עד לפני שנים לא רבות, ילד שחטף מכה בשיניים הקדמיות התמודד מול שתי אפשרויות לא נעימות: טיפול שורש קלאסי או עקירה. שתלים אינם רלוונטיים בגיל צעיר ושיקום קבוע הוא טיפול מסובך ולעיתים בלתי ישים. כיום ישנה אפשרות שלישית, רגנרציה אנדודונטית - שיטה המאפשרת לשמר את השן ולהחזיר לה חיוניות.
ד"ר ריטה יושפה, המנהלת הרפואית של מרפאת "איי-סמייל" באשדוד ומרצה בהדסה עין כרם, היא מומחית לטיפולי שורש ונחשבת לאחת המובילות בישראל בתחום הרגנרציה האנדודונטית. במהלך התמחותה היא השתתפה בפיתוח פרוטוקול שהסב טכנולוגיה מתחום פצעי לחץ לשימוש בתוך תעלת השורש כדי להחיות שן שנחשבה "מתה". מאז בוצעו במרפאתה מאות מקרים בזמן שהספרות העולמית בנושא הלכה והתרחבה.
איך מחזירים שן "מתה" לחיים?
"במקום למלא את תעלת השורש בחומר מלאכותי אחרי ניקוי הזיהום, אנחנו מחדירים לשן מרכיבי דם שמקורם במטופל עצמו. הדם הוורידי נלקח בקלות, עובר תהליך שנקרא סרכוז ומופק ממנו חומר ביולוגי המאפשר לתאים לגשר על החלל שנוצר, לעודד רה-וסקולריזציה ולייצר רקמה חיה. כך, במקום אטימה סופית של חלל השורש, נוצרת סביבה שמאפשרת גידול מחודש של רקמות וחזרה של חיוניות פונקציונלית".
השיטה החלה לטיפול בילדים אולם ההבנה הקלינית כיום רחבה יותר ובמקרים מסוימים היא עשויה להתאים גם למבוגרים. עבור ילד שחווה טראומה לשן קדמית בגיל צעיר מדובר בהשפעה דרמטית, לא רק לעצור נמק, אלא לאפשר לשורש להמשיך ולהתעצב כרגיל.
לדברי ד"ר יושפה, זה קריטי במיוחד בגיל 6-13, כשבפה מתקיים "משנן מעורב" - שיני חלב לצד שיניים קבועות. בשלב הזה שורשי השיניים הקבועות עדיין בתהליך גדילה וכל חבלה משמעותית עלולה לעצור את ההתפתחות. "במקרים אלה אנחנו יכולים לאפשר לשן להמשיך לגדול כרגיל, וזה משנה את כל התמונה מבחינת הילד והמשפחה", היא אומרת.
האם כל רופא שיניים יכול להציע את הטיפול?
"התשובה מורכבת. מצד אחד, הטיפול דורש מומחה לאנדודונטיה, ציוד מתאים ואחות שיכולה לקחת דם במקום. מצד שני, מספר המומחים בישראל מוגבל, כ-200, ולא כולם עובדים עם ילדים או מחזיקים בכל המרכיבים הנדרשים. בפועל, מי שמגיע למרפאה בקופת חולים שבה יש מומחה עם היכולת והציוד המתאימים יכול לקבל את הטיפול גם במערך הציבורי".
ומה בנוגע לפחד, אותו מכשול שחוזר בכל מה שנוגע לטיפול בילדים? במרפאה של ד"ר יושפה פועלות שלוש מומחיות לרפואת שיניים לילדים, המורשות על ידי משרד הבריאות לתת סדציה קלה - גז צחוק או סירופ ייעודי. זה מאפשר להפחית חרדה ולאפשר לילד לעבור טיפול בשקט יחסי. בנוסף, המרפאה מצוידת במכשיר הזרקה ממוחשב שמטפטף חומר הרדמה בהדרגה, מפחית לחץ וכאב, כך שנמנעת החוויה המאיימת של הזריקה. בחלק מהמקרים נעשה שימוש בלייזר במקום במקדחה הרועשת, מה שמשנה את חוויית הטיפול עבור הילד וההורה כאחד.
אבל גם עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, המפתח הוא עדיין מניעה. ד"ר יושפה מדגישה כי עששת היא מחלה שאסור להזניח. לדבריה, בשלב המשנן המעורב, החיידקים "מדלגים" משיני החלב לשיניים הקבועות שזה עתה בקעו. "אם דוחים טיפול, מהר מאוד נוצרים חורים עמוקים שמובילים לטיפולים מורכבים ואף לאובדן שיניים בגיל 7-8", היא אומרת. "במקרים שבהם אין שיתוף פעולה מלא ולעיתים אין אפשרות לבצע טיפול אחר, עקירה הופכת למוצא אחרון. לא בגלל אסתטיקה אלא משום שהשיניים הן חלק מהגוף, וזיהום עלול לסכן חיים".
לד"ר יושפה יש גם מסר להורים: "הגיעו לבדיקות מניעה, במיוחד בגיל המשנן המעורב. אל תוותרו על טיפול בשיני חלב, הן משפיעות ישירות על בריאות השיניים הקבועות שבדרך".
הסיפור של רגנרציה אנדודונטית מסמלת מעבר לגישה ביולוגית משקמת שמנסה להשיב תפקוד וחיוניות. היא מאפשרת להחזיר לשן את יכולת ההתפתחות ולהותיר אותה חלק חי מהפה. כך נראית רפואה שמצילה שיניים צעירות בזמן אמת ושומרת על חיוך בריא לשנים קדימה.
בשיתוף "איי סמייל"
