המרכז הרפואי הדסה מחויב מאז הקמתו לשלושה יסודות ברפואה המודרנית: טיפול קליני, חינוך רפואי ומחקר. התפיסה המובילה היא כי רופא הפועל גם כחוקר אינו מסתפק ביישום הידע הקיים, אלא תורם להרחבתו, וכך מאפשר למטופליו רפואה מדויקת, מתקדמת ורלוונטית יותר ומעשיר את עולם הרפואה בארץ ובעולם.
בעשור האחרון ביסס המרכז הרפואי הדסה באמצעות עמותת קרן המחקרים את ההשקעה במחקר ובפיתוח כתשתית אסטרטגית. הדבר ניכר בהתרחבות הפעילות המדעית, בעלייה בהיקף ובאיכות הפרסומים בכתבי עת בינלאומיים ובהישגים בגיוס מענקי מחקר תחרותיים. לאחרונה קיבלה עשייה זו הכרה נוספת בדירוג ה-Nature Index שהציב את הדסה בשורה הראשונה של מוסדות המחקר הרפואי בעולם. בולטת במיוחד ההשקעה השיטתית של הארגון ברופאים צעירים המפתחים את שאלות המחקר של השנים הקרובות, ועתידים להוביל את הרפואה והאקדמיה הרפואית בישראל בעשורים הבאים.
פעילותם וסיפורם של 3 רופאים חוקרים, מציגה כיצד שילוב בין HWZOA — ארגון נשות הדסה לבין המרכז הרפואי הדסה, יוצר מעטפת שמחברת משאבים, ערכים ותשתיות מקצועיות. אלה יחד מאפשרים את צמיחתם של רופאי העתיד בישראל: הכשרה קלינית מצוינת לצד תרבות מחקר פעילה, תמיכה ארוכת טווח ופיתוח מנהיגות רפואית.
לראות מעבר לסלייד
ד"ר ניר פילר (43)
פתולוג וחוקר בתחום פתולוגיה חישובית בהדסה
לימודים: בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון.
"תמיד התעניינתי במחקר ובסיום הסטאז', המשכתי לדוקטורט בביולוגיה מולקולרית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. עסקתי בחקר הבנת מנגנוני התקדמות סרטן שד, במהלכו התרשמתי מיכולתם של פתולוגים להביט על תמונה מיקרוסקופית ולהוציא ממנה פרטים הקשורים לאופי הגידול והתנהגותו. הבנתי שזהו תחום מרתק מבחינה קלינית, שיאפשר לי להמשיך ולבצע מחקרים תלויי-רקמה. מפגש עם פרופ' אלי פיקרסקי וד"ר צחי נוימן מהמחלקה לפתולוגיה הוביל להתמחות בהדסה".
הפן הטכנולוגי
"בתקופה זו החל שימוש קליני בטכנולוגיה המאפשרת את סריקת הסליידים (הזכוכית הנושאת את דגימת הביופסיה) והפיכתה למדיה דיגיטלית. הסליידים הדיגיטליים בנויים ממיליארדי פיקסלים ומכילים פרטי מידע שהעין האנושית, אפילו עינו של הפתולוג המיומן ביותר, לא רואה. הסתקרנתי לדעת כיצד ניתן למצות מהם מידע שיוכל לשמש אותנו לביצוע אבחנות טובות יותר, להתאמת טיפול וחיזוי תגובה. בסיום ההתמחות, ובתמיכת קרן יד הנדיב, יצאתי לפוסט-דוקטורט ב-UCLA במעבדה המתמחה בפיתוח כלים חישוביים לניתוח סליידים סרוקים. עם שובי להדסה, פתחתי את המעבדה לפתולוגיה חישובית, בה מופעלים כלי עיבוד תמונה על חתכי רקמה סרוקים מארכיון הדסה, כדי למצוא דרכים לשפר את האבחון הפתולוגי, לאתר ביומרקרים חדשים לתגובה, לטיפול ולטיוב חיזוי פרוגנוזת המטופל. להערכתי הכלים החישוביים שאנו מפתחים יאפשרו לפתולוג להגיע לאבחנות מדויקות יותר ולהתאים למטופל את הטיפול הנכון ביותר עבורו. הבינה המלאכותית לא תחליף את הפתולוגים, אך להערכתי, מי שלא ייעזר בכלים אלה – יישאר מאחור".
לפצח את הקוד המתוק
ד"ר גניה אהרון-חננאל (43)
אנדוקרינולוגית בכירה וחוקרת סוכרת בהדסה עין כרם
לימודים: בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית.
"אני דור שלישי לרופאים, וגדלתי בבית שבו רפואה היא דרך חיים. כולם מודלים שהשפיעו על דרכי. את לימודי הרפואה והדוקטורט השלמתי במסלול משולב MD-PhD באוניברסיטה העברית והדסה עין כרם. את עבודת הדוקטורט בנושא מנגנונים מיטוכונדריאליים המשפיעים על הפרשת אינסולין מתאי בטא בלבלב, עשיתי במעבדתו של פרופ' איתמר רז, בהנחיית ד"ר אן סעדה־רייך וד"ר שרה צנגן.בדקנו תהליכים שמפריעים להפרשת אינסולין וגורמים להתפתחות של סוכרת וכיצד ניתן להשפיע עליהם. הרצון להבין תהליכים ביולוגים במעבדה שיביאו לפתרון בעולם הקליני, מוביל את הדרך שלי במדע וברפואה. שילוב בין אהבה למחקר ולרפואה פנימית ורצון לקשר עם מטופלים, הובילו להתמחות ברפואה פנימית ולהתמחות על באנדוקרינולוגיה בשיבא, תחת פרופ' אמיר תירוש.
סוכרת והריון
התמקדתי בסוכרת, מטבוליזם, טכנולוגיות מתקדמות וטיפול בהפרעות אנדוקריניות בהריון. ב— 2023 שבתי למכון האנדוקריני בהדסה, בראשות פרופ' רבקה פולק וליחידה לסוכרת בראשות פרופ' גיל ליבוביץ, מנטור שמלווה אותי עוד מימי לימודי הרפואה. אני אחראית על המחקר הקליני ביחידה לסוכרת ומובילה מחקרים פורצי דרך בתרופות ובטכנולוגיות מתקדמות לסוכרת מסוג 1 ו—2, למניעה ועיכוב של המחלה. עם פרופ' יהושע רוזנבלום, הקמנו מרפאה רב תחומית לסוכרת והפרעות אנדוקריניות בהריון. בימים אלה אנחנו מובילים מחקר רב מרכזי הבוחן התאמות תזונתיות בנשים הרות המטופלות באינסולין, מחקר שתוצאותיו עתידות לשנות הנחיות טיפוליות בארץ ובעולם. החזון שלי הוא רפואה שמשלבת מדע, טכנולוגיה וראייה אנושית. כזו שלא רק מאריכה חיים, אלא בעיקר משפרת אותם".
מיפוי עמוק
ד"ר עודד שמריז (44)
מומחה ברפואת ילדים ובאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בהדסה
לימודים: בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית וכן תואר PhD באימונולוגיה בסיסית.
"לאורך יותר מ־15 שנות פעילות מקצועית אני משלב עשייה קלינית בבית החולים הדסה עם מחקר בסיסי ויישומי. עיקר עבודתי באימונולוגיה קלינית מוקדש לאבחון ולטיפול במחלות אלרגיות ובהפרעות של מערכת החיסון, ובכלל זה מחלות חסר חיסוני ראשוני ומצבים המאופיינים בליקוי בוויסות החיסוני. תפיסת עבודתי נשענת על עיקרון של 'מהמטופל למעבדה ובחזרה', המאפשר תרגום של ממצאים קליניים להבנת מנגנונים ביולוגיים ולפיתוח גישות טיפול מתקדמות במסגרת רפואה מותאמת אישית".
מחקר בעידן של בינה
"בשנים האחרונות התמקד מחקרי בבחינת הקשר בין פעילות תאי T לבין תפקוד המיטוכונדריה (תחום שנקרא אימונו-מטבוליזם), מתוך הבנה שמנגנונים אלו משפיעים באופן מהותי על מערכת החיסון. ממצאים אלה הובילו להרחבת ההגדרה של מחלות מיטוכונדריאליות ראשוניות כמצבים הכוללים פגיעה חיסונית, ובפרט בתפקוד הלימפוציטים, ופתחו פתח למעורבות אימונולוגית ישירה בטיפול בחולים ובהצלת חייהם. נוסף על כך, עבודות אלו הניחו תשתית למחקרים עתידיים הבוחנים האם התערבות מטבולית יכולה לווסת או לשפר תגובות חיסוניות במחלות מולדות של מערכת החיסון. לצורך מחקריי אני עושה שימוש בכלים מתקדמים, בהם ריצוף גנטי רחב היקף, אנליזות מטבוליות וחלבוניות ושיטות מעבדה מתקדמות להערכת תפקוד תאי T".
העשור הבא
"אני שואף לקדם בהדסה מחקר אימונולוגי בסיסי ותרגומי, לצד הקמת מערך קליני של בדיקות מעבדה חדשניות המותאמות למטופל הבודד, ופיתוח ויישום טיפולים ביולוגיים יעילים למחלות נדירות המתווכות על ידי מערכת החיסון".
בשיתוף עמותת קרן המחקרים, המרכז הרפואי הדסה
