דחייה בביצוע קולונוסקופיה לאחר ממצא לא תקין בבדיקת דם סמוי בצואה, מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה מהמחלה
סרטן המעי הגס הוא מן הסרטנים השכיחים בעולם המערבי. בארץ ובעולם קיימת תכנית סריקה לגילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקה תקופתית לגילוי דם סמוי בצואה. ממצא חריג המתגלה בבדיקה מחייב בירור באמצעות בדיקת קולונוסקופיה. במחקר מרתק שפורסם בכתב העת Gastroenterology חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בדקו את הקשר בין פרק הזמן החולף מקבלת התוצאה החריגה בבדיקת דם סמוי ועד לביצוע קולונוסקופיה לבין תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס.
המחקר בחן נתונים של 204,733 יוצא צבא בני 50—75, (גיל חציוני 61, רובם המכריע גברים), שקיבלו תוצאה חריגה בבדיקת דם סמוי לגילוי מקודם של סרטן המעי הגס בין השנים 2015-1999. מתוך הנבדקים 6,906 אובחנו עם סרטן מעי גס ו-1,709 נפטרו מהמחלה. נמצא, כי בהשוואה לביצוע קולונוסקופיה בתוך 1 - 3 חודשים מקבלת הממצא החריג, דחיית הבדיקה ב-15-13 חודשים היה קשור בסיכון מוגבר של 13% לחלות בסרטן המעי הגס, דחייה ב-18-16 חודשים בסיכון מוגבר של 25%, דחייה ב-21-19 חודשים בסיכון מוגבר של 28%, ודחייה ב-24-22 חודשים ב-26%.
הסיכון לתמותה בדחיית הקולונוסקופיה היה גבוה ב-52% בנבדקים שביצעו קולונוסקופיה רק כעבור 21-19 חודשים. כמו כן, דחיית הקולונוסקופיה הייתה קשורה לסיכון מוגבר לגילוי המחלה בשלב מתקדם: דחייה של 18-16 חודשים העלתה את הסיכון ב-33%, דחייה של 21-19 חודשים ב-51% ודחייה של 24-22 חודשים ב-66%.
החוקרים מציינים כי גילוי סרטן מעי גס בשלב מוקדם, קשור לטיפולים פחות פולשניים ולסיכויי הישרדות גבוהים של למעלה מ-90%, בעוד שבשלב מתקדם וגרורתי של המחלה הטיפולים מורכבים יותר וסיכויי ההישרדות הם פחות מ-15%. מכאן החשיבות המכרעת שבביצוע קולונוסקופיה במועד. החוקרים ממליצים לבצע את הבדיקה עד שישה חודשים ממועד קבלת התוצאה החריגה של בדיקת הדם הסמוי.
המחקר תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן
על הקשר בין עלייה בתחלואה ובתמותה מסרטן המעי הגס וצריכת משקאות ממותקים
במחקר ארוך טווח בחנו חוקרים מהמחלקה לאפידמיולוגיה של אוניברסיטת הארוורד בארצות הברית ואחרים את ההשפעה של צריכת משקאות אלה על התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס.
לצורך כך עקבו החוקרים אחרי 121,111 נחקרים אמריקאים משני מסדי נתונים, אשר מילאו שאלוני תזונה על אודות הרגלי האכילה והשתייה שלהם כל ארבע שנים במשך 30 שנה, עד לשנת 2014.
מניתוח השאלונים עלה כי כלל המשתתפים צרכו בממוצע 9.9% סוכר מוסף ביום, אך אצל משתתפים שנהגו לשתות משקה ממותק אחד או יותר ביום, צריכת הסוכר המוסף הייתה כמעט כפולה ועמדה על 19% בממוצע.
נתוני התחלואה בסרטן המעי הגס ותמותה מן המחלה בקרב משתתפי המחקר אומתו מול רישומים רפואיים. במהלך תקופת המעקב אירעו 2,733 מקרים של סרטן המעי הגס ו-901 מקרי פטירה מהמחלה.
מניתוח הנתונים עולה כי צריכת משקאות ממותקים הייתה קשורה לעלייה בתחלואה ובתמותה מסרטן המעי הגס, בהשוואה למשתתפים שלא צרכו כלל משקאות ממותקים, אנשים שצרכו משקה ממותק אחד ביום או יותר היו בסיכון גבוה ב-38% לחלות בסרטן במעי הגס ובסיכון גבוה פי שניים לתמותה מהמחלה.
לא נמצאה השפעה של גיל, מין, מסת גוף, רמת פעילות גופנית או צריכת אלכוהול על הנתונים הללו. החוקרים מדגישים כי ידוע שאפילו צריכה מתונה של פרוקטוז עלולה להעמיס על יכולת הספיגה של המעי הדק וכך להביא למגע ישיר של הפרוקטוז עם החלק הפרוקסימלי במעי הגס.
לסיכום, החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר הנוכחי תומכות במסקנה כי לצריכת סוכר תפקיד ישיר בעידוד גידולי מעי, ומחזקות את הצורך בהנחיות ובמדיניות להגבלת הצריכה של משקאות ממותקים.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי The American Journal of Clinical Nutrition תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן
אכילת קטניות מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
תזונה בריאה, לרבות צריכה מספקת של סיבים תזונתיים, יכולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן. במחקר אנליזה שהתפרסם לאחרונה ביקשו החוקרים לבדוק באופן ספציפי אתהקשר בין צריכת קטניות ובין תחלואה בסרטן מסוגים שונים. לצורך האנליזה נבדקו 12 מחקרים שנערכו באיטליה ובשווייץ ביןהשנים 1991 ל-2009, שכללו 10,482 משתתפים חולי סרטן (מכל סוג), ומספר זהה של משתתפים בריאים. 40-30% מכלל הנחקרים (משתי הקבוצות, מחקר וביקורת) צרכו מנת קטניות לפחות אחת לשבוע. מנה ממוצעת של קטניות הוגדרה כ-100 גרם קטניות מבושלות או 40 גרם יבשות.
לאחר תקנון של גיל, מין, BMI, צריכת אלכוהול, עישון, השכלה וגורמים אחרים, נמצא כי לצריכת קטניות הייתה השפעה על התחלואה בסרטן המעי הגס אבל לא על התחלואה בסוגי סרטן אחרים שנבדקו. משתתפים שצרכו מנת קטניות אחת בשבוע, היו בסיכון נמוך ב-21% לחלות בעתיד בסרטן המעי הגס והחלחולת בהשוואה למשתתפים שלא צרכו קטניות כלל. צריכת שתי מנות קטניות בשבוע הפחיתה את הסיכון לחלות ב-32%.
החוקרים מציינים כי אף שצריכת קטניות היוותה רק 5% מסך צריכת הסיבים התזונתיים של משתתפי המחקר (שמקורם גם בפירות וירקות לדוגמה), עדיין נמצא קשר משמעותי בין אכילת קטניות ובין הפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. לכן החוקרים משערים כי מרכיבים נוספים הנמצאים בקטניות, מלבד הסיבים התזונתיים, תורמים במנגנונים נוספים להפחתת הסיכון.
החוקרים מסכמים ואומרים כי הממצאים מחזקים את החשיבות של שילוב קטניות בתזונה, להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת.
המחקר פורסם בפברואר 2024 בכתב העת המדעי European Journal of Clinical Nutrition, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן
לחם לבן מגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס
במחקר נרחב שנערך בבריטניה, ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין סוגי מזון שונים ובין הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. לצורך כך הם ניתחו נתונים של 118,210 משתתפים מתוך מאגר ה-Biobank של בריטניה (כ-44.6% הם גברים), אשר הצטרפו למעקב בין השנים 2006 ל-2010. במחקר נבחן הקשר בין חשיפה ל-139 מוצרי מזון ובין הסיכון להיארעות סרטן המעי הגס. בעת הצטרפותם למאגר מילאו המשתתפים שאלון על תזונתם במהלך 24 שעות וסיפקו נתונים דמוגרפיים.
לאחר מעקב חציוני של 12.8 שנים, אובחנו בקרב המשתתפים 1,466 מקרים של סרטן המעי הגס והחלחולת מתוכם 842 אובחנו עם סרטן המעי הגס ו-359 אובחנו עם סרטן החלחולת. גיל האבחון החציוני עמד על 55.8 שנים.
מממצאי המחקר עולה כי צריכת לחם לבן הייתה קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס. בחלוקה לשלוש רמות של צריכת לחם לבן נמצא כי משתתפים בשליש הגבוה היו בסיכון מוגבר של 22% לחלות בסרטן המעי הגס לעומת משתתפים בשליש הנמוך. מנגד, צריכת סיבים תזונתיים, סידן, מגנזיום, זרחן ומנגן (מינרל), הצביעה על קשר מגן מפני סרטן המעי הגס.
מסקנת החוקרים היא כי ממצאי המחקר תומכים במניעת סרטן המעי הגס באמצעות תזונה.
המחקר פורסם בכתב העת המדעיNutrients בנובמבר 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן
השמנה אימהית במהלך ההיריון מגבירה את הסיכון לסרטן מעי הגס בצאצאים שלהן
במחקר חדש חוקרים מאוניברסיטת טקסס ביקשו לבדוק את הקשר בין ה-BMI של נשים בכניסה להריון, עליית משקל במהלך ההיריון, ומשקל הילוד לבין התפתחות סרטן המעי הגס בצאצאים במהלך חייהם. תוצאות המחקר הראו כי קיים סיכון של פי 2.51 בצאצאיהן של נשים עם השמנת יתר ופי 2.12 בצאצאיהן של נשים עם עודף משקל, לעומת צאצאיהן של נשים בעלות משקל תקין.
עוד נמצא במחקר, כי משקל הלידה השפיע גם הוא על הסיכון, כאשר תינוקות שנולדו במשקל גבוה מ-4 קילו היו בסיכון של פי 1.95 לפתח סרטן המעי הגס בהמשך חייהם, לעומת תינוקות שנולדו מתחת למשקל זה. כמו כן נמצא קשר אפשרי בין עיתוי העלייה במשקל במהלך ההיריון, לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס אצל הילוד.
המחקר פורסם בכתב העת Gut, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן
