בעידן שבו מערכת הבריאות מתמודדת עם עומסים חסרי תקדים, שחיקה מתמשכת ותחרות גוברת על כוח אדם איכותי, השאלה האמיתית היא לא רק כמה רופאים יש, אלא כיצד מצמיחים רופאים מצוינים לאורך זמן, ומשמרים אותם במערכת הציבורית. מדובר באתגר שמעסיק ארגונים ומרכזים רפואיים רבים בישראל. על הרקע הזה, פרופ' גיל פייר, משנה רפואי למנכ"ל וסמנכ"ל לענייני רופאים, במרכז הרפואי איכילוב ת"א, מתאר כיצד בית החולים מנסה לבנות מצוינות רפואית ובמקביל מתמודד עם השאלות הגדולות שמעסיקות היום את המציאות ברפואה הציבורית.
מהם האתגרים בניהול ובטיוב רופאים בבית חולים ציבורי בשגרה ובחירום?
"עומס העבודה על הרופאים גדול מאד, הרופאים הצעירים כיום מייחסים בצדק חשיבות רבה לאיזון בין העבודה והחיים הפרטיים, וקיימים גם עיוותים רבים באפשרויות ההשתכרות של הרופאים בבית חולים הציבורי. כל אלה מאתגרים מאד את היכולת לדרוש את ההשקעה הנדרשת מרופא בפיתוח הקריירה שלו באופן שבו אנו רואים זאת. אנחנו חייבים להתאים את התוכניות ואת הציפיות שלנו למאפיינים לרצון וליכולות של כל רופא ולהיות יצירתיים בעיצוב התפקידים, התמיכה והתגמול שרופא יכול לקבל מבית החולים".
כיצד בעצם מטייבים רופאים באיכילוב?
"המטרה המרכזית שלי כסמנכ"ל לענייני רופאים היא להבטיח את פיתוח הרופאות והרופאים כך שבמרכז הרפואי יהיו רופאות ורופאים מצוינים ומובילים בכל תחום. הפיתוח מתבצע לאורך הקריירה כבר משלב הסטודנט, ועד פיתוח מנהלות ומנהלי מחלקות ומכונים. יש לנו תוכניות ייעודיות לכל אוכלוסיית הרופאים. בתוכנית 'הקדירה' משתתפים סטודנטים שנבחרים בקפידה מכל בתי הספר לרפואה בארץ, ובמסגרתה נלמדים נושאים שלא עוסקים בהם מספיק בביה"ס לרפואה. גם שלב הסטאז' עשיר בהוראה ובהכשרה, בין השאר במרכז הסימולציה בבית החולים. תוכנית 'אוריון' שלנו מעניקה משאבים, חניכה וזמן למחקר לרופאים חוקרים צעירים. תוכנית 'אופק' נותנת מלגות לסיוע ביציאה ל-fellowship. לטובת מנהלי יחידות וסגני מנהלי מחלקות, אנחנו מפעילים תוכניות הכשרה ייעודיות. תוכנית 'מטאור' למנהלי המחלקות והמכונים, נמשכת כשנה וכוללת נסיעת למידה משותפת לחו"ל. אני מעורב יחד עם מנהלי המחלקות בזיהוי רופאים מצטיינים ובעיצוב הקריירה שלהם באיכילוב לטווח הארוך".
מה לדעתך הופך רופא מצוין לרופא יוצא דופן?
"רופא מצוין בבית חולים שלישוני כמו איכילוב חייב לשלב יכולות קליניות מעולות – ידע רחב, חשיבה קלינית נכונה, רגישות למטופל, חמלה ויכולת החלטה, יחד עם פעילות אקדמית שכוללת הוראה ומחקר, ולהיות אדם – לראות ולאהוב אנשים, ולרצות להיטיב את מצבם. רופא יוצא דופן הוא זה שמשלב בתוך כל אלה גם סקרנות, יוזמה, הזדהות ואכפתיות, נוכחות והשפעה, ושעמיתיו רואים בו מקור השראה".
אבל גם רופאים מצוינים אינם פועלים בוואקום, הם חיים בתוך שוק תחרותי, עם הזדמנויות בחו"ל ואתגרים מבית.
מה עושה איכילוב כדי למנוע "בריחת מוחות"?
"'בריחת מוחות' לבתי חולים אחרים בארץ לא מדאיגה אותנו, היא לא שכיחה, וכשהיא מתרחשת אנו שמחים שלרופאים שלנו יש השפעה ותפקיד בכל מערכת הבריאות בישראל. לעומת זאת, עזיבת רופאים לחו"ל, מעסיקה אותנו מאד. אנו רואים יותר מדי רופאים שעזבו, ששוקלים לעזוב, וכאלה שדוחים עוד ועוד את חזרתם מ-fellowship (התמחות עמיתים). הקמנו באיכילוב fellowship task force שתפקידו ללוות את הרופאים ביציאה ל-fellowship בחו"ל, בזמן ההשתלמות ובתכנון החזרה ארצה. הקשר שלנו עם הרופאים שנמצאים בחו"ל בהווה, הרבה יותר חזק מאשר בעבר, ואנחנו רואים שהדבר בהחלט משפיע על הרצון לחזור. ברמה הלאומית חשוב מאד לתקן עיוותים בצורת העבודה וביכולת ההשתכרות של רופאים כדי להתמודד עם ההצעות שהרופאים המצוינים שלנו מקבלים בחו"ל".
מהו הערך כשהרופא חוזר עם ניסיון בינלאומי?
"להשתלמות בחו"ל יש ערך חשוב ביותר במסלול התפתחות הרופאים. הרופאים משתלמים במקומות מובילים בעולם, בהם מתרחשת פעילות בהיקף כזה שמאפשר לרכוש ניסיון שלא ניתן לרכוש במהירות יחסית בארץ. הם מביאים ידע עדכני, טכניקות חדשות ונורמות עבודה שמעשירות את בית החולים".
העתיד הרפואי לא מושפע רק מהשתלמויות, הוא משתנה גם בגלל טכנולוגיה.
רופאים בעידן AI, מה הממשק מחולל ברפואה?
"איננו יודעים מה יחולל ה-AI לתחום הרפואה ולעבודה שלנו, אבל ברור שצפוי בהם שינוי. רופא לא יצטרך עוד לשנן, או להימדד בהתאם לכמות הידע שראשו יכיל. חלק מהעבודה תעשה בצוותא עם סוכני AI, עם יכולות אבחון והחלטה מעולות, שיחליפו פונקציות שנעשות ע"י הרופאים. אין ספק שמול מטופל יעמוד גם בעתיד רופא, שיטפל בו באופן ש-AI לא יוכל לעשות. ה-AI בעיניי מהווה הזדמנות לטיוב הרפואה ועבודת הרופא ופחות איום".
ואם השינוי הזה כבר כאן, קשה להתעלם מהזווית הרחבה: מה המדינה צריכה לעשות כדי שהמערכת תוכל לעמוד בקצב ולשמור על אנשיה?
"המשימות הן רבות. הדחופות בעיני נוגעות לחיזוק המערכת הציבורית וצמצום הפערים שיש בינה לבין המערכת הפרטית, בעיקר כדי שהעומס במערכת הציבורית יפחת".
נחזור לפרקטיקה, כיצד בונים "דור המשך", כבר מהשלב הראשון שבו רופא צעיר פוגש בית חולים?
"שלב הסטאז' חשוב מאד בעינינו והוא מהווה מסלול כניסה לקריירה שאנו מקווים שעבור הטובים תהיה קריירה ארוכה ומצוינת באיכילוב. אנחנו משקיעים בהוראה, בליווי ובחניכה, מתייחסים לרופאים הצעירים כאל חלק אורגני מהצוות הרפואי ובעיקר 'רואים אותם'. היחס הזה תורם לרצון של רופאים מעולים, גם כאלה שלא עשו סטאז' אצלנו, להתמחות בבית החולים שלנו. הבחירה בנו כמקום מוביל לסטאז' ולהתמחות חשובה לא רק כהנהלה, ואני מרגיש שרופאים בכל הרמות מושקעים בשימור שלה".
מי יהיו הרופאים בעתיד?
"הרפואה הופכת מותאמת אישית, לכן נזדקק למומחים בתחומים מאד ספציפיים, ולצדם רופאים שמסוגלים לראות את התמונה הרחבה, ולהעניק טיפול הוליסטי. רופאים חייבים יהיו להוביל מחקר רפואי גם בעתיד, וגם האתגר הניהולי ימשיך להיות אתגר שרופאים מוכשרים ימלאו בו חלק מרכזי. חיוני שרופאים שמבינים היטב את המקצוע ואת המהות של העיסוק ברפואה יהיו בהנהגת העולם הרפואי גם בעתיד".
כדי לתכנן עתיד, צריך לעצור בהווה ששחק גם את הרופאים. מי מטפל בהם במצבי שחיקה?
"השנים האחרונות, החמירו את העומס הנפשי והלחץ על רופאים ורופאות במערכת. אנחנו, כמו מערכת הבריאות בכלל, ערים לכך. הקמנו יחידה במשאבי אנוש שמטרתה להבטיח את חוסן הצוותים שלנו, ואנו מציעים לרופאות ולרופאים גם עזרה פרטנית דיסקרטית כשצריך וגם פעילויות מפיגות מתח כמו מיינדפולנס. והחשוב ביותר, אנו מנסים להיות רגישים ומודעים לקשיים הספציפיים של כל אחת ואחד ולתת להם מענה ניהולי מתאים. זה לא קל, ונראה שיש עוד הרבה ללמוד ולעשות בנושא זה".
בשיתוף איכילוב
