בעשור הקרוב הרפואה בישראל עומדת לעבור מהפכה נוספת, לא בגלל הבינה המלאכותית, הטלה מדיסין או הטכנולוגיות החדשות. השינוי הגדול באמת עתיד להתרחש בזהותו של מי שעתיד לעמוד מול המטופל. כשמערכת מתמודדת עם מחסור בכוח אדם, שחיקה מתמשכת, עומסים בלתי נסבלים ומקצוע שהולך ונעשה תובעני יותר מאי פעם, השאלה הבוערת היא לא מה תהיה הטכנולוגיה של העתיד? אלא מי יבחר להיות רופא? מי יצליח להישאר במקצוע לאורך שנים? ואיזה סוג של רופא תשכיל ישראל לעצב בעשור הבא: קלינאי עם זמן לאדם, או - מנהל מערכת שמנווט בין אלגוריתמים, רגולציה וקריסה מתמשכת של משאבים.
כדי לצייר את דמותו, תדמיתו ואופיו של הרופא מודל 2036, ביקשנו לברר מספר סוגיות.
מדוע צעירים יבחרו בעתיד במקצוע הרפואה ומה לא יסכימו להקריב?
פרופ' אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, המרכז הרפואי שערי צדק
"עולם הרפואה מתקרב לצומת מורכב מאי פעם כשדווקא הטכנולוגיה היא לא האתגר המרכזי. איכות החיים של הרופאים, תהיה האתגר המרכזי שיעסיק את עולם הרפואה בארץ ובעולם בשנים הקרובות. מצד אחד, הרפואה ממשיכה להיתפס כשליחות בעלת משמעות עמוקה: עיסוק בהצלת חיים, השפעה ישירה על אנשים וקהילות, יוקרה מקצועית וסיפוק אינטלקטואלי. עבור צעירים רבים, הרצון לחולל שינוי ולהציל חיים, לשלב מדע, טכנולוגיה ואנושיות עדיין מהווה גורם משיכה מרכזי.מן הצד השני, המציאות המקצועית כיום מרתיעה לא מעט מועמדים.
מסלול ההכשרה הארוך, העומס הלימודי והמעשי בשנות ההתמחות, האחריות הכבדה והחשיפה המתמדת למצבי לחץ, הפכו לגורמים מרתיעים. לזה נוסיף את השחיקה העצומה, האלימות כלפי צוותים רפואיים, והפער בין האחריות האדירה לתגמול הנתפס כבלתי מספק. העולם כיום נוטה יותר לאיזון בין עבודה לחיים אישיים, לבריאות הנפשית ולחופש בחירה. צעירים רבים לא יסכימו עוד להקריב שנים ארוכות של חייהם האישיים, זמן עם משפחה, תחביבים או רווחה נפשית לטובת המקצוע בלבד.
לצד גורמים אלה שקיימים בכל העולם, מערכת הרפואה בישראל עומדת כיום בפני אתגר נוסף ייחודי ומדאיג במיוחד. אנו רואים תופעה הולכת ומתרחבת של רופאים צעירים הבוחנים ואף בוחרים אפשרות של עבודה בחו"ל. מדינות רבות מציעות תנאים אטרקטיביים יותר הכוללים שעות עבודה סבירות יותר, תגמול כספי גבוה, מערכות תומכות וצמצום הבירוקרטיה. עבור רופאים אלה, ההגירה המקצועית לא נתפסת כירידה אלא כהזדמנות לאיכות חיים טובה יותר ולשילוב מאוזן בין קריירה לחיי משפחה. ניצנים של מגמה זו נראים כבר היום, עם לא מעט רופאים המבצעים התמחות, תת התמחות או מעבר קבוע לחו"ל. אם מגמה זו תתחזק, היא עלולה להעמיק את המחסור בכוח אדם רפואי מקומי ולהציב אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות בישראל בכל התחומים ובמיוחד בהכשרת רופאות ורופאים צעירים.
אז בכל זאת מי יהיו הרופאים של ישראל בעתיד? אני מאמין בדור הצעיר ובטוח שתחושת השליחות, היכולת להציל חיים והלוקאל פטריוטיות עדיין יהוו גורם משמעותי שימשוך צעירות וצעירים. זה הבסיס המרכזי של המקצוע המדהים הזה.
אבל הם יעשו זאת מתוך בחירה מודעת ותנאים ברורים, תחושת משמעות ותגמול כספי הולם ולא על חשבון זהותם האישית, בריאותם והיכולת לחיות חיים מלאים גם מחוץ לבית החולים.ולכך, אנחנו וכל מערכת הבריאות חייבים להיערך".
כיצד יראה מקצוע הרפואה בעתיד?
ד"ר בנימין עבו, סמנכ"ל רופאים ורפואה של המרכז הרפואי הלל יפה ואחראי תחום חינוך רפואי
"לנסות להיות עתידן של רפואה בימים בהם הבינה המלאכותית מקיפה אותנו, למול מורכבות מערכות בריאות, צרכים משתנים ותקציבים חסרים במערכת הבריאות בישראל, הוא עניין מאתגר. המגמות הקיימות של השפעת הטכנולוגיה ניכרות היטב במקצוע הרפואה, והשינוי בהווה הוא כזה שמשנה יחס בין רופא חושב ומפענח לרופא מבצע. הבינה המלאכותית מייצרת תחרות ביכולת האנליטית, אבל היא עדיין לא מחליפה מיומנות קלינית. אם בעבר, בעבודת הרפואה נדרשו זיכרון פנומנלי ופענוח נתונים מורכבים, הרי שהבינה המלאכותית מסייעת לנושא זה. אנשי הרפואה של ההווה כבר משתמשים בה, ואלה של העתיד בוודאי יגבירו את השימוש בה. היכולת לקבל נתונים סטטיסטים מבוססי מחקר במהירות היא מצוינת ויעילה, אך המיומנות הקלינית, היכולת להכניס צנתר בדיוק עדין, להניח יד על בטן החולה, וההבנה של הנתונים למול האדם שעומד מולך, היא עדיין יכולת אנושית מחויבת במקצוע הרפואה. תפקיד הרופא כמתווך ידע בעולם שבו יש שפע אדיר של מידע רפואי זמין למטופלים יהפוך להכרחי. כי אם היום מטופלים מגיעים אחרי שחיפשו ב'ד"ר גוגל' ובג'ימיני, הרי שבעתיד יהיו יותר מנגנוני חיפוש שכאלה. ובהינתן מצב זה, תיווך מקצועי ואנושי – יהיה מחויב מציאות.
אנשי הרפואה של העתיד יהיו הגשר שבין המלצת המכונה לבין החרדה של המטופל. אנשי הרפואה ידרשו למיומנות טכנית גבוהה מחד, וליכולת אמפתית לתווך גזירות טכנולוגיות מאידך. במובן מסוים, הרפואה חוזרת לשורשיה: פחות פילוסופיה של המחלה, ויותר אומנות של ריפוי בידיים והבנת נפש האדם".
האם בינה מלאכותית תהפוך את הרופא לחד ומדויק יותר או למיותר ומפוקח?
פרופ' עמית פרנקל, רופא בכיר במחלקה לטיפול מרץ כללי, מנהל היחידה לאיתור וניהול חולים בסיכון ומנהל תחום החדשנות בסורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית
"בעוד כעשור, עולם הרפואה, כמו תחומי חיים רבים אחרים, יהיה רווי טכנולוגיה, אוטומציה ובינה מלאכותית. במציאות כזו, הקרבה האנושית לא תיעלם, אלא תהפוך למשאב נדיר ויקר ערך בעיני המטופלים. זהותו של הרופא תוגדר לא רק על פי יכולתו לפענח נתונים רפואיים, אלא בראש ובראשונה על פי יכולתו לפעול מתוך רגישות, שיקול דעת ערכי והבנה של ההקשר הרחב שבו מתקיים המפגש הקליני.
היכולת לראות את האדם שמעבר לאלגוריתם, לפרש מידע רפואי בתוך מציאות אישית, חברתית ותרבותית, ולשאת באחריות מקצועית המלווה במגע אישי ותמיכה, תהפוך לרכיב מרכזי בזהות הרופא, אולי אף יותר משהיא כיום. ככל שהעולם יהיה טכנולוגי יותר, כך גובר החשש שהוא יהפוך לפחות חם במובנו האנושי. לכן, הרופאים שייכנסו למקצוע בעתיד, ואלה שיישארו בו, יהיו מי שיוכלו לטפח קשרים בין אישיים משמעותיים גם בסביבה עתירת נתונים ואלגוריתמים. הרופא של שנת 2036 יידרש לדעת מתי להישען על מערכת חישובית ומתי להפעיל שיקול דעת אנושי, מוסרי ורגשי.
מאז ומעולם דרשה הרפואה לא רק ידע מקצועי, אלא גם יכולת להעניק יחס אישי, הקשבה ואמפתיה. בעתיד, כאשר הטכנולוגיה תתעצם ותהפוך לחלק גדול ובלתי נפרד מהמפגש הרפואי, מי שיישארו במקצוע יהיו אלה שיבקשו לשמר את הממד האנושי, להעניק קרבה אמיתית וליצור קשרים משמעותיים גם בעולם שבו הטכנולוגיה מציעה חלופות לקשרים אלה".
האם אמון הציבור ברופאים יתחזק בגלל הטכנולוגיה או יישחק בגלל אובדן הקשר?
ד"ר דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה במאוחדת
"תפקיד הרופא צפוי להשתנות ולהתחדד באופן מהותי, לנוכח עידן שבו מערכות בינה מלאכותית הופכות לחלק בלתי נפרד מעולם הרפואה. כבר היום המידע הרפואי זמין ונגיש יותר למטופלים ולרופאים. ככל שהיקף המידע הזמין גדל, פיתוח ושכלול נוסף של מערכות המידע בשירות הרופא יובילו להנגשה חכמה ומותאמת אישית של הנתונים הרלוונטיים למטופל הספציפי.
מערכות מתקדמות המשתמשות בכלי בינה מלאכותית יסייעו לרופא לנתח היסטוריה רפואית, נתונים קליניים ומידע סטטיסטי מתוך הסתכלות הוליסטית על המטופל. עם זאת, האחריות לאימות הנתונים ולקבלת ההחלטות הקליניות נותרת בידי הרופא. השינוי מאפשר לרופא להיות יותר קלינאי ופחות מתווך של נתונים: המערכות יחסכו זמן יקר בתיעוד המפגש ובכריית מידע מתוך התיק הרפואי, ויאפשרו לרופא להישיר מבט למטופל (ולא למסך המחשב) ולהתמקד בשיחה, בבדיקה הגופנית ובהדרכה. כך, פחות עיסוק בבירוקרטיה מפנה יותר זמן לבדיקה, לשיח ולקבלת החלטות מותאמות אישית, בכל מפגש קליני.
דווקא כאן עומדת שאלת האמון: האם הוא יתחזק בזכות דיוק ובטיחות, או יישחק בגלל אובדן קשר? בעידן שעלול להיתפס כקר ומנוכר, חשיבות המפגש והקשר בין רופא למטופל רק גדלה. הרופא הוא זה שמסביר, מלווה, מעניק אמפתיה ומייצר תחושת ביטחון, במיוחד בשיחות מורכבות ובמצבי אי ודאות. במובן זה הרופא הוא מנהיג המערכת, מי שאחראי על איכות, בטיחות והסברה נכונה, ומבטיח טיפול נכון, מותאם ובטוח יותר למטופל".
כיצד תראה קריירה רפואית בעולם של בינה מלאכותית, רפואה מרחוק וחוסר בכוח אדם?
ד"ר ענבר סגול שפירא, סגנית ראש אגף רפואה באסותא מרכזים רפואיים
"בעולם שבו בינה מלאכותית (AI) הופכת דומיננטית יותר ויותר, השאלה העיקרית היא אלו חלקים בזהותו של הרופא היא תגדיר מחדש. במקצועות מבוססי פענוח נתונים, הבינה המלאכותית כבר מסמנת את הדרך להחלפת פעולות אנושיות באוטומציה מדויקת. אולם, דווקא בעידן של רפואה מרחוק ומסכים, מתחדדת ההבנה כי הטכנולוגיה היא רק הכלי ולא המהות.
החולים של המחר, בדיוק כמו היום, ימשיכו לחפש את המגע האנושי, את היד המרגיעה ואת הרופא שיודע להסביר ולטפל בשפה ברורה ומנחמת. לכן, דמות הרופא הישראלי תשתנה: מי שייכנס למקצוע ויישאר בו יהיו אלו שידעו לרתום את הקדמה לטובתם, אך לא יאבדו בתוכה. אלה יהיו אנשים ש'נהנים' מהטכנולוגיה ושולטים בה במיומנות, אך מבינים שהערך המוסף שלהם טמון בדיוק במקום שבו האלגוריתם עוצר. ברוח זו, אנו באסותא פועלים לקידום רפואה שהיא גם מותאמת אישית טכנולוגית וגם אנושית, כזו שמשקיעה במקביל הן בדיוק הטיפול והן בטיפוח מיומנויות של חמלה ואמפתיה בקרב הצוותים.הקריירה הרפואית החדשה תהיה שילוב של ניהול מערכות חכמות עם אינטליגנציה רגשית גבוהה. הרופא לא יהיה עוד רק 'מאגר ידע', אלא הגשר האנושי שמחבר בין הנתונים הקרים לבין הנפש של המטופל. בעידן של מחסור בכוח אדם, הטכנולוגיה תפנה לרופא זמן יקר, כדי שיוכל לחזור לשליחות הבסיסית ביותר שלו: להיות שם עבור האדם שמולו".
מה יגרום לרופא הצעיר לומר: "אני נשאר במערכת הציבורית?"
ד"ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות של מכבי שירותי בריאות
"המקצוע הרפואי עובר כבר היום שינוי זהות עמוק: מהרופא כסמכות בלעדית המחזיקה בידע, לרופא כשותף, מתאם ומוביל בתוך מערכת מורכבת, רבת מקצועות ורבת נתונים.למקצוע ייכנסו אנשים עם פרופיל מגוון יותר מאי פעם. לצד מצוינות קלינית, יגיעו רופאות ורופאים עם אוריינטציה מערכתית, יכולת לעבוד בצוותים רב תחומיים, אוריינות דיגיטלית גבוהה ורגישות אנושית עמוקה. פחות 'גאונים בודדים' ויותר מנהיגים רפואיים שמבינים ברפואה, בטכנולוגיה, בהתנהגות אנושית ובקבלת החלטות משותפת עם המטופל.מי שיישאר במקצוע יהיו אלו שידעו להתאים את עצמם לשינוי: לקבל שהידע הרפואי כבר לא נמצא רק אצלם, להשתמש בכלים חכמים כדי לפנות זמן למה שאי אפשר לאוטומט – הקשר האנושי, האבחנה המורכבת, והיכולת לראות את האדם שמעבר למחלה. רופאים שלא יצליחו לעשות את המעבר הזה ירגישו שחיקה גוברת וזרות כלפי המקצוע.
זהותו של הרופא בישראל תמשיך להיות ייחודית. מצד אחד, רפואה ציבורית חזקה, מחויבות חברתית עמוקה ומפגש יומיומי עם אוכלוסייה מגוונת; מצד שני, לחץ מערכתִי, עומסים ואתגרי כוח אדם. בשנת 2036 הרופא הישראלי יידרש להיות לא רק קלינאי מצוין, אלא גם סוכן שינוי, כזה שפועל בתוך מערכת, משפיע עליה, ושומר על הערכים של שליחות, מקצועיות ואנושיות גם בעידן של רפואה חכמה ומהירה יותר.
בסופו של דבר, עתיד הרפואה לא יימדד בכמה אלגוריתמים יש בה, אלא בכמה רופאים ירגישו שיש להם מקום, משמעות ויכולת להשפיע באמת על חיי אנשים".
