שגרת חירום מתמשכת
ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה
"מערכת הבריאות בישראל בכללותה עובדת גם בשגרה תחת אילוצים, מורכבות ואתגרים לא פשוטים, בהיבטי כוח אדם, ציוד ותשתיות, חסר בתקציבים ועוד. לתוך המציאות הזו של מערכת בריאות חסרה כל כך ובמשך שנים רבות, הרי שהחל משנת 2020 (פרוץ מגפת הקורונה) למעט הפוגות קצרות, אנו מתמודדים עם מה שקרוי 'שגרת חירום'. נדרשנו להקים מחלקות מיוחדות ומאובזרות יש מאין, לאייש אותן בצוות מתאים, להעמיק מענה לציבור שהמגפה הרחיקה מבתי החולים ומרפואת הקהילה במעין הדרה עצמית, שנבעה מהפחד מהנגיף. התוצאות לכך היו חסרונה של רפואה מונעת ו/או טיפול בשלב מוקדם, שיצרו עומס וחולי שהכביד על המחלקות הפנימיות, העמקה במחלות לב, סוכרת ועוד. הצורך בהנגשת הרפואה למטופלים במצב מיוחד זה מצא ביטוי ופתרון בשימוש ברפואת אונליין מרחוק, לצד עידוד חלופות טיפול, כך שלא תיווצר הזנחה רפואית.
במצב המלחמתי שהחל ב- 7 באוקטובר, הכוננות בבית החולים כללה הכנת המחלקות על כלל הצוותים הרפואיים והלוגיסטיים לקליטה של נפגעים רבים וטיפול בהם, יחד עם מוכנות לאפשרות לקליטת החטופים לכשישובו. פעולות אלה סייעו לטפל באופן מיטבי בפצועים ובחולים שהגיעו אלינו מדרום ומצפון. השכלנו לעשות את כל האמור ללא ביטול של שירותי מרפאה או ניתוחים ותוך המשך מתן שירותים רפואיים מלאים לתושבי האזור.
פתחנו את כלל שירותינו שבשגרה לתושבים שפונו מדרום ומצפון למלונות באזור, וקראנו להם להגיע לאלינו לקבל טיפול המשכי ככל שנדרש.
כל זה לא היה מתקיים ללא ההירתמות והסיוע של כל עובדי בית החולים והחוסן והלכידות הארגונית שלהם, יחד עם השקעה מידית בציוד חיוני ובמיגון אזורים קריטיים, ככל הניתן, ותוך כדי שלא הפסקנו, בראיית העתיד, לעמול על פרויקטים קיימים של בינוי - החשוב שבהם, בניין מיון וחדרי ניתוח ממוגנים.
הציפיה שלי ממשרד הבריאות היא לטפח ולשמר את ההון האנושי במערכת הבריאות הציבורית, באמצעות תוספת תקנים ושיפור התנאים להעסקתם, שיפור התשתיות ומיגונן ולדאוג לזירוז תהליכים ואישורים רגולטורים להוספת שירותים רפואיים חיוניים בבתי החולים".
זיהוי ומיפוי צרכים
מירב גוט, סמנכ"לית וראש חטיבת הקהילה, כללית
"חודשיים וחצי למלחמה והמציאות החדשה שנוצרה בעקבותיה, מחייבת התאמה של השירותים הרפואיים בקהילה במספר תחומים מרכזיים: טיפול ומתן מענה פיזי ונפשי לתושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם, המשך טיפול ומתן מענה בכל הנוגע לרפואת השגרה בכל רחבי הארץ והרחבת המענה בבריאות הנפש במסגרת הקהילה. היכולת להמשיך ולהפעיל שירותים רפואיים כסדרם תוך התאמתם למציאות שהשתנתה ברגע, היא עדות לחוסנם ולמחויבותם של הצוותים הרפואיים למטופלים. כבר בבוקר ה-7 לאוקטובר פתחנו מוקד תמיכה נפשי טלפוני שסיפק מאז מענה לאלפי פניות, לטובת תושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם פתחנו מרפאות ונקודות שירות רפואי בבתי מלון, במתנס"ם ובכל מקום אליו התפנו התושבים, למעלה מ-400 נקודות שירות. הדבר חייב זיהוי ומיפוי מהיר של צרכים בשטח ויכולת ארגון וניהול מהיר של כוח אדם כדי שנוכל לספק מענה למטופלים שלנו בכל מקום אליו פונו. בין השירותים למפונים: רפואת משפחה, רפואת ילדים, שירותי טיפת חלב, שירותים גריאטריים, שירותי ריפוי בעיסוק, רפואה משלימה, ניידת לטיפולי שיניים ולממוגרפיה ועוד.
התאמת השירותים למפונים נעשתה במקביל להמשך הפעילות בכל רחבי הארץ במרפאות שממשיכות בשגרת הטיפולים והבדיקות, טיפול בתחלואה הכרונית וניהול מבצע חיסוני שפעת וקורונה. כל אלה נמשכים גם בישובים שנמצאים תחת אש כמו קרית שמונה, שלומי, ושדרות.
כדי להקל על קבלת מענה רפואי, ללא תלות במקום המגורים, הרחבנו גם את שירותי און-ליין והרפואה מרחוק, אפשרנו להזמין תרופות עד הבית בחינם, הקמנו מוקדי סיוע בבריאות הנפש בשיתוף בתי חולים לבריאות הנפש של כללית. תחום זה מהווה אתגר ולנוכח הביקוש הגובר, אנו פועלים להרחבת השירות במגוון תחומים חדשים ולהפעלת כלים חדשניים המאפשרים ניטור סטטוס נפשי לזיהוי ואיתור צרכים כדי להציע מענה באופן ייזום".
הון אנושי מכל הלאומים
פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מו"פ וחדשנות, המרכז הרפואי איכילוב
"אירועי השבת השחורה ומלחמת 'חרבות ברזל' פגשו את מערכות הבריאות הציבורית על כל מעלותיה וחסרונותיה. גם הפעם, אנשי המערכת הם אלה שחוללו את ההבדל, כולם, מכל הסקטורים ומכל הלאומים. גם הפעם, יחד, הם הפגינו ועודם מפגינים לא רק מצוינות מקצועית אלא גם מובילות, תושייה ועוז, על הציר המאתגר שבין העורף לחזית. מערכת הבריאות שלחה למלחמה אלפי אנשי צוות, אך במקביל היא מצליחה לשרת כמעט כמו בשגרה את תושבי המדינה. וזאת, למול מצב שכמובן הבליט יותר מתמיד את מצוקותיה, עם דגש חזק יותר הפעם על המענה הרפואי השיקומי והנפשי. כיצד מתמודדת מערכת דלת אמצעים מול אתגר לא צפוי ורב ממדים, בגמישות כמעט אין סופית? איכילוב למשל הכפיל את יכולותיו בתחום השיקום תוך חודש!
גמישות וגם קדמה עם העמדת טכנולוגיות מתקדמות על הרגליים לטובת פצועי הגוף והנפש, בזמן אפס. לצד ההתגייסות של השטח שיכולה להספיק למענה קצר טווח, ומול הצפי למערכה ארוכה, נדרשת מיידית העברת משאבים להכשרה וגיוס של אנשי מקצוע, ולהרחבה משמעותית של התשתיות. מה שהיה חסר בשגרה, נדרש כמובן ביתר שאת בעת הזו. כולנו במערכת הבריאות תקווה כי בעתיד הקרוב יושקעו בה המשאבים הנדרשים לשמירה על המוכנות שלה ועל המובילות שלה בארץ ובעולם".
אחות לאחות אחות
שרה גולדברג, סמנכ"לית סיעוד ואחות ראשית, המרכז הרפואי שערי צדק
"המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים מצוי בשגרת חירום מתמשכת עוד מתחילת שנת 2020- מאז התפרצות הקורונה. מובן שיש שוני גדול מאוד בין הקורונה למלחמה בעזה, אבל מבחינת בית החולים וה'מתח המבצעי' של הצוותים הכל נמצא ברמה הגבוהה ביותר.
כיצד מנהלים שגרת חירום מתוחה כאשר הצוותים מותשים אחרי למעלה משנתיים אינטנסיביות של מאבק בקורונה? האם תהיה לנו נקודה בה נגיע לקצה היכולת? מי שמביט מהצד עלול לחשוב שזו אכן צפויה. אבל כאן, כמו בכל בתי החולים ובמערכת הבריאות, המשאב האנושי בולט בגדולתו. מהרגע הראשון ב —7 באוקטובר ההתגייסות מלאה. אחיות ורופאים וצוות רב שמוסיף משמרות, מתנדב, מגיעים לכל אירוע ולכל מטופל במסירות רבה.
כיצד מתנהלים כשצוותים רבים מגויסים? כאשר בני ובנות זוג של אנשי צוות מגויסים וצריך לתמרן ולתגבר משמרות ובמקביל לדאוג למשפחה בבית?
התשובה היא תכנון והרבה התגייסות. גם בימי השגרה, אנו מתכוננים לחירום: הדרכות, סימולציות, תרגילים, תוכנית לכל מתאר חירום. זה המפתח להפעלה נכונה בשעת חירום. לנו כמנהלים יש תפקיד חשוב בשמירה על חוסנם של העובדים שחשופים לפציעות ולסיפורים הקשים. אחד הפרויקטים לתמיכה בצוות הוא: 'אחות לאחות- אחות'. מה צריך לעשות לעתיד? לחזק ולתגבר את המערכת, להוקיר את הצוותים, להבין שמערכת בריאות חזקה היא יסוד בסיס בחברה ובמדינה חזקה והיא משענת עורפית וחזיתית ליכולת של המדינה והאזרחים להתמודד עם כל אתגר. יש להשקיע בחיזוק החוסן של אנשי הצוות וגם בשירותי בריאות הנפש בבתי החולים ובקהילה, כדי לתת מענה לצורך כה חשוב".
גם בשביל הנפש
פרופ' יורם וייס, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה
"כחלק מהפעילות בשגרת חירום, פעלנו בתחום המיגון והעברנו מחלקות רגישות כמו מחלקת הפגייה, לאזורים ממוגנים. בנוסף, החלטנו על פעילות מקבילה ב-2 זרועות: זרוע אחת מסייעת לאזרחים ולחיילים שנפצעו, הזרוע השנייה ממשיכה להפעיל מרפאות ובמיוחד מרפאות חיוניות כמו אונקולוגיה, המטולוגיה, דיאליזה. המטרה היא לצמצם כמה שפחות את פעילותן של מרפאות וגם פרוצדורות דחופות וחצי דחופות. כמו כן התגייסנו להעניק שירותים רפואיים למפונים שהגיעו לאזור עוטף ירושלים.
עד מהירה קופות החולים לקחו אחריות על בריאות המפונים, אבל בהיותנו מובילים בתחום הטיפול בנפש, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שלנו ממשיכים להיות מעורבים בקהילה לטובת הסיוע הנפשי. תחום בריאות הנפש אותר על ידינו כבר מתחילת המערכה כתחום קריטי שיש להעניק לו תשומת לב ייחודית. אמנם בימים הראשונים ראינו ירידה מאד גדולה בפניות למיון ולמרפאות, אבל כעת התחושה היא שמערכת הבריאות בבית החולים, חוזרת לפעילות הרגילה והשגרתית שלה, ואנחנו ערוכים לכך".
כשהחירום הופך לשגרה
ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית
"סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית, נמצא בחזית הטיפול בנפגעים במלחמות ישראל מאז הקמתו וביתר שאת במלחמת 'חרבות ברזל'. המעבר משגרה לחירום לא זר לנו, ומאז ה-7 באוקטובר החירום הפך לשגרה, כאשר לצד הטיפול בתושבי הנגב, אנו ערוכים כל העת ומטפלים בנפגעים קשים שמגיעים בהתרעה קצרה, במסוקים שנוחתים במנחת הפעיל שלנו.
מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר הובילה לכך שבסורוקה נוהל אירוע רב-הנפגעים הגדול ביותר בתולדות המדינה. לסורוקה פונו במהלך היממה הראשונה מעל ל-670 נפגעים, מעל ל-90% מהם הגיעו למרכז הרפואי ברכבים מסוגים שונים, אזרחיים ורכבי הצלה. המחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בדרום היוו את החלופה היחידה לרכבים שפינו נפגעים בבהילות ובמצב רפואי קשה משטחי הדרום.
כבר בשעה הראשונה למתקפה, התחלנו בהעברת מחלקות לאתרים ממוגנים ובסגירת אתרים שאינם ממוגנים. למרות מתאר חירום קיצוני שהתפתח, נאלצנו לסגור כמעט מחצית מחדרי הניתוח שלנו, שאינם ממוגנים, לאור מתקפת רקטות משמעותית על אזור באר שבע, עם 42 אזעקות ב-6 השעות הראשונות לאירוע. עוד לפני השעה שמונה בבוקר הכרזנו על אירוע רב נפגעים, תוך שאנו מזעיקים את כלל הצוותים הזמינים לבית החולים.
שלא כמו באירועים קודמים, העובדה שהפצועים פונו במהלך אירוע טרור מתמשך, כאשר תמונת האירוע, כמו גם בטיחות המטפלים לא ברורה למפנים, יצרה אתגרים ייחודיים בטיפול הרפואי בדרג השדה ובתיאום מול בתי החולים.
הצוותים בסורוקה העניקו לנפגעים הרבים טיפול מציל חיים בחדר הטראומה שלנו ובחדרי הניתוח, ובהמשך ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות האשפוז. כל מי שנזקק לטיפול מציל חיים קיבל אותו באופן מיידי. ההיקף חסר התקדים של הפצועים במצב קשה הביא אותנו לפתוח עוד באותו היום יחידה חדשה של שמונה מיטות טיפול נמרץ ולהסב מחלקת אשפוז מפנימית לכירורגיה. בערבו של ה-7 באוקטובר התחלנו בהעברת כמאה פצועים שמצבם אפשר זאת לבתי חולים אחרים כדי להיות ערוכים לקליטה של נפגעים נוספים אם נידרש. מאז ועד היום, אנחנו עומדים בחזית הטיפול האינטנסיבי בפצועי צה"ל מהלחימה ברצועת עזה.
והיו אתגרים נוספים שמערכת הבריאות נקראה לדגל לתת להם מענה, שאת חלקם לא הכרנו בעבר: הטיפול הרפואי במפונים הרבים, מהדרום ומהצפון, עבורם פתחה כללית פתחה כ-480 מרפאות בכל אזורי המדינה; וכמובן המבצע הלאומי של קליטת החטופים ששבו מרצועת עזה – גם כאן, המדינה פנתה למערכת הבריאות לביצוע המשימה הרגישה המורכבת.
מערכת הבריאות סובלת מתת-תקצוב מתמשך והיא מהמורעבות במערכת הציבורית בישראל, ולמרות המצב הזה אנחנו מתייצבים לדגל בהצלחה, בכל פעם מחדש. בשנים האחרונות – במגפת הקורונה ובחודשים האחרונים במלחמת 'חרבות ברזל', כולל אירועי הקיצון שהיא מביאה. היעדר ההשקעה במערכת מתבטא בפערי המיגון איתם אנחנו מתמודדים מאז השבעה באוקטובר ובפערים הכלכליים המשמעותיים גם בימי שגרה. אנו מתחייבים להמשיך ולהתייצב לכל אתגר נוסף בכל כוחנו, ומצפים מהמדינה לעשות את חלקה – להשלים את פערי המיגון, להשקיע במערכת את הסכומים שהמדינה יודעת שחסרים לה ולתת לצוותים שלנו את הכלים הנדרשים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות - להציל חיים".
