צמד חוקרים מאוניברסיטת טוקיו פיתחו בשנות ה-60 של המאה ה-20, את אחד הפיתוחים הרפואיים החשובים של המאה העשרים: מכשיר האנדוסקופיה הראשון המבוסס על סיב אופטי. מדובר בהמצאה פורצת דרך שהובילה למהפכה דרמטית בתולדות הגסטרולוגיה -רפואת מערכת העיכול, וסללה את הדרך לבדיקות הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה הראשונות. אותו מכשיר אנדוסקופי פורץ דרך פתח את האפשרות לאבחן בפעם הראשונה מגוון רחב של מחלות וגידולים במערכת העיכול התחתונה והעליונה בצורה קלה יחסית, ללא צורך בניתוח. לאורך השנים, תחום האנדוסקופיה עבר התפתחות מואצת ומשמעותית וכיום בדיקות אנדוסקופיה מאפשרות ביצוע של הליכים רפואיים רבים בצורה יעילה, נוחה וקלה יותר מאשר בעבר.
"הטכנולוגיה האנדוסקופית מאפשרת להיכנס למערכת העיכול באמצעות הפתחים הטבעיים של גוף האדם", מסביר ד"ר אדם פיליפס, גסטרואנטרולוג בכיר בהרצליה מדיקל סנטר ומנהל היחידה לאנדוסקופיה פולשנית במכון גסטרו בבית חולים איכילוב. "אל דרכי העיכול העליונות אנחנו מגיעים דרך הפה – ואל דרכי העיכול התחתונות אנחנו מגיעים דרך פי הטבעת".
ד"ר פיליפס מסביר כי הבדיקות האנדוסקופיות מתבססות על אותו מכשיר גמיש שבתוכו סיב אופטי מתקדם.
"אנחנו מכניסים דרך הפתחים הטבעיים את אותו מכשיר מתקדם שהוא למעשה צינור גמיש עם סיב אופטי. באמצעותו אנחנו יכולים לנוע בצורה גמישה לאורך כל הצינורות של מערכת העיכול ולראות את הנעשה בתוכם. בתוך אותו מכשיר נמצאת גם תעלת עבודה שמאפשרת לנו להכניס למערכת העיכול מכשירים שונים לצורך אבחון וטיפול במחלות מגוונות. תחום האנדוסקופיה מתחלק לשניים: אנדוסקופיה במערכת העיכול העליונה המכונה גסטרוסקופיה, ואנדוסקופיה במערכת העיכול התחתונה המכונה קולונוסקופיה".
מה מטרתן של בדיקות אנדוסקופיות?
"בבדיקת גסטרוסקופיה אנחנו יכולים להגיע לוושט, לקיבה ולתריסריון. בבדיקת קולונוסקופיה אנחנו מגיעים למעי הגס ויכולים להיכנס גם לצומת שבין המעי הגס למעי הדק, וכך להגיע לתחילת המעי הדק. שתי הבדיקות מאפשרות לנו לאבחן, לקחת דגימות לצורך ביופסיה וגם לטפל במחלות שונות של מערכת העיכול".
מהם המצבים הרפואיים להם מיועדות בדיקות אנדוסקופיות?
"באוכלוסייה הכללית, בדיקת גסטרוסקופיה במערכת העיכול העליונה משמשת אותנו לרוב כדי לאבחן דלקת של הקיבה שנובעת מחומציות יתר, או לחילופין דלקת של הוושט התחתונה כתוצאה מעלייה של חומצה מהקיבה (ריפלוקס). בנוסף, בדיקות גסטרוסקופיות מאפשרות לנו לאבחן גידולים בוושט, בקיבה ובמעי הדק וכן לאבחן צליאק. בדיקת קולונוסקופיה במערכת העיכול התחתונה מסייעת באבחון של דלקות וגידולים, כאשר המטרה הנפוצה ביותר של קולונוסקופיה כבדיקת סקר היא אבחון של סרטן המעי הגס. חשוב להדגיש שקולונוסקופיה מאפשרת לנו גם לכרות גידולים שצפויים להפוך לסרטניים בעתיד. כלומר, הבדיקה הזאת מסוגלת ממש להציל חיים".
מה חשוב לדעת על ההכנה המקדימה לבדיקה, ועל תהליך ההתאוששות שאחריה?
"בדיקת גסטרוסקופיה של מערכת העיכול העליונה, נחשבת פשוטה יותר, מכיוון שהיא דורשת בסך הכול צום מקדים מצד המטופל. במקרה של בדיקת קולונוסקופיה למערכת העיכול התחתונה, חשוב לנקות לקראת הבדיקה את המעי הגס, ולכן יש צורך בהתרוקנות ובשתיית חומרים ייעודיים. שתי הבדיקות מתבצעות תחת טשטוש תוך ורידי. במהלך הבדיקה עצמה, המטופל ישן שינה מלאה ואינו מרגיש שום דבר. המטופלים מתעוררים מיד אחרי הבדיקה כדי לשמוע את התוצאות מפי הרופא – ומשתחררים במהרה לאחר התאוששות קצרה".
כיצד מתבצע תהליך האבחון בבדיקות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה?
"במהלך הבדיקה, הרופא מתבונן על הנעשה במערכת העיכול באמצעות המצלמה וכך הוא מסוגל לאתר ממצאים שונים. במידת הצורך, ניתן לעשות שימוש בתעלת העבודה במכשיר כדי לאסוף דגימות ביופסיה באמצעות מחט. חשוב להדגיש שגסטרוסקופיה היא לא בדיקת סקר. כלומר, היא בדיקה שנעשית לאנשים עם תלונות או סימפטומים רלוונטיים למערכת העיכול העליונה. מנגד, קולונוסקופיה כן מהווה בדיקת סקר: מומלץ לבצע אותה אחת ל-5 עד 10 שנים, החל מגיל 50".
כיצד בדיקות אנדוסקופיה מסייעות בפעולות כירורגיות מורכבות יותר, למשל כריתת גידולים?
"אחד השינויים החשובים שהתרחשו בתחום האנדוסקופיה בשנים האחרונות הוא התפתחות משמעותית של היכולת לכרות גידולים. בעבר, חלק גדול מהמטופלים נשלחו לניתוחים לצורך כריתה של איברים במערכת העיכול. באופן טבעי, ניתוח כרוך באשפוז ארוך ובהתאוששות ממושכת. היום אנחנו יכולים לכרות גידולים בצורה הרבה פחות פולשנית באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. כלומר, הטכנולוגיה החדשה מייצרת מצב שבו אנשים כבר לא בהכרח נדרשים ללכת לניתוח. כריתה אנדוסקופית מונעת פגיעה באנטומיה של מערכת העיכול, מקצרת את זמן האשפוז ומצמצמת את ההשלכות על מערכת העיכול לטווח הארוך. אין ספק שכריתה אנדוסקופית היא האפשרות העדיפה עבור רוב המטופלים".
כריתת גידולים בגישה אנדוסקופית, כיצד היא מתבצעת?
"אנחנו ניגשים למערכת העיכול דרך הפתחים הטבעיים של הגוף – בדיוק כמו בבדיקה אנדוסקופית רגילה. באמצעות תעלת העבודה של המכשיר, אנחנו מכניסים כלים כירורגיים זעירים לצורך ביצוע הכריתה עצמה. יש לנו היום מגוון רחב של שיטות שונות לביצוע כריתה באמצעות בדיקת אנדוסקופיה. אחת השיטות המתקדמות יותר היא כריתה בשיטת ה—ESD: כריתה אנדוסקופית עמוקה. במסגרת אותה שיטה, אנחנו יוצרים תעלה בדופן מערכת העיכול – בין אם בוושט ובין אם בקיבה – וכורתים את הממצא עצמו. המטרה של שיטת ESD היא להגיע לעומק הגידול כדי להעביר אותו בשלמותו לבדיקה פתולוגית. בזכות אותה כריתה עמוקה, אנחנו יכולים לאבחן בבדיקה הפתולוגית גם את השוליים והחלקים העמוקים של הגידול, וכך להבין אם הכריתה היא מלאה או חלקית. אותו אבחון מסייע לנו להחליט האם אנחנו צריכים להמשיך לפרוצדורות אחרות כמו כימותרפיה או קרינה".
מהן הפעולות הכירורגיות הנוספות שניתן לבצע בגישה אנדוסקופית?
"כיום אנחנו יכולים לבצע לא מעט טיפולים מורכבים באמצעות גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה: הרחבה של היווצרויות כתוצאה מגידולים, הכנסה של תומכנים (סטנטים) או קשירה של דליות (ורידים בולטים). אחת הדוגמאות הטובות ליעילות של אנדוסקופיה היא אכלזיה: מדובר במחלה שגורמת לקושי בבליעה. אכלזיה מתבטאת בהתכווצות יתרה של השריר התחתון של הוושט – וכך מקשה על מעבר חופשי של מזון מהוושט אל הקיבה. בעבר, מטופלים שסובלים מאכלזיה נדרשו לעבור ניתוח – אבל היום אנחנו יכולים לבצע הליך כירורגי חלופי בשיטה אנדוסקופית. בפועל, אנחנו נכנסים לתוך דופן הוושט, מבצעים חיתוך עמוק של השריר – וכך גורמים להרפיה של השריר ולהרחבה של הוושט. התוצאה היא טיפול באכלזיה ללא צורך בניתוח".
בדיקת EUS מהווה את ההליכים המתקדמים ביותר באנדוסקופיה, מה ייחודה של בדיקה זו?
"בדיקת EUS מזכירה מאוד בפעולתה את בדיקות הגסטרוסקופיה הרגילות אלא שבזכות המכשור המיוחד אנחנו יכולים לראות לא רק את הדפנות של מערכת העיכול, אלא גם את מה שמתרחש מעבר להן. כתוצאה מכך, בדיקת EUS מאפשרת לנו לאתר ממצאים באזור בית החזה והבטן העליונה, למשל בלבלב שנמצא מאחורי הקיבה. הגישה האנדוסקופית מאפשרת לנו להביא את מתמר האולטרסאונד אל נקודה סמוכה מאוד לאותם איברים דרך מערכת העיכול. התוצאה היא ממצאים מאוד איכותיים ומדויקים. המטרה העיקרית של בדיקת EUS היא איתור ממצאים בלבלב, בדרכי המרה ובכיס המרה. בדומה לבדיקות אנדוסקופיות אחרות, גם בבדיקת EUS אנחנו יכולים לאסוף דגימות לביופסיה דרך תעלת העבודה – ולהעביר אותם לאבחון פתולוגי".
מה הם המצבים הרפואיים העיקריים שבהם נעשה שימוש בבדיקת EUS?
"הבדיקה מיועדת בעיקר למטופלים עם ציסטות או גידולים בלבלב, והיא מאפשרת לנו לאפיין את הממצאים האלה בצורה מדויקת יותר. סוגים שונים של ציסטות או גידולים מחייבים פרוטוקול שונה של טיפול או מעקב, ולכן בדיקת EUS ממלאת תפקיד חשוב מאוד בתהליך האבחון. הבדיקה מאפשרת למטופלים להגיע לאונקולוגים ולכירורגים עם ממצאים שיסייעו לתהליך קבלת ההחלטות לטובת הטיפול המתאים ביותר עבורם. מעבר לכך, בדיקת EUS מסייעת גם באבחון של מטופלים עם חשד לאבנים בדרכי המרה, מכיוון שהיא מסייעת לנו לבדוק האם יש אבנים בצינור המרה המשותף או בסמוך לו. בנוסף, הבדיקה מיועדת גם למטופלים שעברו בדיקת גסטרוסקופיה קודמת שבה נמצאו ממצאים תת-ריריים בוושט או בקיבה. כאמור, בדיקת EUS מאפשרת לנו להשתמש באולטרסאונד כדי לראות ממצאים גם מעבר לדפנות מערכת העיכול – ולכן היא רלוונטית גם לאותם ממצאים תת-ריריים".
מעבר לאבחון, איזה הליכים רפואיים נוספים ניתן לבצע באמצעות בדיקת EUS?
"כיום אנחנו יכולים לעשות שימוש בבדיקת EUS לא רק לצרכי אבחנה ולקיחת ביופסיות – אלא גם לטיפולים שונים. בתור התחלה, בדיקת EUS מאפשרת לנו להכניס תומכנים לקולקציות (תהליכים זיהומיים שמובילים להצטברות מוגלה) מסביב לקיבה. היכולת הזאת באה לידי ביטוי, בין היתר, בטיפול במטופלים עם דלקות בלבלב. אנחנו יכולים להכניס באמצעות EUS תומכנים גם לתוך הכבד עצמו – דרך הקיבה. מעבר לכך, אנחנו יכולים לבצע מעקף במקרה של חסימת מוצא קיבה: מדובר בבעיה רפואית שמתרחשת בשל גידולים שחוסמים את המעבר מהקיבה למעי הדק. בעבר, מטופלים שסובלים מחסימת מוצא קיבה נשלחו לניתוח – אבל היום בדיקת EUS מהווה חלופה טובה יותר. אנחנו מסוגלים לבצע נקב מהקיבה אל לולאת מעי דק סמוכה – ולהכניס פנימה תומכן מתכתי רחב. למעשה, כך אנחנו מייצרים מעקף מהקיבה אל המעי הדק – מבלי לשלוח את המטופלים לניתוח".
מה חשוב לדעת על תהליך הבדיקה?
"מבחינת ההכנה המקדימה של המטופל, בדיקת EUS נראית כמו כל בדיקה גסטרוסקופית אחרת. היא מחייבת צום מקדים ומתבצעת תחת טשטוש. במהלך הבדיקה עצמה, הרופא מתבונן במסך אחד על המצלמה האנדוסקופית שמצלמת את מערכת העיכול, ובמסך אחר על תמונת האולטרסאונד. כאמור, הכניסה מתבצעת דרך הפה והמכשיר עובר דרך הוושט, התריסריון והמעי. בדיקת EUS נמשכת כחצי שעה בלבד עם התאוששות מהירה מאוד".
ספר על פעילותו של המערך האנדוסקופי בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר.
"הצוות שלנו בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר מורכב מרופאים בכירים ומנוסים. בית החולים נהנה ממכשור וציוד רפואי – טכנולוגי מהמתקדמים והטובים ביותר בעולם. הבדיקות האנדוסקופיות מתקיימות בחדרים ייעודיים שמצוידים בציוד המתקדם. אנחנו מקדישים לכל בדיקה את מלוא הזמן הדרוש כדי להשלים אותה בצורה הטובה ביותר, כאשר לרשות כל מטופל עומד צוות ייעודי שלם. היתרון הגדול ביותר של בית החולים הרצליה מדיקל סנטר הוא הזמינות: אנחנו מאפשרים ביצוע בדיקות אנדוסקופיות ובדיקות EUS בזמינות כמעט מידית. ההמתנה לתור קצרה כמעט מידית", מסכם ד"ר פיליפס.
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
