עד לפני כמה עשורים, הרחובות היו מלאים באנשים מבוגרים הנעזרים במקל הליכה. היום, לעומת זאת, נדמה שהמקלות נעלמו מהמרחב הציבורי.
האם זו רק תחושה, או שאנשים באמת מזדקנים אחרת?
ד"ר גד ולן, מנהל יחידת ניתוחי עמוד שדרה בבית החולים לניאדו ובעל רשת מרפאות פרטיות בתל אביב, באר שבע וראש פינה, מאמין שהתשובה ברורה: הרפואה המודרנית מאפשרת לנו להזדקן אחרת – בזקיפות קומה, עם פחות כאבים ועם איכות חיים גבוהה יותר. עם טכנולוגיות חדשניות וגישות ניתוחיות מתקדמות, ד"ר ולן מוביל שינוי שמשיב לאנשים מבוגרים את היכולת ללכת לשמור על עצמאותם.
"מקל ההליכה", מסביר ד"ר ולן, "לא נועד לשמור על יציבות, אלא היה פתרון הכרחי להקלת הלחץ על העצבים". לדבריו, עם הגיל, עמוד השדרה עובר שינויים ניווניים שמובילים להיצרות תעלת השדרה המותנית – מצב שבו תעלת העצבים הופכת לצרה יותר, והלחץ עליהם גובר. כדי להקל על הכאב, הגוף מגיב באופן טבעי על ידי התכופפות קדימה, שמגדילה את קוטר התעלה ומפחיתה את הלחץ. "אבל הליכה במנח כפוף מגדילה את הסיכון לנפילות, ולכן מקל ההליכה היה הכרחי".
היום התמונה שונה לחלוטין. בזכות ניתוחים חדשניים, ניתן לשחרר את הלחץ מהעצבים ולפתור את הבעיה מהשורש. הודות לטכנולוגיות מתקדמות, ההליך מתבצע בצורה מדויקת דרך חתכים קטנים, תוך שימוש בשיקוף רנטגן מתקדם. כתוצאה מכך, הניתוח פחות טראומטי, זמן ההחלמה קצר משמעותית, והמטופלים יכולים לשוב ללכת זקופים – בלי מקל וללא כאבים.
מהן הבעיות המאפיינות את האוכלוסייה המבוגרת בתחום עמוד השדרה?
"יש שתי בעיות עיקריות. הראשונה, בגילים 65 עד 85, היא אותה היצרות של תעלת השדרה. אנחנו יכולים לפתור אותה בניתוח יעיל עם שיעור סיבוכים נמוך מאוד, וכבר לא קיים חשש שמנותחים יתעוררו עם שיתוק".
"הבעיה השנייה קשורה לצפיפות העצם, והיא מופיעה בדרך כלל בגילים 75 - 95. שברים בחוליות הם עניין שכיח מאוד בגיל הזה, מה שגורם לכאבים קשים ולפגיעה חמורה באיכות החיים".
גם בתחום הזה יש חדשות טובות בדמות קיפופלסטיה – הליך זעיר-פולשני שבו מחדירים מחט דקיקה לחוליה השבורה ומזריקים דרכה חומר מיוחד שמייצב אותה. ההליך קצר, כמעט ללא חתכים, והכי חשוב – המטופלים מרגישים שיפור מידי. "אנשים הגיעו למרפאה כשהם שוכבים במיטה מרוב כאב", משתף ד"ר ולן, "ולמחרת הניתוח כבר ירדו ממנה והחלו ללכת ללא כאבים".
מתי הבנת שזה התחום שבו אתה מעוניין לעסוק?
"במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שירתי כקצין בחיל הים ומצאתי את עצמי בביירות. בתוך הכאוס והירי, הבחנתי ברופא שהתרוצץ בין הפצועים, עושה כל שביכולתו כדי לעזור להם. הוא היה האדם היחיד שעשה משהו חיובי – ושם, ברגע הזה, הבנתי שאני רוצה להיות רופא. הדרך לעמוד השדרה הייתה טבעית עבורי, זה תחום שמשלב דיוק כירורגי עם יכולת לשנות את חייהם של אנשים בצורה דרמטית".
מלבד עבודתו הקלינית, ד"ר ולן מילא תפקיד משמעותי בקידום תחום ניתוחי עמוד השדרה בישראל. הוא היה ממובילי המהלך להקמת האיגוד הישראלי לעמוד שדרה, עמותה שמטרתה לקדם את ההכרה בתחום ולהבטיח שהמועצה המדעית תספק הכשרה ייעודית למנתחי עמוד שדרה.
עבור ד"ר ולן, רפואת עמוד השדרה אינה רק מקצוע – זו שליחות. הוא רואה חשיבות עצומה גם בהכשרת הדור הבא של מנתחי עמוד שדרה. "יש צורך בלימוד שיטתי ומעמיק שיבטיח שכל רופא צעיר שיבחר בתחום יקבל את ההכשרה הטובה ביותר", הוא אומר. מבחינתו, החזון הוא לספק למטופלים פתרונות רפואיים פורצי דרך ולהבטיח זמינות של הטיפולים הטובים ביותר.
בשיתוף ד"ר גד ולן
