איתור טכנולוגיות מתקדמות לאבחון ולשיפור איכות הראייה, מסמן ללא ספק שיא חדש בטיפול בניוון רשתית העין. הבשורה, לצד מניעת עיוורון בגילים מתקדמים, היא שיפור ניכר בראייה והבטחת איכות חיי המטופלים.
מי שמקדמת את המחקר והטיפולים החדשניים למחלות הרשתית היא פרופ' ענת לבנשטיין, רופאת עיניים בעלת מוניטין בינלאומי, מנהלת תחום הרשתית במערך העיניים וסמנכ"ל השירות האמבולטורי באיכילוב.
כשפרופ' לבנשטיין, דור שלישי למשפחה של רופאים, בחרה להיות רופאה ולהתמחות ברפואת עיניים היא לקחה בחשבון שזהו התחום בו תוכל לעשות את הכי טוב שאפשר. "כשסיימתי את ההתמחות לא היה במחלקה שלנו מומחה לרשתית, ומעבר לכך, מדובר בתחום מרתק המתכלל חידושים רבים".
הרשתית, כפי שמסבירה פרופ' לבנשטיין, מהווה את ליבת התפקוד של העין. "הרשתית היא בעצם הפילם שלוקח את אנרגיית האור, הופך אותה לאנרגיה חשמלית ומעביר אותה אל עצב הראייה והמוח. המבנה כל כך מתוחכם וחכם שממש קשה להבין איך נוצר כזה מנגנון משמעותי".
ברשתית המתוחכמת הזו, יש סוגים רבים של מחלות, שאחת השכיחות שבהן היא ניוון הרשתית שקשורה לגיל.
"אצל 30% מהאנשים מעל גיל 70, יהיה סימן לניוון הרשתית", מסבירה פרופ' לבנשטיין. "ברוב הגדול של המקרים מדובר במצבים קלים שלא דורשים טיפול, אבל אצל 10% מתפתחים מתחת לרשתית כלי דם בלתי תקינים, שעד לפני 15 שנה היו גורמים לאיבוד הראייה המרכזית. המשמעות היא שאצל מי שמתפתחים כלי דם בלתי תקינים לא יכול לקרוא, לזהות פרטים, ולזהות פנים ומאוד מתקשה לתפקד וליהנות מאיכות חיים טובה".
לפני 15 שנים, כשפרופ' לבנשטיין כבר הייתה מומחית לרשתית, התפתח טיפול של הזרקות חומרים שסוגרים את כלי הדם החולים האלה לתוך העין. "כמו שלפני המצאת הפניצילין אנשים מתו מדלקת ריאות, כך גם כאן – אם פעם היו מתעוורים היום זה לא קורה", היא מסבירה, ומדגישה שיש עדיין בעיות משמעותיות שעדיין לא נפתרו. "אחת מהן היא שטיפולי ההזרקות התוך עיניות דורשים מענים מאוד דחופים, מצב שמקשה על כל המערכת, על המטופל, על בני משפחתו ועל הרופאים. אם עד לאחרונה היינו צריכים לתת את הזריקות אחת לחודש לכל החולים, עכשיו עם הטיפולים החדשים יש חולים שיכולים להחזיק שלושה עד ארבעה חודשים ואפילו יותר".
אבל בזאת לא מסתכמים האתגרים במחלות ניוון הרשתית. לצד כלי דם לא תקינים יש במקרים רבים תאים מתים ברשתית הגורמים למחלות רבות. המקרה השכיח ביותר הוא ניוון רשתית שקשור לגיל שמתקדם לכיוון מנוון, אטרופי, לו אין עדיין טיפול מספיק טוב. לאחרונה אושרו על ידי ה-FDA טיפולים בינוניים ביעילותם, מספרת פרופ' לבנשטיין, אותם יש לשפר.
את הידע שיש לפרופ' לבנשטיין היא רותמת לפעילות מחקרית בפיתוח טכנולוגיות חדשות. "אני חושבת שהתפקיד של רופאים בפיתוח טכנולוגיות חדשות הוא קריטי, בעיקר בהצגת השאלות. לרופאים יש במקרים רבים את הרעיון כיצד לפתור בעיות, ואת זה אני משתדלת לעשות בזכות הניסיון והיכולות שלי. גם בפעילות המחקרית שלי, עוד מהימים שהייתי מתמחה תמיד התחברתי ל-PHD, שיודע איך לעשות את המחקר יותר טוב ממני".
מהי הבשורה בתחום הטיפול ברשתית?
"ללא ספק הטיפולים שניתן לקבל בשכיחות גבוהה יותר ולהימנע מהצורך בניטור ובטיפול דחופים, כאלה שהמערכת וגם המטופלים לא יכולים לעמוד בהם. מדובר ביו השאר בטכנולוגיות לניטור ביתי, המאפשרות למטופלים ולרופאים לנטר ולעקוב אחר מצבם מרחוק, ולהגיע לבית החולים רק כשהם צריכים לעבור את הטיפול".
בשיתוף איכילוב
**בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך. המידע נכון לחודש נובמבר 2024
