שבעה באוקטובר, שבת בבוקר, שמחת תורה, מתעוררים לצופרי האזעקות. נדמה שמדובר בתקלה, אבל באזעקה השלישית ד"ר שלומי קודש, מנהל בית החולים, מתקשר ומבקש להתארגן לקראת העברת מחלקות הנשים וחלק ממחלקות היולדות אשר אינן ממוגנות לאזור מוגן. עד מהרה אנחנו מבינים שמדובר באירוע חריג, למרות שעדיין אין לנו שמץ של מושג עד כמה.
בהתאם לפיקוד העורף, בחודש הראשון בבית החולים, צמצמנו פעילות אלקטיבית והמשכנו בפעילות הדחופה כרגיל. יחד עם זאת, שיעור הפניות למיונים ירד פלאים. הגיעו רק המקרים שממש דרשו בדיקה. חדרי הלידה הממוגנים עבדו כרגיל. צמצמנו שהייה של יולדות, על ידי שחרורים מוקדמים של 36 שעות לאחר לידה רגילה (במקום 48 שעות כרגיל) ו-3 ימים לאחר ניתוח קיסרי (במקום 4). שביעות הרצון של היולדות לא ירדה בעקבות השינוי, ואולי אפילו להיפך. כי הרי אין כמו בבית. ניתוחים גינקולוגים אונקולוגים, וניתוחים גינקולוגים דחופים (כמו הריונות מחוץ לרחם) המשיכו כסדרם. כך גם לגבי דיקור מי שפיר וכל פעילות אחרת שלא ניתן לדחותה.
בתחילת המלחמה, קיצצנו גם פעילות במרפאות האמבולטוריות, ועברנו לייעוציים טלפונים, בהם במרפאת גיל המעבר, ומרפאת הפוריות, כולל הנחיות טלפוניות לבדיקות שיש לבצע עד לתור הבא. לצורך בדיקות מעקבי היריון, היו בעיר מרפאות ממוגנות שסיפקו את השירותים החשובים. פעילות כמו קורסי הכנה ללידה עברו לאופן מקוון לשביעות רצון של האמהות שבדרך. בסורוקה נפתח מוקד תמיכה לנשים הריוניות, מוקד שמספק כתף תומכת ותשובה לכל שאלה על ידי מיילדות ועובדות סוציאליות. כמו כן בוצע לייב בפייסבוק בחודש נובמבר "היריון ולידה בצל המלחמה" בהשתתפות רופא, מיילדת ועובדת סוציאלית, שכלל עדכונים על מה שנעשה בביה"ח סורוקה בעת המלחמה, וקו פתוח לשאלות.
בפרק הזמן בו באר שבע הייתה אדומה, נמנענו מניתוחים אלקטיביים גינקולוגים- שאינם דחופים ולמעשה גם כעת, כאשר כל הפעילות האלקטיבית חזרה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, יש לא מעט ביטולים של ניתוחים שאינם הכרחיים: נשים מעדיפות לדחות ולא להיות מנותחות בתקופה זו, אם המצב הבריאותי לא מחייב.
כיצד לנהוג בתקופת היריון בשגרת חירום?
ידוע שמעקב היריון נאות הוא קריטי ומשפר תוצאות היריון ולידה. מעקב סדיר מאפשר זיהוי מוקדם של בעיות בריאותיות העלולות להתעורר במהלך ההיריון. משנתגלו בעיות, ניתן לטפל בהן ובכל להעלות את הסיכוי להיריון תקין וללידת ילוד בריא. יש לא מעט עבודות שמראות שנשים עם היעדר מעקב או מעקב היריון חלקי, הן בסיכון מוגבר לסיבוכי היריון ולידה. לכן, גם ובעיקר בשגרת חירום יש להקפיד על בדיקות המעקב המומלצות. ישנם מספר עוגנים חשובים במסגרת מעקב ההיריון. חשוב לפתוח כרטיס מעקב בטיפת חלב מכיוון שלבדיקות הסקר כמו בדיקת לחץ דם פשוטה, בדיקת חלבון בשתן יש חשיבות עצומה. כך גם לגבי פאנל בדיקות הדם שנלקח מכל יולדת בתחילת היריון ולמעשה מאתר אנמיה, חשיפה לזיהומים (כמו סיפיליס, הפטיטיס, HIV), נשאות לטלסמיה, סוכרת טרום הריונית, וסקר נוגדנים. בבדיקה הראשונה הרופא מבצע בדיקת אולטרסאונד כדי לזהות אם מדובר בהיריון יחיד או מרובה עוברים, תיארוך ההיריון וכן אישור שמדובר בהיריון תוך (ולא חוץ) רחמי.
כמו כן ישנן בדיקות חשובות, עם טווח מוגבל לביצוען, ולכן חשוב לערוך יומן מעקב. למשל את בדיקת השקיפות העורפית, שהיא בדיקת סקר לתסמונת דאון ולמומים נוספים, יש לבצע בין השבועות 11.0-13.6. את בדיקת הדם "התבחין המשולש" יש לבצע בין השבועות 16-20, סקירה מוקדמת נהוג לעשות בין השבועות 14-17, וסקירה מאוחרת סביב השבוע ה-22, העמסת סוכר נהוג לעשות בין השבועות 24-28, והערכת משקל סביב השבוע ה-30. כמו כן סמוך למועד הלידה יש לבצע ניטור של לב העובר. לידות בחירום מתקיימות בדיוק באותו אופן של לידות בשגרה, ורוב חדרי הלידה בישראל ממוגנים.
מחקר חדש: היריון ולידה במלחמה
מחקר שבוצע בסורוקה על תוצאות היריון ולידה בחודש הראשון למלחמה לעומת תקופה מקבילה בשנה שעברה, מצא עלייה מובהקת בסיבוכי היריון שעלולים להיות משויכים ללחץ וחרדה. המחקר הדגים עלייה מובהקת סטטיסטית בשיעור ירידת מים מוקדמת לפני הלידה, עלייה של פי 4 בשיעור של מים מיקוניאלים. מיקוניום זו הצואה הראשונה של התינוק אשר בדרך כלל מופרשת רק אחרי הלידה. הפרשה כזו ברחם עלולה להיות קשורה בלחץ שעובר מהאם לילוד. כמו כן נמצאה עלייה של פי 1.7 בשיעור ציוני אפגר נמוכים, אשר נמדדו לילודים 5 דקות מהלידה. מבחן האפגר הינו המבחן הראשון אותו עובר כל תינוק וכולל מדדים של דופק, מאמץ נשימתי, מתח שרירים (טונוס), תגובה לגירוי, צבע העור. לכל פרמטר ניתן ניקוד: 0 או 1 או 2. הצירוף של סך הנקודות הוא ציון האפגר של התינוק. ככל שהציון גבוה יותר, מצבו המיידי של התינוק טוב יותר. המחקר הדגים שאוכלוסיית היולדות היא אוכלוסייה בסיכון וכי יש לבחון ולהמליץ על התערבויות מפחיתות חרדה בקרב אוכלוסייה זו. בתקופת חירום כמו מלחמה, קיימת חשיפה גבוהה למצבי לחץ וחרדה, שעלולים להשפיע על בריאות האם והעובר. ברור כי כמו בכל היריון, גם בתקופת מלחמה, יש חשיבות גדולה למעקב ההיריון. המטרה היא הפחתת סיבוכים אפשריים לאישה וליילוד. לכן, ובעיקר ברור כי הקפדה על מעקב היריון סדיר וקבלת תמיכה חשובים מאוד.
פרופ' אייל שיינר הוא מנהל מרכז סבן למיילדות בסורוקה, כללית
לאתר >>> סורוקה
בשיתוף סורוקה
