נהוג לומר שעיניים אומרות יותר ממילים, ואכן בריאותן יכולה לתאר בצורה מיטבית את ההתפתחויות החדשות בתחום רפואת העיניים בעשור האחרון. התפתחויות פורצות דרך אלה באות לידי ביטוי בשנים האחרונות במערך העיניים של המרכז הרפואי איכילוב-ת"א. מדובר במערך המציע את שירותיו לתושבי מטרופולין תל-אביב, אך לא רק. תושבים מכל הארץ זוכים לטיפול במערך העיניים. מדי שנה מתאשפזים בו כ-8,500 חולים, ניתנים במסגרתו כ-65,000 טיפולים אמבולטוריים. זו בעצם הפעילות האמבולטורית הגדולה ביותר בבית החולים איכילוב. כמו כן מבוצעים במערך כ-3,600 ניתוחי עיניים בשנה ופועלת בו מחלקת אשפוז עם 18 מיטות. מידי יום מבוצעים במערך בין 450-500 בדיקות וטיפולי עיניים.
"במערך פועלים שירותים ויחידות, ובראשם מנהלים שרכשו שם בינלאומי בתחומם, לרבות יחידת הגלאוקומה, יחידה לטיפול במחלות רשתית, שירות לטיפול באובאיטיס (דלקת הענביה), יחידה למחלות קרנית, שירות קטרקט, יחידת נוירואופתלמולוגיה ויחידת רפואת עיניים ילדים. רופאי המחלקה נותנים שירותים בתחום רפואת העיניים גם במרפאות עיניים בקהילה – במרפאות קופות החולים, בתי אבות ומוסדות נוספים", מספרת פרופ' ענת לבנשטיין, מי שמובילה את המערך ומנהלת את תחום רפואת העיניים בבית החולים כבר 23 שנה שמונתה לאחרונה לסמנכ"ל המערך האמבולטורי באיכילוב. עמיתה פרופ' יגאל ליבוביץ, מבכירי הרופאים האוקולופלסטים בישראל, ינהל את המערך בתקופה הבאה.
רואים מחקר
פרופ' לבנשטיין, מבכירות רופאי העיניים בישראל ובעלת מוניטין בינלאומי, הפכה במהלך יותר משני עשורים את תחום רפואת העיניים בישראל למוביל בהיבט ארצי ובינלאומי. היא אמונה על פעילותו של המערך הכולל מעל ל-20 רופאים בכירים, ובהם 14 פרופסורים שמובילים פעילות אקדמית ענפה, ומפרסמים מחקרים בכתבי העת המדעיים הטובים ביותר בתחום רפואת העין. החל ממחקרי מדע בסיסי במעבדה, דרך מחקרי נתונים ועד למחקרים קליניים לפיתוח תרופות וטכנולוגיות חדשות. בכל רגע נתון משתתף המערך בכ-20 מחקרים גדולים בינלאומיים רב מרכזיים לפיתוח טיפולים חדשים. לצד פרופ' לבנשטיין מובילים את הפעילות המחקרית גם פרופ' דינה צור, מנהלת המרכז למחלות ניווניות של הרשתית והמרפאה לאלקטרופיזיולוגיה של הראייה במערך, וד"ר עומר טרביצקי, מנהל מרכז המקולה וסגן מנהל מערך העיניים. פרופ' מיכאלה גולדשטיין, מנהלת יחידת הרשתית אחראית על המחקרים הקליניים במערך, בו מתקיימים במקביל עשרות רבות של ניסויים בתרופות החדישות ביותר בעולם. פרופ' מיכאל וייסבורד מנהל את מרכז המחקר בגלאוקומה, שמרכז מספר גדול של מחקרי דאטה ואחרים בתחום הגלאוקומה בשיתוף עם מרכזים מובילים בעולם. פרופ' עדיאל ברק, מנהל יחידת הרשתית הכירורגית, מנהל את מעבדת המחקר בה מתבצעים מחקרים פורצי דרך הכוללים הדפסת תאי רשתית ותאי גזע.
רופאי המערך הבכירים כולם עברו השתלמויות על במרכזים מובילים בחו"ל. כיום, המערך מארח מומחים רבים לרפואת עיניים שמגיעים להשתלמויות מחו"ל, בין השאר להתמקצעות בטיפול במחלת רשתית. במחלקה 15 מתמחים ברפואת העיניים ששותפים לעשייה הקלינית והאקדמית, ומקבלים הרצאות על בסיס יומיומי על מגמות חדשות בתחום רפואת העיניים. לצד כל אלה מתבצעת פעילות סיעודית ענפה בהובלתה של איריס אטליס, האחות האחראית.
ניתוחי עיניים ללא אשפוז
לאחרונה מוטמעת ברפואת העיניים במדינות המערביות תפיסה חדשנית, לפיה ניתן לבצע ניתוחי עיניים ללא צורך באשפוז, כך גם כשמדובר בניתוחים גדולים שמבוצעים בהרדמה כללית.
ככלל, מוסדות רפואיים רבים בישראל מתקשים לקדם תפיסה מסוג זה, מאחר ורוב התקנים במחלקות העיניים נגזרים מהפעילות האשפוזית של המחלקה. אולם כחלק מהמגמה הוחלט במערך העיניים של איכילוב לקדם לראשונה בישראל את התפיסה פורצת הדרך. בפעילות בהובלת ד"ר טרביצקי הוחלט להסב חלק מחדרי האשפוז במחלקה לחדרי ניתוח, כך שכיום פועלים במחלקה 3 חדרי ניתוח פנימיים, היקף חסר תקדים בישראל.
"כחלק ממגמה כוללת שמקודמת בבית החולים לצמצום הצורך באשפוזים אחרי ניתוחים, במסגרת תוכנית ייעודית באיכילוב שזוכה לשם '10-10', מבוצעים ניתוחי עיניים בהיקף הולך וגדל, אשר מאפשרים הגעה של המטופלים ל-10 שעות בלבד וללא צורך באשפוז – מהשעה 10:00 ועד 22:00. החולים מגיעים בבוקר, עוברים בדיקות ונכנסים לחדר הניתוח. בתום הניתוח הם נשארים למספר שעות להשגחה בחדר מיוחד עם כורסאות נוחות, שם הם עוברים בדיקות רפואיות נדרשות ומשוחררים הביתה ללא צורך באשפוז", מספרת פרופ' לבנשטיין, "המהלך מסייע להפחית מהעומס על המערכת הרפואית, וחוסך משאבים רבים. לצורך קידום היוזמה ויתרנו על חדרי אשפוזים לטובת עוד חדרי ניתוח בתוך המחלקה, באופן שמשמר עצמאות גדולה יותר בפעילות הכירורגית של המחלקה. מדובר בתהליך פורץ דרך שלא היה כדוגמתו במדינה".
טיפולים חדשים
בעשור האחרון חלה התפתחות משמעותית בטיפולי ההזרקות ברפואת עיניים, וחולים רבים שבעבר לא היה עבורם טיפול שמעכב את מחלת העיניים ממנה סבלו, נוהגים לעבור כיום בממוצע אחת לחודש הזרקות תוך עיניות לשארית חייהם, הזרקות שביכולתן לעכב את הידרדרות המחלות ולמנוע עיוורון. מדובר בעיקר בחולים בניוון מקולרי גילי (AMD) בשלב המתקדם הרטוב של המחלה שמאופיין בהתפתחות כלי דם פתולוגיים ברשתית; חולי סוכרת עם מחלת רשתית (רטינופתיה סוכרתית); ומאובחנים עם חסימות של וריד הרשתית המרכזי. טיפולים חדשים שמקודמים לאחרונה בתחום רפואת העין, אשר נחקרים גם במערך העיניים של איכילוב, צפויים לאפשר בקרוב מתן של התרופות בפרקי זמן נוחים יותר, אחת לשלושה עד ארבעה חודשים ואף מעבר לכך. כמו כן, לאחרונה הוחזר לשימוש שתל תוך עיני שמאפשר אחת לחצי שנה מילוי בחומר פעיל הניתן בהזרקות, באופן שחוסך את הצורך בהזרקות חודשיות.
מידי חודש, לפני כל הזרקה, נדרשים המטופלים לעבור בדיקת הדמיה מסוג OCT (Optical Coherence Tomography). זהו צילום שמאפשר לצפות בחתך היסטולוגי של רקמת הרשתית ולאמוד את כמות הנוזלים ברשתית, כדי להחליט האם נדרשת הזרקה. לאור מספרם הגדול של המטופלים והצורך בעיבוד כמות מסיבית של בדיקות, הוכנסה לשימוש במערך העיניים בשנתיים האחרונות, תוכנה ייעודית מבוססת בינה מלאכותית (AI), אשר מסייעת לרופאי העיניים בפענוח בדיקות ה-OCT במהירות וביעילות.
ענין של גיאוגרפיה
טיפול תרופתי חלוץ שאושר בפברואר האחרון (2023) בארה"ב על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), שניתן בהזרקה תוך עינית, מפיח תקווה בקרב רופאי עיניים כטיפול הראשון שהוכיח יכולת בהאטת קצב ההחמרה של "אטרופיה גאוגרפית". זהו סיבוך חמור של ניוון מקולרי גילי בשלב היבש, שעד עתה לא אושר כנגדו טיפול תרופתי אחר.
"הטיפול החדש עדיין לא זמין בישראל באופן שוטף, וניתן בייבוא אישי באמצעות טופס 29ג', אולם אנו מניחים שייכנס בקרוב לשימוש נרחב יותר. אמנם היינו רוצים טיפול מרפא לאטרופיה גאוגרפית, והתרופה החדשה רק מעכבת את קצב ההידרדרות, אבל אנחנו זוכרים שלפני 15 שנה, גם התרופה הראשונה שניתנה להזרקה לניוון מקולרי מתקדם רק האטה את קצב המחלה. אנחנו עוקבים אחר המטופלים וצופים פריצות דרך בתחום זה בשנים הקרובות", מדגישה פרופ' לבנשטיין.
במערך העיניים באיכילוב נעשים לאחרונה מאמצים במסגרת פרויקט בשיתוף פרופ' צור וד"ר טרביצקי, לפתח אלגוריתם מתוחכם מבוסס בינה מלאכותית, אשר יוכל לזהות מי הם המטופלים עם אטרופיה גאוגרפית שסובלים מהידרדרות מהירה יותר בראייה, אשר נמצאים בסיכון לעיוורון מהיר. כל זאת כדי להציע להם את הטיפולים המתקדמים והחדשניים.
"אנחנו יודעים שהמטופלים שמידרדרים מהר יותר הם החולים המבוגרים, אלה עם מבנה מסוים שניתן לצפייה בבדיקות ה-OCT וגם אלה עם סיבוך שסמוך יותר למרכז הרשתית. יש בעולם ניסיונות להתחקות אחר הסמנים ולאתר חולים בסיכון כדי להציע להם טיפולים יותר אינטנסיביים", מציינת פרופ' לבנשטיין.
רואים מרחוק
עולם הרפואה מתפתח מאז מגפת הקורונה לכיוון הרפואה מרחוק, וגם בטיפולי העיניים נעשים מאמצים לפתח בדיקות שמטופלים יוכלו לבצע מביתם, באופן שיוכל לחסוך את הצורך להגיע לבדיקות תקופתיות במרפאות ולהקל על העומס במחלקות העיניים. במערך העיניים של איכילוב מתבצע בשנים האחרונות מחקר ראשון מסוגו על פיתוח של חברת הסטארטאפ הישראלית Notal Vision, בשיתוף קופת חולים כללית, לבחינת יעילותו של התקן ביתי שניתן לבצע באמצעותו בדיקת עיניים יומית, וביכולתו להתריע אצל מטופלים שנדרשים להזרקות תוך עיניות מתי עליהם להגיע למרפאה להזרקה. המערכת בשם ForeseeHome היא מעין מכשיר OCT ביתי, והיא ממתינה בימים אלה לאישור לשיווק של מנהל התרופות האמריקאי. המערכת מאפשרת לזהות את כמות הנוזלים בתוך הרשתית ומתחתיה, והנתונים שנאספים בה מדי יום מועלים על ענן, ועוברים אנליזה מבוססת בינה מלאכותית, בפיקוח של רופא עיניים.
"אצל המשתמשים בתרופות החדשות ארוכות הטווח, 80% מהמטופלים יכולים להחזיק מעמד 3 חודשים ללא הזרקה לעין ו-60% יכולים להחזיק מעמד 4 חודשים ללא הזרקה. הבדיקה מאפשרת לזהות מיהם אותם המטופלים, ובכך היא תורמת להפחתת העומס למערכת", מדגישה פרופ' לבנשטיין.
חלוצה בתחומה
לפני 3 שנים הייתה פרופ' לבנשטיין האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד יו"ר איגוד רופאי העיניים בישראל. פרופ' לבנשטיין חברה באיגודים בינלאומיים מובילים בתחום רפואת העיניים, ולפני כחודשיים פרצה את תקרת הזכוכית, כשנבחרה לתפקיד נשיאת ארגון EURETINA, ארגון בינלאומי שמאגד אלפי מומחים לרשתית מאירופה וממדינות נוספות למעט ארה"ב, שבו שימשה שנים כמזכ"ל. היא למעשה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד נשיאת הארגון ל-6 שנים. במסגרת הבחירה, בשנתיים הקרובות תנהל פרופ' לבנשטיין את האיגוד לצד הנשיא הנוכחי במינוי בתפקיד של נשיאה נבחרת, בהמשך תהיה במשך שנתיים נשיאת האיגוד ובשנתיים האחרונות תנהל אותו לצד הנשיא החדש שייבחר.
איגוד ה-EURETINA מארגן מדי שנה את הכנס הרפואי הגדול בעולם בתחום רפואת הרשתית, בו משתתפים 7,000 מומחים לרשתית, ומוצגות בו פריצות הדרך המדעיות והטכנולוגיות בתחום. האיגוד גם מפרסם קווים מנחים מבוססי מחקר לטיפולים במחלות שונות, שמצוטטים בעולם כולו, מרכז נתונים, ומפעיל קרנות לתמיכה במחקרים גדולים רב מרכזיים שאינם במימון חברות, אשר בוחנים נושאים שמעסיקים את תחום רפואת העיניים. האיגוד גם מממן תוכניות פלושיפ לרופאי עיניים במדינות שונות שמבקשות להשתפר בתחומים מסוימים, ומפעיל תוכנית מנטורים במסגרתה מומחים צעירים מבטיחים בתחום מבצעים פרויקטים משותפים עם רופאי עיניים בכירים המשמשים כמנטורים, וזאת לצורך פיתוח רשתות בינלאומיות וקידום מקצועי.
ביוזמה מיוחדת שהכניסה בשנים האחרונות פרופ' לבנשטיין ל-EURETINA, הוחלט על הקמת הארגון Women in Retina (ארגון WinR) הפועל לקידום שוויון מגדרי בקרב קהילת מומחי הרשתית.
"האיגוד נשלט שנים על ידי גברים, וחשוב לחזק את מקומן של נשים כרופאות וחוקרות מובילות בתחום רפואת העין", אומרת פרופ' לבנשטיין.
במקביל, לפרופ' לבנשטיין פעילות אקדמית נרחבת, והיא שימשה שנים ארוכות כסגנית דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, וכיום פרופ' מן המניין בפקולטה וחברה בוועדות שונות, בהן ועדת מינויים. היא חתומה על מעל ל-450 מאמרים בספרות המקצועית, ובפרקים בספרי לימוד לרפואת העין, וזכתה בפרסים יוקרתיים בתחום רפואת העין. בשנת 2021 ו-2022 נבחרה פרופ' לבנשטיין על ידי כתב העת הרפואי The Ophthalmologist לאחת מ-100 רופאי העיניים המובילים והמשפיעים בעולם זו שנה שלישית ברציפות. לאחרונה נבחרה על ידי העיתון להימנות על 10 האבות המייסדים של Ophthalmology hall of fame בחירה המציינת מצוינות ומובילות בתחום ללא הגבלת זמן.
קסדה במקום מיקרוסקופ
פרופ' לבנשטיין שותפה גם בפיתוח טכנולוגיות בתחום הרשתית. בין השאר, בשנים האחרונות עסקה בפיתוח של Beyeonics, חברת בת של אלביט מערכות, שעושה שימוש בטכנולוגיה מעולם הטייס לצורך פיתוח קסדה המבוססת על מציאות רבודה (AR), המשמשת להתמצאות מרחבית בניתוחי רשתית. הקסדה החדשנית מחליפה למעשה את המיקרוסקופ המסורתי בניתוחי עיניים, ומשפרת את הדיוק והבטיחות של הניתוחים. עד כה השתמשו בקסדה זו כבר באלפי ניתוחים במערך העיניים של איכילוב.
בשיתוף מערך העיניים איכילוב
