בני 50 ומעלה, מוזמנים לשים לב לתופעת פרפור פרוזדורים בלב. מדובר בהפרעת קצב שכיחה, במהלכה יוצא הלב מהקצב הטבעי שלו והופך לקצב כאוטי. מצב כזה מוגדר בעייתי ומגדיל את הסיכון לשבץ מוחי, מפחית את היכולת להיות מפוקסים, לבצע פעילויות גופניות, אבל גם שכליות, כשתפוקת הלב שלנו היא לא במיטבה.
מי שמביא לעולם את הבשורה בטיפול בהפרעות קצת מתקדמות הוא פרופ' אלעד אנטר, אחת מהאושיות הרפואיות הבולטות והמובילות בעולם בטיפול בהפרעות קצב, ומנהל המכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר. פרופ' אנטר פרסם לאחרונה מאמר בנושא באחד מכתבי העת הרפואיים היוקרתיים בעולם.
פרופ' אנטר, פרופ' לרפואה בהארוורד ובקליבלנד קליניק, הוא בוגר לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, שפיתח מאז קריירה אקדמית ענפה בארצות הברית. במהלך הקריירה הרפואית שלו, פיתח שיטות וטכנולוגיות חדישות, ונמנה עם קומץ מומחים בין-לאומיים מובילי דעה. לאחר שהות של כ-20 שנה בארצות הברית, חזר לארץ, הקים את המכון החדש להפרעות קצב במרכז הרפואי "שמיר", וגם כעת, הוא מחלק את חייו המקצועיים בין ישראל, ארצות הברית ואירופה.
דרכו של פרופ' אנטר לתחום המחקר החלה כשסיים את לימודי הרפואה והחליט שהוא רוצה לעשות משהו משמעותי. אחרי דוקטורט במדעים, החליט שהכיוון מבחינתו הוא מחקר בתחום הפרעות הקצב.
"הגיעו אליי חולים רבים עם הפרעות קצב מורכבות שלא קיבלו מענה בהרבה מאוד מרכזים רפואיים. יצרתי מודלים מתמטיים וביו פיזיקליים בחיות כדי לפתח שיטות וטכנולוגיות שיוכלו לענות על הבעיות הספציפיות שלהם. כשהצלחתי לעשות זאת להפרעות קצב מסוימות, כולל פרפור פרוזדורים, הצלחנו לתת מענה לבעיות מאוד משמעותיות".
אדם יכול להרגיש שיש לו הפרעות קצב?
"פעמים רבות אפשר להרגיש הפרעות בקצב ולפעמים לא. אדם שחש בהפרעות קצב עלול לחשוב שהוא מזדקן וחלה ירידה בקצב, אבל לא תמיד אפשר להבחין בזה. בדיקות אק"ג יכולות לאבחן זאת, ולכן אני תמיד ממליץ לאנשים לעשות בדיקת אק"ג לפחות פעם בשנה", מציע פרופ' אנטר.
אלא שלדבריו, בדיקת אק"ג פעם בשנה, לא תמיד מספיקה. לכן, ממליץ פרופ' אנטר, שאם מרגישים שהלב מדי פעם מקפץ, או פועם קצת שונה, חשוב לבצע אק"ג.
אחת המסקנות שעלו מהמחקר החדש שפרסם לאחרונה, היא שבכל הקשור לפרפור פרוזדורים יש להעניק טיפול פרטני ואישי, בניגוד לעבר בו היה הטיפול זהה לכלל המטופלים.
"לכל אחד יש את פרפור הפרוזדורים שלו, והיום ניתן לבצע אבחון נקודתי, ולבחון היכן נמצא הפרפור של כל אחד בלב. כך ניתן להציע טיפול ממוקד ומיטבי יותר. הדבר הנוסף הוא פיתוח טכנולוגיה שיכולה לחסל את פרפור פרוזדורים באופן הרבה יותר אפקטיבי. את הטכנולוגיה הזו פיתחנו בעשור האחרון והצגנו בכנס הכי חשוב להפרעות קצב שהתקיים בבוסטון לפני כמה חודשים ובמאמר בכתב העת היוקרתי Nature Medicine".
קיימות שיטות חדשות לאבחן הפרעות בקצב הלב?
"קיימים הרבה גאדג'טים שיכולים לסייע באבחון, כמו שעונים ואפילו חולצות שעליהן יש חיישנים קטנים שיכולים לחוש מה ליבו של האדם עושה. החפצים האלה הופכים להיות זמינים לאוכלוסייה ולסייע בתקופה המאתגרת הזו".
ניתן למנוע את הפרפורים או שהמצב מולד?
"רוב הפרעות הקצב אינן מולדות. אני יכול להציע לכל אחד לקיים אורח חיים רגוע יותר, ככל שניתן, לעסוק בפעילות ספורטיבית וכמובן ולישון טוב בחדר חשוך, קריר, שקט, בלי המכשיר הסלולרי ליד. מסתבר ששינה היא פעולה חשובה ביותר, גם לטובת פעילותו של הלב".
בשיתוף המרכז הרפואי שמיר
**בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך. המידע נכון לחודש נובמבר 2024
