. אנחנו רואים את הרפואה כחלק מהחיים שלנו כבני אדם, ולכן אנחנו רוצים שהבניין יראה כמו שאר המבנים ברחוב ושהאנשים בתוך המבנה לא ירגישו מנותקים מהסביבה בחוץ".
חיבור הרפואה לקהילה בא לידי ביטוי בתכנון בניין הילדים החדש בבית החולים שניידר, (אותו הוביל גבריאלי כראש סטודיו מדיקל במשרד יסקי מור סיון אדריכלים ) . "בבניין עצמו לא הסתפקנו בכך שאין גדר, אלא חשפנו את החלקים הציבוריים של מחלקות האשפוז אל מחוץ לבניין. כלומר, המטופלים יכולים לראות את הרחוב ולהרגיש חלק מהקהילה.
הרפואה עוברת לסביבה הביתית
תהליך משמעותי נוסף שמשפיע על תכנון מוסדות הרפואה הוא האוטומציה וההטמעה הגוברת של טכנולוגיות מתקדמות. "בגלל המחסור ברופאים והתקדמות הטכנולוגיה, אנחנו רואים אוטומציה הולכת וגוברת. כולנו מודעים היטב לתהליך הזה וגם למגמות נוספות – כמו המעבר לרפואה היברידית שמשלבת בין טיפול בסביבה הביתית של המטופל לבין טיפול במוסד הרפואי", מספר גבריאלי.
הרשאגה מדגיש כי השותפות האדריכלית מקפידה להישאר תמיד עם "האצבע על הדופק", בעניין השינויים בתחום. "אנחנו נמצאים בעיצומם של שינויים אדירים – כמו המעבר לרפואה בבית וחדירת הטכנולוגיות לסביבה הרפואית", הוא אומר. "ברור לנו שהשינויים הללו רק יאיצו בעתיד, ואנחנו ערים להם ומקפידים ללמוד אותם ולהיערך אליהם".
לדברי שטרנברג, עיקרון מפתח בפעילותה של השותפות הוא המחויבות לשירות חסר פשרות עבור הלקוח. "כאדריכלים, נושא השירות הוא החשוב ביותר עבורנו. אנחנו מחויבים להעניק מענה נכון בזמן מהיר – וכן להעמיד לרשות הלקוחות שלנו את המיומנות המקצועית ויכולת התכנון והעיצוב הגבוהה שצברנו", הוא מסכם.
בשיתוף גבריאלי, הרשאגה ושטרנברג
