בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, החדשנות הרפואית לא נשארת במעבדות או במצגות עתיד, היא מתורגמת לעבודה יומיומית שמבקשת לשנות את הרפואה במקום שבו הכי חשוב: ליד המטופל. מתוך שילוב בין מחקר יישומי, אוכלוסייה גדולה ומגוונת, ושיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה, מתפתחים פתרונות שמקדימים את המחלה במקום לרדוף אחריה: בינה מלאכותית שמחדדת אבחון, דימות שהופך לכלי חיזוי, גישות מולקולריות לניטור מדויק, וטיפולים זעיר פולשניים שמחליפים פרוצדורות כבדות. 4 רופאים מובילים בתחומם בסורוקה, מספרים כיצד המהפכה הזו כבר מתרחשת ומגדירה מחדש את הזמן, הדיוק והאנושיות ברפואה.
כשדימות פוגש בינה מלאכותית: המבט הרפואי משתנה
ד"ר גל בן אריה, רדיולוג בכיר ומוביל תחום החדשנות במכון הדימות
"דימות רפואי היה מאז ומתמיד אחד מעמודי התווך של הרפואה המודרנית. אך בעידן הבינה המלאכותית, הוא חדל להיות כלי תיאורי בלבד והופך לשותף פעיל בקבלת החלטות רפואיות. השאלה כבר איננה רק מה רואים בבדיקה, אלא מה ניתן להבין ממנה על עתידו הרפואי של המטופל.
במכון הדימות החדשנות הזו מתורגמת לעשייה מחקרית וקלינית רחבה, הנשענת על שילוב בין מאגרי מידע גדולים, שיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה, וצרכים אמיתיים שעולים מהשטח. יתרונו של בית החולים כמרכז רפואי המשרת מעל מיליון תושבים, מאפשר מחקר יישומי בקנה מידה רחב, כזה שמחבר בין תיאוריה למציאות.
כך למשל, אחד הפיתוחים המרכזיים שלנו עוסק בהגדלת הזמינות לבדיקות MRI מוח. באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית, ניתן לבצע סריקה חלקית וחכמה, המכוונת את המשך הבדיקה בהתאם לממצאים הראשוניים. המשמעות היא קיצור משך הבדיקה, הפחתת הצורך בחומר ניגוד ולעיתים גם בהרדמה, ובעיקר, קיצור תורים והנגשה טובה יותר של בדיקות קריטיות למטופלים.
בתחום הדימות המוחי, מתקיימים בסורוקה מחקרים שמבקשים לחזות את ההשפעות העתידיות של שבץ מוחי, על בסיס הדמיות CT שבוצעו עוד לפני האירוע עצמו. ניתוח מצב המוח הבסיסי מאפשר להבין מדוע מטופלים עם שבץ דומה חווים תוצאות תפקודיות שונות, ולסייע בהתאמת תהליכי שיקום אישיים ומדויקים יותר.
גם בתחום הכבד השומני, מחלה שקטה אך נפוצה מאוד, מפותחים בסורוקה כלים מבוססי AI המשלבים נתונים קליניים, מעבדתיים והדמייתיים. מטרתם לזהות מוקדם מטופלים המצויים בסיכון להידרדרות, ולאפשר מעקב והתערבות מונעת לפני הופעת סיבוכים מסכני חיים".
שפה של דימות
"בנוסף, מתבצעת עבודה פורצת דרך בתחום עיבוד השפה הטבעית (NLP), שמאפשרת חילוץ וארגון מידע מילולי מדוחות הדמיה ותיקים רפואיים, תשתית חיונית למחקר עתידי ולרפואה מבוססת נתונים. לצד כל אלה, חשוב להדגיש: הבינה המלאכותית אינה מחליפה את הרדיולוג. היא מחזקת אותו. החדשנות בדימות נועדה לשפר דיוק, זמינות ובטיחות – אך האחריות הקלינית וההבנה האנושית נשארות בליבת המקצוע".
כשהרעש נפסק: טיפול זעיר פולשני חדשני לטנטון פועם וללחץ תוך גולגולתי מוגבר במרכז המוח
ד"ר ענת חורב, מנהלת היחידה לצנתורי מוח
"טנטון פועם ולחץ תוך גולגולתי מוגבר הם מצבים רפואיים מורכבים, שלמרות שכיחותם והשפעתם העמוקה על איכות החיים, זכו לאורך שנים לתשומת לב מוגבלת יחסית. עבור מטופלים רבים – ובעיקר נשים צעירות, שהן הסובלות העיקריות מהתסמינים, מדובר ברעש פועם המסונכרן לדופק, בכאבי ראש ולעיתים גם בהפרעות קשות בשדה הראייה. תסמינים אלו אינם מסכני חיים ברוב המקרים, אך עלולים לפגוע באופן משמעותי ומתמשך בתפקוד היומיומי, ביכולת לעבוד ולישון ובאיכות החיים הכללית".
מה שהטנטון מראה
"בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת המקור למצבים אלה. עדויות רבות מצביעות על כך שבמקרים רבים מדובר בהיצרויות בוורידי המוח – הפרעה בזרימה הוורידית, היכולה להתבטא בטנטון פועם כתסמין יחיד או כחלק מתסמונת של לחץ תוך גולגלתי מוגבר (Pseudotumor cerebri). שינוי תפיסתי זה הוביל להתבססות הצנתור הוורידי במוח כגישה טיפולית יעילה ובטוחה, שהוכחה עם הזמן בניסיון קליני מצטבר. הצנתור עצמו מתבצע דרך דקירה עדינה במפשעה, באמצעותה מוחדר צנתר דק המובל לוורידי המוח. לאחר שמזוהה היצרות משמעותית העלולה להסביר את התסמינים, מושתל בווריד תומכן. ברוב המקרים השיפור בטנטון ובתסמינים הנלווים מורגש באופן מידי, וההתאוששות מהפעולה קצרה יחסית".
ידע קליני וזעיר פולשני
"בעשור האחרון מתקיימת במרכז המוח בסורוקה פעילות קלינית ומחקרית ענפה בתחום המחלות הוורידיות של המוח, אשר עם השנים הפכה את המרכז לכתובת הפניה מרכזית בתחום זה. התוצאות הקליניות שנצברו מצביעות על שיפור ניכר בקרב מטופלים רבים: ירידה משמעותית או היעלמות של הטנטון הפועם, הקלה בכאבי ראש ושיפור במדדים תפקודיים ויומיומיים. הניסיון הקליני המצטבר, יחד עם מעקב שיטתי אחר תוצאות הטיפול, אפשר דיוק רב יותר בבחירת המטופלים ובהתאמת הטיפול לכל אחד מהם. עבור רוב המטופלים מדובר בשינוי משמעותי, המאפשר חזרה לתפקוד מלא ולשגרת חיים תקינה.
כמו בתחומים רפואיים נוספים, גם כאן ניכר המעבר מגישות כלליות לפתרונות ממוקדים, הנשענים על הבנה עמוקה של מחולל המחלה ועל התאמת הטיפול למטופל בגישה הוליסטית. גם כאשר ההיצרות הוורידית אינה מסכנת חיים, ההכרה בהשפעתה המשמעותית על איכות החיים מהווה מרכיב מרכזי בהחלטה הטיפולית. הצנתור הוורידי מאפשר התערבות מדויקת, ללא ניתוח פתוח וללא תקופת החלמה ממושכת, ומשקף את המגמה הרחבה ברפואה המודרנית: טיפולים יעילים יותר, מדויקים יותר ופחות פולשניים.
ההתפתחות בטיפול בטנטון פועם ועליה בלחץ התוך גולגלתי מדגימה כיצד ידע קליני מצטבר, מעקב ארוך טווח ויישום שיטתי של גישות זעיר פולשניות יכולים לחולל שינוי אמיתי בחיי המטופלים – שינוי הנמדד בראש ובראשונה בהשפעתו המוחשית על איכות החיים ובהרחבת המודעות לגישה הטיפולית בקרב רופאים ומטופלים בארץ ובעולם".
בינה מלאכותית וטיפולים זעיר פולשניים מתקדמים: מהפיכת החדשנות בגסטרואנטרולוגיה
ד"ר אוהד עציון, מנהל מכון הגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד
"חדשנות רפואית מתחילה בשאלה פשוטה אך מהותית: כיצד ניתן להעניק למטופל טיפול מדויק יותר, פחות פולשני, ומהיר יותר – מבלי להתפשר על איכות ובטיחות. בגסטרואנטרולוגיה, תחום המטפל במחלות כרוניות המשפיעות עמוקות על איכות החיים, שאלות אלה אינן תאורטיות, אלא יומיומיות.
בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות דרמטית המשלבת בינה מלאכותית, שיטות מולקולריות, הנדסה מתקדמת וגישות טיפול חדשניות. שילוב זה מאפשר מעבר מרפואה פולשנית וכירורגית לרפואה מדויקת, זעיר פולשנית ומותאמת אישית. החדשנות הזו אינה חזון עתידי, אלא פרקטיקה יומיומית.
כך למשל, טיפולים אנדוסקופיים מתקדמים כמו ESD מאפשרים הסרה מדויקת של נגעים בעלי פוטנציאל ממאיר מדופן מערכת העיכול – ללא ניתוח פתוח, עם סיכון מופחת לסיבוכים ועם חזרה מהירה לשגרה. גם בתחום הטיפול בהשמנה, מיושמות שיטות אנדוסקופיות מתקדמות המדמות ניתוח שרוול, אך ללא פתיחת בטן וללא תקופת החלמה ממושכת".
מהפכה לא רק בטיפול
"גם תחום האבחון עובר שינוי עמוק. בסורוקה מתקיימים מחקרים העושים שימוש בשיטות מולקולריות ובינה מלאכותית לצורך אבחון וניטור מחלת קרוהן באמצעים לא פולשניים, מדויקים וזמינים יותר. המטרה המרכזית היא לצמצם את הצורך בבדיקות פולשניות ובחשיפה לקרינה – מבלי לפגוע באיכות האבחון.
במקביל, נבחנות גישות טיפול חדשניות המשלבות כלים מעולמות הפסיכולוגיה ההתנהגותית, כמוCBT ומיינדפולנס, באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. מחקרים אלה הראו שיפור לא רק במדדים נפשיים, אלא גם במדדים ביולוגיים, תזכורת לכך שמחלות מעי דלקתיות משפיעות על הגוף והנפש גם יחד.
בתחום הכבד השומני, מחלה הפוגעת בכ-33% מהאוכלוסייה, מפותחים בסורוקה כלים מבוססי AI שמטרתם לזהות מוקדם מטופלים בסיכון להידרדרות ולסיבוכים קשים – ולאפשר התערבות מונעת בזמן.
חדשנות רפואית אמיתית נוצרת במפגש בין מחקר, קליניקה ושיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה. כאשר המפגש הזה מצליח, התוצאה ברורה: פחות סבל, יותר דיוק – ורפואה טובה יותר".
חדשנות ברפואת נשים: היתרון התחרותי של ההון האנושי בעידן הבינה המלאכותית
ד"ר אמיר שניר, מתמחה ברפואת נשים ומוביל תחום החדשנות בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה
"בעוד 10 שנים, רפואת נשים תפעל בסביבה טכנולוגית שונה לחלוטין. בינה מלאכותית תנתח בזמן אמת כמויות עצומות של נתונים קליניים, הדמיה, מעבדה, גנטיקה ותדע לזהות סיכונים מוקדם. רפואה מותאמת אישית המבוססת על מולטיאומיקס תוביל מעבר ממודל תגובתי יקר למודל מניעתי חכם, כזה שמפחית סיבוכים, מקצר אשפוזים וחוסך למערכת הבריאות משאבים משמעותיים. רובוטיקה רפואית תביא להגדלת התפוקה ואיכות הכירורגיה, לסטנדרטיזציה ולצמצום שונות בין רופאים. אילון מאסק טען שרובוט אופטימוס יגיע לרמה של המנתח הטוב בעולם בתוך 3 שנים".
מה עושה הרופא?
"גם אם התחזית אופטימית, הכיוון ברור והטכנולוגיה כבר קיימת ועשויה להחליף את הרופאים בחלק הולך וגדל של הפעולות. עם זאת, בעידן של אלגוריתמים, תפקיד הרופא אינו מצטמצם אלא מתרחב. הוא הופך לגורם הבקרה, האינטגרציה והאחריות. עיקרון Human in the Loop אינו סיסמה ערכית, הוא מנגנון ניהול סיכונים. מערכות בריאות שידעו לשלב טכנולוגיה עם שיקול דעת אנושי, יפחיתו טעויות, ויביאו לחיסכון במשאבים. אירועי 7/10 המחישו זאת היטב. תחת עומס קיצוני, אי ודאות ואיום מתמשך, הצוותים הרפואיים נדרשו למסירות, אומץ וחשיבה מחוץ לקופסה. הם אלתרו, קיבלו החלטות בזמן אמת, במקרי קצה שלא קיימים עבורם פרוטוקולים, והמשיכו להעניק רפואה איכותית ואנושית. לא כשל טכנולוגי עמד למבחן אלא חוסן אנושי. ספק אם רובוטים או מערכות AIהיו מסוגלים לספק רפואה מתפקדת בתנאים כאלה".
יש רגעים
"רפואת נשים מציבה אתגר ייחודי לחדשנות, משום שהיא פוגשת את המערכת בנקודות הרגישות, המורכבות והיקרות ביותר: היריון ולידה, פוריות, גינקולוגיה אונקולוגית ומחלות כרוניות המשפיעות על איכות חיים לאורך עשרות שנים. זהו תחום רב מקצועי ורווי אי ודאות, שבו החלטה אחת משפיעה לעיתים על שני חיים ויותר. דווקא כאן, לחדשנות יש פוטנציאל כלכלי ומערכתי עצום אך במקביל, זהו גם התחום שבו האלגוריתם לבדו אינו מספיק: אמון, תקשורת, ליווי רגשי וקבלת החלטות ערכיות הם חלק בלתי נפרד מהטיפול. לכן, רפואת נשים צפויה להיות חוד החנית של חדשנות רפואית אחראית - כזו שמקדמת טכנולוגיה מתקדמת, אך שומרת את האדם במרכז. מתוך הבנה הזו שחדשנות אינה רק אימוץ טכנולוגיה, אלא השקעה אסטרטגית בהון האנושי, אנחנו משלבים AI במחקר ובקליניקה, מפתחים סוכני החלטה, מקדמים רפואה מותאמת אישית - אך במקביל מכשירים רופאים להבין, לבקר ולהוביל טכנולוגיה. העתיד שייך למי שידע לחבר בין קוד ללב".
לפרטים >>
בשיתוף סורוקה
