בימים אלה מתקיימים מגוון מחקרים יישומיים בשלבים שונים במכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי. זאת כחלק מתפיסת העולם של המרכז הרפואי התומך בחדשנות מחקרית ושיתופי פעולה, עם גורמים בארץ ובחו"ל.
בין המחקרים: מחקר שעוסק בשימוש בשיטות מולקולריות מתקדמות ובינה מלאכותית לאבחון מחלת הקרוהן; מחקר שבוחן אופציות טיפוליות מהעולם ההתנהגותי-פסיכולוגי; ומחקר שמטרתו לתת מענה לאבחון וטיפול במחלת הכבד השומני שפוגעת בכ-30% מכלל האוכלוסייה בעולם ובארץ.
"אנחנו מקדמים מחקרים עצמאיים, או בשיתוף התעשייה, והאקדמיה כדוגמת אוניברסיטת בן גוריון, ומכון ויצמן וכן עם גורמים מסחריים ואקדמיים שונים בארץ ובחו"ל במטרה להביא פיתוחים חדשים מהמעבדה ומהתעשייה וליישמם בקליניקה, מסביר ד"ר אוהד עציון, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בסורוקה. ד"ר עציון, בוגר אוניברסיטת בן גוריון עם התמחות ברפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה, עבר גם הכשרה קלינית ומחקרית מתקדמת במכוני הבריאות הלאומיים האמריקאים (NIH).
במכון עובדים 40 אנשי צוות, כולל כוח אדם רפואי, אחיות, טכנאים ואנשי מחקר.
"חשוב לנו להתחדש באופן שוטף על ידי הטמעת טכנולוגיות מתקדמות וטיפולים חדשניים. השנים האחרונות מאופיינות בהתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בין אם בתחום המחשוב והבינה מלאכותית, בתחומי ההנדסה, האופטיקה, יכולות מזעור ועוד. השילוב בין הטכנולוגיות האלה מיושם כעת בשדות קליניים שונים בצורה של טיפולים זעיר פולשניים. הטמעה של הטכנולוגיות הרפואיות כרוכה באתגרים שונים כגון הכשרה והגעה למיומנות גבוהה של הצוות הרפואי והסיעודי במגוון רחב של פעולות בעלות רמת מורכבות גבוהה. בעולם הרפואי המאוד דינמי בו כולנו פועלים כעת, חובתי כמנהל היא לא להחמיץ את הקדמה".
מהן הטכנולוגיות המתקדמות אותן מטמיעים כבר היום?
"(ESD (Endoscopic submucosal dissection הוא אחד מאותם טיפולים מתקדמים שאנו מיישמים כבר היום. טיפול זה נועד להסיר נגעים בעלי פוטנציאל ממאיר אשר החלו לחדור לעומק דופן המעי. בעבר נדרש היה ניתוח הכולל את פתיחת הבטן וכריתת חלק מהקיבה או המעי על מנת להסרת הנגעים. הפעולה הייתה כרוכה בהשארת נקזים בחלל הבטן, ומשך החלמה ארוך עם סיכון גבוה יחסית לסבוכים פוסט ניתוחיים כגון דליפה וזיהום. כיום הטיפול מבוצע בשיטה אנדוסקופית, כלומר כריתה מקומית של הנגעים מתוך חלל המעי ללא פתיחה של הבטן. בסיום הפעולה המטופל מתאושש כשעה ויכול לחזור לשגרת פעילות מלאה תוך זמן קצר. טכנולוגיה זעיר פולשנית נוספת, מאפשרת היצרות של חלל הקיבה ע"י תפירה של דפנותיה מבפנים באמצעות פעולה אנדוסקופית עם מכשיר שבקצהו מתקן תפירה. התוצאה הסופית דומה לניתוחי שרוול לירידה במשקל, אך נעשית בדרך הרבה יותר פשוטה, שכרוכה בהפחתת סבל וזמן החלמה מהיר".
מה תוכל לספר על מחקרי הקרוהן?
"אנו שמים דגש מרכזי על מחקרים עצמאיים ושיתופי פעולה עם גורמים בתעשייה, הבאים למצוא פתרון לצרכים אבחוניים וטיפוליים להם עדיין אין מענה. קרוהן היא אחת ממחלות המעי הדלקתיות הכרוניות, הגורמת לסבל גופני ופגיעה משמעותית באיכות חייהם של אנשים צעירים ומבוגרים. כיום אנו משתמשים באמצעים שונים, חלקם פולשניים, לאבחון המחלה, לאיתור מיקומה לאורך חלל המעי ולדירוג חומרתה. בהיבט זה הכלים הלא פולשניים כגון בדיקות דם וצואה ובדיקות דימות, אינם תמיד מדויקים.
tracelis היא חברה ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי מכון ויצמן, המפתחת כלי אבחון לא פולשניים למחלות של מערכת העיכול, עם מיקוד נוכחי על מחלת קרוהן. השיטה שפיתחו בשימוש טכנולוגיה מבוססת AI מאפשרת לדגום חומצות גרעין וחלבונים מתוך תאים הנושרים ממערכת העיכול לצואה, לאפיין את מיקומם לאורך מערכת העיכול ולקבוע האם הגיעו מאזורים בהם נמצאת דלקת ואת חומרתה.
במחקר משותף של חברת tracelis ד"ר אריק סגל מהמכון שלנו, נבדקה הטכנולוגיה על קבוצה של חולי קרוהן, אצלם חומרת הדלקת ומיקומה כבר אופיינו בשיטות סטנדרטיות. דגימות הצואה שנלקחו מהמטופלים אשר חלקם חוו מחלה פעילה ואחרים שהיו ברגיעה, נבדקו בטכנולוגיה החדשה באופן עיוור. התוצאות הראשוניות הראו כי הבדיקה החדשה זיהתה באופן מדויק למדי מי הם המטופלים נמצאים ברמת פעילות מחלה גבוהה כמו גם את מיקומה, ואלה מטופלים מחלתם ברגיעה. במידה ותוצאות אלה יאומתו בקבוצת נחקרים גדולה יותר, הדבר יוביל לפיתוח כלי אמין, זמין ולא פולשני לאבחון וניטור של חומרת המחלה בחולי מחלת קרוהן, באופן שיפחית את הצורך בשימוש בשיטות דימות מבוססות קרינה ובבדיקות פולשניות כמו קולונוסקופיה. בעתיד, אנו וצוות החברה מתכננים הרחבה של שיתוף פעולה זה לתחומים נוספים כגון הערכת חומרת המחלה בחולי צליאק, ואיתור פוליפים במעי הגס באופן לא פולשני.
ומה הקשר בין מחלות מעי למיינדפולנס?
"Combindex הוא מחקר נוסף שמוביל ד"ר דורון שוורץ מהמכון שלנו בשיתוף המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון, הבוחן את השימוש באפליקציה של CBT או מיינדפולנס, לשיפור איכות חיים ומדדי מחלה בחולים עם מחלות מעי דלקתיות כרוניות. מדובר בגישות לא קונבנציונליות לבחינת אופציות טיפוליות מהעולם ההתנהגותי פסיכולוגי, שנועדו להביא לשיפור באיכות החיים והרווחה של החולים, על ידי שימוש בכלים התערבותיים טכנולוגיים המופעלים ע"י המטופלים, לצורך השפעה על עוצמת הכאבים, מצב הרוח ורגשות נוספים. הדבר יאפשר לזהות מה עובר החולה בשלבים שונים של הטיפול, גם מבחינה רגשית. תוצאות המחקר הראו שטיפול קצר של 3 חודשים הביא לשיפור במדדים הנפשיים וגם הביולוגים".
בין המחקרים הרבים שמובילים במכון, בולטים שניים: הראשון, בשיתוף חברת Gastrilex העוסק בטיפול באמצעות סידן אמורפי לחולים במחלות מעי דלקתיות כרוניות במטרה לשפר את מדדי המחלה. המחקר השני נעשה בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון והמכללה הטכנולוגית בחולון, ומתמקד בפיתוח כלי מבוסס AI לאבחון, דירוג חומרה, ופרוגנוזה של חולים במחלת כבד שומני.
הכלי החדש משתמש בנתוני רקע, בדיקות דם ודימות ליצירת מודל רב-ממדי שמגדיר את חומרת המחלה ואת הסיכון להתקדמותה או להתפתחות סיבוכים מסכני חיים.
בנוסף, המכון מתמקד במחקרים בינלאומיים בבחינת טיפולים חדשניים למחלת Hepatitis Delta זיהום ויראלי כרוני נדיר הגורם למחלת כבד שמתפתחת במהירות לשחמת. ד"ר עציון מדגיש כי תחום זה עדיין נמצא בחזית הפיתוח, משום שנכון להיום אין עדיין טיפול מאושר למחלה על ידי ה-FDA.
חשיבות המחקר היישומי שיכול לשנות חיים
ד"ר עציון מצהיר כי בכוונת הצוות להמשיך ולשלב טכנולוגיות חדשות ורכישת כלים וציוד שנועדו לסייע במניעה, אבחון וטיפול דוגמה לכך היא של מערכות AI שעתידות להיכנס בקרוב למכון, המתלבשות על הציוד הקיים, שמטרתן לדייק זיהוי הפוליפים בסקירת המעי המתבצעת במסגרת בדיקת קולונוסקופיה.
"רק כאשר קיימת גישה פתוחה לאופציות טיפוליות, חשיבה יצירתית, ומחויבות של המרכז הרפואי, ניתן להגיע לפיתוחים אלה. זאת בנוסף לשיתופי פעולה עם גורמים במרכז, מוסדות אקדמיים ורפואיים בארץ ובחו"לֹ, חברות וארגונים ייעודים וגורמים נוספים. כך ניתן לבנות את המחקר בצורה חכמה, ואם הוא מוכיח את עצמו בתחילת הדרך, להמשיך למחקר יישומי גדול יותר ומתוקף שיכול לשנות חיים", מסכם ד"ר עציון.
בשיתוף סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי
