חידושים טכנולוגיים פורצי דרך נכנסים בשנים האחרונות לרפואת העיניים. אחד התחומים המסקרנים ביותר הוא תחום השתלות הקרנית, השתלות שמיועדות למטופלים עם פגיעה בראייה על רקע מחלות קרנית.
במקרים כאלה בעבר, נהגו רופאי העיניים להפנות מטופלים להשתלת קרנית מלאה, אלא שבשנים האחרונות מבוצעות השתלות קרנית בהתאמה אישית, במהלכן מושתלות שכבות קרנית בהתאם למחלה שאובחנה.
"העיקרון המנחה הוא בהחלפת שכבות הקרנית החולות בלבד והשארת השכבה התקינה, באופן שמקצר את משך השיקום מהניתוח,מקטין את הצורך בהרכבת עדשות מגע ומקטין את ההסתברות לדחיית שתל", מספר פרופ' דוד צדוק, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי שערי צדק, ולשעבר יו"ר איגוד רופאי העיניים ויו"ר החוג לקרנית.
למטופלים צעירים שמאובחנים עם קרטוקונוס (קרנית חרוטית) מושתלת השכבה החיצונית בקרנית ומושארת השכבה הפנימית, בשיטה שמפחיתה את הסיכון לדחיית השתל באופן דרמטי. מטופלים מבוגרים נוטים יותר לפתח מחלות דווקא בשכבה הפנימית, ולדברי פרופ' צדוק: "אנו משתילים במקומה שכבה פנימית בעובי של 15 מיקרון עם שיקום ראייתי מהיר מאוד וללא צורך בעדשות מגע".
רקמה ביולוגית מודפסת
על רקע המחסור העולמי באיברים להשתלות, מדענים עמלים בחיפוש פתרונות חדשים כתחליף להשתלות קרנית אנושיות.
כיום קיים פתרון של השתלת קרנית סינטטית שעשויה חומר פלסטי בעובי 50 מיקרון בלבד. מדובר בקרנית הסינטטית הדקה בעולם, שמיוצרת במדפסת תלת ממד בטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת הסטארט-אפ הישראלית EyeYon Medical. השתל קיבל לאחרונה את אישור האיחוד האירופי ומשרד הבריאות בישראל, ומצוי בתהליכים לקבלת אישור בארה"ב.
"הקרנית מיועדת בעיקר למבוגרים עם מחלות הפוגעות בשכבת הקרנית הפנימית. זהו דיסק קטן מפלסטיק, דק מאוד שנצמד לקרנית בחלקה הפנימית, ללא צורך בתפרים", מסביר פרופ' צדוק.
קרנית נוספת פרי פיתוח ישראלי שבתהליכי פיתוח ואישור רשות ה-FDA, היא אלפא-קור, שפועלת לדברי פרופ' צדוק כמעיין פרוטזה עם חיבור משופר לרקמה האנושית בעין.
קרנית עתידנית שהמחקר בה מתקדם לאחרונה בצעדי ענק היא קרנית ביולוגית שהודפסה במדפסת תלת ממד, כחלק ממגמת פיתוחי הדפסות של איברים ביולוגיים. כיום הקרנית היא האיבר המתקדם בעולם שהדפסתו בתלת ממד נחקרת. החברה הישראלית Precise Bio, היא המובילה בתחום ולה מייעץ פרופ' צדוק.
"הטכנולוגיה מאפשרת לייצר במדפסת ביולוגית מאות קרניות שמקורן בקרנית אנושית מתורם אחד. כמו מדפסת צבע רגילה שיש בה מחסניות לצבעים השונים, במדפסת הביולוגית מחסנית אחת של קולגן, מחסנית נוספת לשכבת אנדותל ומחסנית אחרת עם חומר חיבור. בכל שלב בהדפסה יוצא מאחת המחסניות החומר המתאים, באופן שמאפשר את הדפסת הרקמה במבנה תלת ממדי".
הקרנית הביולוגית המודפסת מחוברת לרקמה הטבעית של המטופל באופן מיטבי, בהשוואה לשתלים סינטטיים, ויתרונה שבכך שהיא מאפשרת איכות ראייה דומה לזו של קרנית ביולוגית אנושית בתכונות כמו שקיפות ותשבורת. לאחרונה הושלם המחקר בבעלי חיים לפיתוח זה, ובתחילת 2024 צפוי להתחיל המחקר בבני אדם.
הטכנולוגיה צפויה לאפשר בעתיד הדפסת שכבות ספציפיות של קרנית, באופן שיאפשר השתלות קרנית מודפסות מותאמות אישית, בדומה להשתלות קרנית אנושיות כיום.
ניתוחי קטרקט עם עדשות מולטיפוקאל
גם תחום ניתוחי הקטרקט עובר שינויים מרחיקי לכת. קטרקט היא תופעה רווחת כחלק מתהליך ההתבגרות שמתבטאת בעכירות בעדשה, ושכיחותה עולה עם הגיל. כיום, כשאין עדיין אמצעים שמאפשרים להפוך עדשה עכורה לשקופה, הטיפול כולל הוצאה של העדשה העכורה והשתלת עדשה מלאכותית שקופה.
"בעשור האחרון שינו ניתוחי קטרקט את פניהם", מסביר ד"ר עדי אבולעפיה, מנהל היחידה לניתוחי קטרקט בשערי צדק, יו"ר החוג לניתוחי קטרקט באיגוד רופאי העיניים וחבר במועצת המנהלים באיגוד האירופי לניתוחי קטרקט ורפרקציה.
"אמצעים חדשים מאפשרים לבצע ניתוחים מותאמים אישית, תוך תיקון הפרעות אופטיות נוספות שאינן קשורות לקטרקט, ובאופן שמאפשר להפחית את התלות במשקפיים לאחר הניתוח".
ההתקדמות בתחום התאפשרה בין השאר הודות להתקדמות הטכנולוגית במכשירי מדידה חדשים, שמאפשרים למדוד את מרכיבי העין השונים כמו אורך העין וקימור הקרנית, לצורך התאמה מיטבית של עדשה מלאכותית. צוות מהמרכז הרפואי שערי צדק היה שותף יחד עם 27 מרכזים רפואיים מובילים בעולם מ-14 מדינות, בפיתוח אחת הנוסחאות למדידת כח העדשה, המבוססת בינה מלאכותית (AI).
שיפור ניתוחי הקטרקט מתאפשר גם הודות לפיתוח עדשות תוך עיניות מתקדמות. כיום ישנן עדשות טוריות, שמאפשרות תיקון של צילינדר על גבי העדשה עצמה למטופלים עם אסטגמטיזם, באופן שמפחית את התלות במשקפיים לאחר הניתוח. אסטיגמטיזם הינו מצב נפוץ באוכלוסייה, בו הקרנית איננה עגולה ככדור אלא אליפטית בצורת ביצה.
"כדי להשיג תוצאות מיטביות, נדרשות מדידות מדויקות של הכוח והכיוון של האסטיגמטיזם", מסביר ד"ר אבולעפיה, שעמד בראש צוות חוקרים משערי צדק שפיתח לאחרונה נוסחה מתמטית לשם התאמה זו, שנמצאת בשימוש של חברות רבות המייצרות עדשות טוריות.
לצד העדשות הטוריות קיימת אפשרות להשתלת עדשות מולטיפוקליות, המאפשרות התאמה ביכולת המיקוד של העיןל-3 טווחי ראייה: רחוק (נהיגה), בינוני (מסך מחשב) וקרוב (קריאה).
"עדשות אלה מספקות ראייה טובה בו זמנית בשלושה מוקדים, ומפחיתות במידה ניכרת את התלות במשקפיים לאחר הניתוח", מסביר ד"ר אבולעפיה. העדשות מיועדות בעיקר למי שאינם מאובחנים עם פתולוגיות נוספות בעיניים, ויש להן עדיין חסרונות שמתבטאים בירידה בניגודיות ונטייה להיווצרות הילות סביב מקורות אור בלילה. ישנן גם עדשות המשלבות תיקון טורי ומולטיפוקלי למטופלים עם אסטיגמטיזם המעוניינים להפחית את התלות במשקפיים.
לצידן הופיעו לאחרונה עדשות חדשות יותר בעלות טווח ראייה מוגבר, שנותנות מענה לראיה לרחוק ולטווח בינוני עם פחות תופעות לוואי, אם כי הן מצריכות לרוב התאמת משקפי קריאה.
"פתרון נוסף להפחתת התלות במשקפיים הוא לבצע ניתוחי קטרקט בשתי העיניים:בעין אחת להשתיל עדשה סטנדרטית עם מוקד ראיה אחד, למשל רחוק, ובשנייה להשתיל עדשה סטנדרטית עם מוקד ראיה בינוני, באופן שמפחית תלות במשקפיים", מסביר ד"ר אבולעפיה.
בישראל, ניתוח קטרקט עם עדשות מתקדמות כלול בסל הבריאות, בתוספת תשלום. את בדיקות ההתאמה וחישובי כוח העדשה מומלץ לבצע במרכז רפואי עם המכשור המתאים. לדבריו, "יש קושי מובנה בעיקר בביצוע החישובים למטופלים שעברו בעבר ניתוחים להסרת משקפיים".
עדשות חכמות
לאחרונה חלו חידושים גם באופן השתלת העדשה בניתוחי הקטרקט. בניתוח עם השתלת עדשה טורית נדרש כיוון העדשה לציר המדויק בעין לקבלת תוצאות מיטביות. בשיטה המסורתית נהוג לבצע לשם כך סימון ידני על גבי הקרניות לפני הניתוח. בשערי צדק הוכנסה לשימוש מערכת דיגיטלית מתקדמת שמאפשרת התאמה מדויקת של העדשה למיקומה בעין ללא מגע וצורך בסימונים. "המערכת מצלמת את כלי הדם בעין לפני הניתוח, ומשדרת נתונים בזמן אמת לעינית המיקרוסקופ בזמן הניתוח, באופן שמאפשר למנתח למקם את העדשה בציר המדויק", מדגיש ד"ר אבולעפיה.
ניתוח הקטרקט מבוצע כיום דרך חתכים זעירים בעין בגודל של כ- 2 מ"מ, דרכם מוצאים חלקיקי העדשה העכורה לאחר ריסוקה, ודרכם מוחדרת העדשה החדשה. לאחרונה הוכנסו ניתוחי קטרקט עם שימוש בלייזר, שמאפשרים חיתוך מדויק יותר של קופסית העדשה וריכוך העדשה העכורה.
בעתיד, לצד מכשירים מדויקים יותר למדידת העדשות שנמצאים בפיתוח, עמלים מדענים על פיתוח עדשות מתקדמות במיוחד שיוכלו לחקות עדשת העין הטבעית, לבצע התאמות בראייה לפי מרחקים שונים, ואף עדשות חכמות שיאפשרו לעקוב אחר לחץ תוך עיני מוגבר למאובחנים עם גלאוקומה; לזהות זרימת דם פתולוגית ברשתית למאובחנים עם ניוון רשתית; ואפילו עדשות שביכולתן לבצע זום אין בשיטות ננו טכנולוגיות מתקדמות.
בעתיד הרחוק יותר, מקווים מדענים לפתח טיפות עיניים שיוכלו להפוך עדשה עכורה לשקופה, באופן שייתר את הצורך בניתוחי קטרקט.
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
