לנוכח הלחימה בה מדינת ישראל נמצאת כעת, חלק מהמטופלים לא מגיעים לביקורי מעקב ולא מבצעים את הבדיקות הנחוצות להם. רבים מתקשים להמשיך במעקב הרפואי בגלל הניתוק ממקום המגורים הקבוע ומהמסגרת הרפואית העוקבת בשגרה. יש גם מי שיצאו ממעקב בגלל עיסוק ישיר במלחמה או בתמיכה בלוחמים, ומי שהמתח הנפשי מקשה עליו להמשיך ולבצע פעילויות שגרתיות. זהו מצב שעלול להוות סכנה לבריאות, ולהביא להידרדרות במחלת הבסיס התפתחות סיבוכים ובעיות רפואיות חדשות.
"מחלה כרונית" היא כל מצב רפואי המתמשך מעבר ל-3 חודשים. הגדרה קצרה זו כוללת בתוכה למעשה מחלות רבות מאוד, מכל מערכות הגוף סוכרת, יתר לחץ דם, אסתמה, אי ספיקת לב, אי ספיקה של הכליות, מחלות של מערכת העיכול, מערכת החיסון. אבל, גם מחלות הנגרמות מווירוסים כגון איידס וצהבת C, מוגדרות כיום מחלות כרוניות. כמו כן, מרבית מחלות הנפש השונות הן מחלות כרוניות.
המשותף לכל המצבים הרפואיים האלה, הוא שהם דורשים לרוב טיפול תרופתי קבוע. כלומר, יש צורך במעקב רפואי סדיר ולעתים יש לבצע ניטור תקופתי הכולל בדיקות מעבדה או בדיקות הדמיה. כאשר חולים במחלות כרוניות חווים שינוי קיצוני בשגרת היום יום שלהם, רבים מאבדים את רצף הטיפול והמעקב. רוב המחלות הכרוניות דורשות בנוסף להקפדה על טיפול תרופתי מדויק, ומעקב רפואי, גם הקפדה על אורח חיים מותאם, כולל פעילות גופנית והתאמות תזונתיות.
כרוניקה ידועה מראש
ניקח לדוגמה חולה סוכרת שנדרש להקפיד על תזונה דלת סוכר ופחמימות, פעילות גופנית סדירה וטיפול תרופתי קבוע במטרה להגיע לאיזון מיטבי. במקביל לכך נדרש גם מעקב סדיר, הכולל: בדיקות דם למעקב אחר שומני הדם ותפקודי הכליה פעם בחצי שנה, בדיקות שתן לחלבון, בדיקת המוגלובין מסוכרר (המוגלובין C1A) פעם ב-3-4 ודשים, בדיקת רופא עיניים שנתית ובדיקת מצב כפות הרגליים על ידי האחות.
בהיעדר אחד ממרכיבי הטיפול, בין אם לא נקנות התרופות, או בגלל שהמטופל אינו מקפיד על אורח חיים מותאם, ובהיעדר המעקב הרפואי הנכון, עלולה להיות יציאה מאיזון והתפתחות של סיבוכים רפואיים חדשים.
אצל חולים ביתר לחץ דם, למשל, הערך הנמדד יכול להיות מאוזן תקופה ארוכה עם הקפדה על תזונה דלת מלח וקפאין, ולרוב נדרש גם טיפול תרופתי קבוע. אבל, במצבים של היעדר פעילות גופנית, אי הקפדה תזונתית או מתח נפשי מתמשך, עלול הטיפול התרופתי להיות לא מספק. אם לא מתבצע מעקב סדיר וכתוצאה ישירה של היציאה מאיזון, עלולה להתפתח פגיעה בכליות, בכלי הדם בלב ובמוח.
עבור חולי אי ספיקת לב האיזון המדויק בין התרופות הוא חשוב ביותר, ובכל מצב שבו מטופל מפסיק על דעת עצמו טיפול תרופתי או משנה את מינון הטיפול ללא ייעוץ רופא, הוא מסתכן בהחמרת מצבו ובהופעת סיבוכים מיותרים.
לחולי COPD (מחלת ריאות חסימתית), וגם לחולים באסתמה, מותאם טיפול קבוע בתרופות ובמשאפים. הפסקת הטיפול עלולה להביא להתלקחות של מצוקה נשימתית עד כדי צורך באשפוז. חשוב ביותר להמשיך לקחת המשאפים ולנעזרים בחמצן להתמיד בשימוש לפי ההנחיות.
חולים הסובלים ממחלות כרוניות אוטואימוניות (חיסוניות), מצליחים לרוב להגיע להפוגה במחלתם כאשר הם מקבלים טיפול מסודר לריסון מערכת החיסון. לעיתים, טיפול זה ניתן במרפאות או בבתי החולים כעירוי חודשי או תדיר יותר. גם כאן יש חשיבות גדולה בשימור והקפדה של הרצף הטיפולי בכדי להימנע מהתלקחות של מחלת הבסיס.
גם מתמודדי נפש המטופלים בתרופות קבועות ונעזרים בטיפול קבוצתי או שיחות סדירות עם פסיכולוג, עלולים לחוות החמרה במצבם הנפשי אם אינם מתמידים בטיפול המשולב המותאם להם.
במציאות שלנו כעת, אנו עלולים להגיע למצב בו המטופלים "נעלמים" ומצבם הנפשי והגופני מחמיר ללא הטיפול הדרוש להם. כיצד ניתן למנוע זאת? מרפאות קופות החולים, עובדות כרגיל, בכפוף להנחיות פיקוד העורף, ואין צורך לבטל תורים או להימנע מהגעה למרפאות הפתוחות. המרפאות פועלות במסגרת חירום, כדי ליצור מערכת טיפול אחודה, המאפשרת המשך טיפול, גם אם אין בקרבת מקום מרפאה של הקופה אליה המטופל שייך. כמו כן, בתי החולים מקבלים מפונים גם אם אינם שייכים למחוז בו הם נמצאים וכל זאת בכדי להימנע ממצב שבו אין ניטור וטיפול מסודר לכל מחלה כרונית שהיא. למען שמירה על הבריאות, חשוב להקפיד על המעקב והבדיקות הדרושות ולייצר שגרת בריאות גם בזמן שגרת המלחמה.
ד"ר גילה בוסקילה היא מומחית לרפואת משפחה, קופת חולים מאוחדת מחוז צפון
לאתר >>> מאוחדת
בשיתוף מאוחדת
