המסע שלי כקרדיולוג במהלך 30 השנים האחרונות עוצב מתוך סקרנות, תחושת אחריות וכבוד ללב האנושי, לא רק כאיבר פיזיולוגי, אלא כסמל לחוסן, לפגיעוּת ולתקווה. במבט לאחור, אני רואה דרך שהוגדרה פחות על-ידי תארים או מספר פרסומים, ויותר על-ידי אנשים: מטופלים שהפקידו בידי את האיבר החיוני ביותר שלהם, מורים שדרשו מצוינות, תלמידים שאילצו אותי לאתגר הנחות יסוד, ועמיתים שחלקו מחויבות בלתי מתפשרת לשיפור הרפואה הקרדיווסקולרית.
