מיליוני בני אדם מתעוורים מדי שנה בגלל קטרקט, הסיבה השכיחה בעולם לעיוורון. אלא שבעולם המערבי, הודות לטיפולים המתקדמים בקטרקט, הסיבה המובילה לעיוורון היא גלאוקומה ולא קטרקט.
פרופ' גיא קליינמן, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי וולפסון, וד"ר מאיה כלב-לנדוי, מרכזת תחום הגלאוקומה, מובילים את בית החולים בתחום הטיפולים החדשניים של בריאות העין. זהו בית החולים היחיד בישראל שמציע מנעד רחב של טיפולים במסגרת ציבורית, שבדרך כלל מוצעים במסגרות פרטיות בלבד.
מסירים את העכירות
"כולנו נולדים עם עדשה שקופה בתוך העין, אך עם הגיל (בדרך כלל אחרי גיל 60) העדשה מתחילה לאבד את שקיפותה באופן שפוגע בראייה. ככל שהעדשה תתעכר הראייה צפויה להיפגע. תהליך זה של התעכרות העדשה נקרא קטרקט או בעברית 'ירוד'", מסביר פרופ' קליינמן.
"בשנים האחרונות חלו שיפורים משמעותיים ביכולות הניתוח, וכיום במצבים מורכבים אנחנו משתמשים בלייזר שמבצע חלקים קריטיים בניתוח. שיפרנו את היכולת למנוע פגיעה באזורים אחרים בעין במהלך הניתוח, וחלו שיפורים משמעותיים בחומרים שמהם מייצרים את העדשות ואפילו בעיצובן".
"הפיתוחים החדשים יכולים להתמודד אפילו עם אסטיגמטיזם, או בשפת העם – צילינדר, הודות ליכולת מדידה מצוינת ואמינה של הצילינדר בעין, ובדיקות קפדניות לפני הניתוח בניתוח קטרקט", אומר פרופ' קליינמן, "יש למנתח הזדמנות אחת. אם במשקפיים האופטומטריסט טעה בחצי מספר, אין בעיה – מחליפים את העדשות. בניתוח קטרקט העדשה החדשה בעין נמצאת לתמיד, כמעט תמיד לא יתבצע ניתוח חוזר בגלל מספר לא נכון".
הפיתוחים החדשים מתבססים על נוסחאות מורכבות של מדדים כמו אורך גלגל העין וחוזק הקרנית, וכך הרופאים יכולים לצפות בדיוק מרבי את עוצמת העדשה שיש להשתיל: "עד 90% מהמטופלים עם עין בריאה וללא צילנדר לא זקוקים למשקפיים לאחר הניתוח לטווח שאליו כוונה העדשה, בדרך כלל לראייה לרחוק", מדגיש פרופ' קליינמן.
מסירים משקפיים
הרצון של מטופלים בשגרת חיים ללא תלות במשקפיים, הוביל להתפתחות תחום שאותו מגדיר פרופ' קליינמן "חדש ולוהט" – קטרקט רפרקטיבי: "ניתוח הסרת משקפיים רוכב על ניתוחי הקטרקט. בהשתלת עדשה טריפוקלית הנותנת מענה ל-3 טווחי ראייה: רחוק (טלויזיה, נהיגה), ביניים (מחשב, טלפון) וקריאה (ספר, עיתון). 93% -מהאנשים מדווחים שברוב הפעילויות היומיות הם לא צריכים משקפיים. תופעות הלוואי עלולות לכלול סנוורים והילות סביב מקורות אור, אך רוב המטופלים מדווחים שזה כלל לא מפריע להם ובדרך כלל גם משתפר עם הזמן".
גם את הבעיה הזו ניתן לצמצם בחלק מהמטופלים, הודות לפיתוח של עדשות מיוחדות נוספות שנקראות EDOF. לעדשות אלה שני מרחקים, בינוני ורחוק: "אפשר להביט קדימה על הדרך כשנוהגים וגם לראות מה הווייז אומר, אפשר לצפות בטלוויזיה, ורק לקריאת ספר/עיתון צריך להשתמש במשקפיים, זה מחיר שלגמרי שווה לשלם", מסביר פרופ' קליינמן.
גלאוקומה, אלא מה?
העין שלנו מייצרת כל הזמן נוזל ומנקזת אותו. הבעיה העיקרית אצל חולי גלאוקומה היא בניקוז הנוזל – הייצור ממשיך בקצב הרגיל אך הניקוז איטי, לכן הלחץ התוך-עיני עולה ונוצרת פגיעה בעצב הראייה.
גלאוקומה היא מחלה שפוגעת באופן הדרגתי ואיטי בעצב הראייה, כשברוב המקרים התפתחות המחלה לא מורגשת ולא מלווה בכאבים. הפגיעה מתחילה בשדה הראייה ההיקפי, כך שכשצופים בטלוויזיה או מדברים עם אדם אחר, לא בהכרח שמים לב לכך ששדה הראייה מצטמצם. מתי מבחינים במחלה שנקראת גם "הגנב השקט של הראייה?" רק כשהראייה המרכזית נפגעת, ואז כבר מאוחר מדי. "כל נזק שכבר נגרם לא ניתן לתקן", אומרת ד"ר כלב-לנדוי, "אך ב-97% מהמקרים נוכל לעצור את ההתקדמות, כך שאבחנה מוקדמת הכרחית".
כיצד אפשר לאבחן מוקדם אם לא שמים לכך לב?
"על ידי בדיקות שגרתיות, העלאת מודעות, ובדיקות סקר. אנחנו שואפים לאבחן את המחלה עוד לפני שבכלל נגרם נזק, ואז לא תיווצר שום פגיעה תפקודית מהמחלה. מדובר במחלה שכיחה, כ-2% מעל גיל 40 והנתון קופץ למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מגלאוקומה. ההמלצה היא להיבדק מגיל 40 פעם בשנתיים, ומגיל 50 כל שנה, כך גם מגיל 40 אם יש היסטוריה משפחתית".
בין גורמי הסיכון הרבים לגלאוקומה אפשר למנות גזע, גיל, גנטיקה, קוצר ראייה, עובי קרנית. הגורם היחיד שהוכח כעוצר את המחלה ושניתן להשפיע עליו הוא הורדת הלחץ התוך-עיני. הטיפול במצב כזה מתבצע באמצעות טיפות עיניים לטיפול מקומי, לייזר, וניתוחים.
לדברי ד"ר כלב-לנדוי, פריצת הדרך מגיעה דווקא בתחום הניתוחים: "עד לפני עשור הניתוחים כללו ניתוח קלאסי בו מבוצע למעשה פתח גדול בדופן העין להגברת הניקוז או השתלת נקזים מאוד גדולים. צריך לזכור שהעין היא איבר קטן ועדין וככל שההליך יותר גדול, ואלה היו ניתוחים גדולים, עולה גם הסיכון לסיבוכים. לכן שמרנו את האופציה רק למצבים של מחלה מתקדמת. היום קיימים ניתוחים זעירים (MIGS=Minimally Invasive Glaucoma Surgery) שמספקים תוצאות מעולות עם כמות פחותה משמעותית של סיכונים וסיבוכים, חלקם נמשכים רבע שעה בלבד".
על קטרקט וגלאוקומה
הקטרקט והגלאוקומה כאמור הינם מחלות שכיחות ביותר, כשעד 20% מהחולים סובלים משתי המחלות בו זמנית. "לא ננתח סתם כך אנשים עם גלאוקומה שמאוזנת על ידי טיפות. אבל אם יש צורך בניתוח קטרקט, וכבר מתבצעת כניסה לעין, ניתן לעזור עם ניתוח גלאוקומה קטן וכמעט נטול סיבוכים, שמפחית משמעותית ואפילו מבטל את השימוש בטיפות" מציינת ד"ר כלב לנדוי.
האם לא עדיף למטופל להישאר עם טיפות במקום ניתוח?
"מדובר בפעולה מטרידה. צריך לזכור לטפטף פעמיים ביום, לפעמים מספר סוגים של טיפות, וחלקן מגרות את העין", מסבירה ד"ר כלב-לנדוי. פרופ' קליינמן מוסיף: "טיפות הן תרופה עם תופעות לוואי. מחקרים מראים שחלק מהמטופלים בכלל לא רוכשים את הטיפות בבית המרקחת, השימוש אינו קבוע ואין הקפדה על ההוראות".
הכול בסל
"אנחנו חיים בעידן של תוחלת חיים ארוכה ואיכות חיים טובה. אנשים דורשים את איכות החיים שלהם, ובצדק", קובע פרופ׳ קליינמן. "בוולפסון אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה של רפואת העיניים, ויודעים להעניק במסגרת ציבורית את כל מה שמציעים ברפואה הפרטית. הודות לתרומה מאוד גדולה, אנחנו בית החולים היחיד בשירות הציבורי שמספק ניתוחי קטרקט בלייזר. הקמנו את מרפאת הפרמיום שמובילה בהתאמת העדשה הספציפית לפי צרכי המטופל".
"סל האפשרויות הרחב שבית החולים מספק, לצד ניסיון רב, מאפשרים לנו להתאים לכל חולה גלאוקומה, טיפול אישי לפי איכות ותוחלת החיים שלו, וכמובן חומרת המחלה. אין מצב שנאמר למישהו 'אין מה לעשות'. תמיד נמצא איזשהו טיפול", אומרת ד"ר כלב-לנדוי.
עמיתה, פרופ' קליינמן מוסיף ומסכם: "במרכז הרפואי וולפסון אנחנו חלוצים בתחום ניתוחי העיניים. כשמופיע ניתוח חדשני בחו"ל, אנחנו לומדים אותו ומטמיעים אותו במרכז הרפואי שלנו".
בשיתוף מרכז רפואי וולפסון
