מזה קרוב לשנתיים ניצב העולם בפני משבר הקורונה, תקופה רצופה בתהפוכות אשר הציבה את מערך הרפואה בחזית המאבק הבריאותי בנגיף, ובמקביל האיצה שורה של תהליכים במערכת הבריאות בכלל וברפואה בפרט. המציאות החדשה מגלמת בתוכה גם סוגיות הקשורות להכשרת רופאי העתיד והשדות הקליניים, המהווים מרכיבים מהותיים וחלק בלתי נפרד מצרכי הרפואה בעידן החדש.
באוניברסיטת אריאל, פועל זו השנה השלישית, בית הספר לרפואה המוערך ע''ש ד"ר מרים ושלדון אדלסון, הנחשב למוסד אקדמי איכותי וחדשני. מתקבלים אליו בכל שנת לימודים כ-70 סטודנטים בלבד מתוך רשימה של למעלה מ-800 מועמדים אשר עמדו בכל תנאי הסף המוקדמים.
''תהליך הבחירה מבין המועמדים מורכב משני שלבים'', מבהיר פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה, הנחשב למומחה עולמי ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות. ''תחילה נערכות בחינות ידע וחשיבה אנליטית, אליהן מתווספות בהמשך בחינות שנועדו לקבל אמות מידה בדבר תכונות אנושיות של המועמדים, כמו חמלה, אמפתיה ויכולת הקשבה לחולים. הרעיון הוא לזהות מראש את הסטודנטים שמצליחים לשלב בין שני העולמות הללו בצורה הטובה ביותר'', כך לדבריו.
עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הציבו בבית הספר דגש על התאמת התכנים לאתגרי הרפואה המודרנית, כפי שהם משתקפים מאז פרוץ משבר הקורונה. ''המגפה שכולנו נתונים בה בשנתיים האחרונות הוכיחה לנו עד כמה המידע הרפואי שאנו מכירים משתנה כל הזמן, ולמעשה הולך ומתרבה בקצב בלתי נתפס'', מוסיף אשכנזי. ''זה מחייב אותנו כבית ספר לרפואה להכשיר את רופאי העתיד של ישראל אשר יוכלו לתפקד היטב גם בעוד 20 ו-30 שנה ולטפל במגפה הבאה, שאין לדעת מתי תתפרץ. הם אלו שידרשו גם לזכות באמון הציבור ולהוכיח כישורים יצירתיים וחשיבה מחוץ לקופסה''.
על מנת ליישם הלכה למעשה את תפיסתו של פרופ' אשכנזי, מציג האחרון את קו הפעולה בו נוקט הצוות הפדגוגי בבית הספר, כולל פרקטיקות וכלים ייחודיים המעניקים לבית הספר אדלסון שבאמתחתו ערך מוסף. ''כולנו מבינים כבר היום שרופאי העתיד ידרשו ליכולת התמודדות עם מידע רב ודינמי כל הזמן. לפיכך, ידע בלבד אינו מספיק במסגרת תהליך הלמידה, שכן הוא משתנה באופן תדיר. לכן אנחנו בבית הספר מציבים דגש על כך שהסטודנט שיסיים את לימודיו אצלנו יהיה בעל יכולת לתפקד בתוך המידע העצום שמציף אותו''.
איך זה קורה?
''אנחנו עושים זאת בין היתר בעזרת קורס ביואינפורמטיקה ומידע עתק. זהו קורס שנועד לנווט את הרופא הצעיר בתוך ים המידע שמציף אותו, ולסייע לו לדלות ממנו את המידע האמין והנכון. צריך לציין גם שכ-85 אחוז מהחולים במדינות המערב גולשים במרשתת, אבל מקבלים מידע שלא פעם הינו חלקי או שגוי. על כן, הרופא העתידי יצטרך להתאים את עצמו למציאות המשתנה, או כפי שדארווין אמר זאת בתורת האבולוציה - ישרוד רק מי שידע להסתגל לשינויים. בעולם שלנו, ההסתגלות צריכה להיות כמובן לרפואה הדיגיטלית על סוגיה השונים''.
לימוד סביב מיטת החולה
בבית הספר ע''ש אדלסון מנסים כאמור לצאת מהקונספציה הקבועה של רפואה חד-ממדית, כשהם מעודדים את הסטודנטים פעם אחר פעם לחשיבה ביקורתית שנועדה להוביל לפריצות דרך בהליכי אבחון וטיפול רפואיים, תוך היפתחות לחדשנות וחשיבה יצירתית.
''הרעיון הוא להתרחק ככל האפשר מהוראה דוגמטית, ולאפשר לסטודנטים יכולת חשיבה עצמית, במסגרתה יוכלו לבטא את הכישורים שלהם. מתוך התפיסה הזו אנו מקיימים סדנאות יזמות וחדשנות רפואית, בהן נחשפים הסטודנטים לעולמות חדשים'', אומר אשכנזי.
מהן התכונות שנדרשות מהסטודנטים על מנת להתמודד עם אתגרי הרפואה המודרנית?
''הם נדרשים ללמידה עצמית מתמדת, כך שבעתיד יוכלו להתעדכן בשינויים שחלים ברפואה בכוחות עצמם. רק בצורה שכזו הם יוכלו להיות מספיק ערניים בכדי לטפל במגפה הבאה''.
עוד מוסיף אשכנזי: ''האיכות הגבוהה של ההכשרה הרפואית בישראל מותנית במידה רבה בלימודים הקליניים בקבוצת קטנות של 8-6 סטודנטים הנעשית סביב מיטת החולה במרפאות או במחלקות בתי החולים. במסגרת הסבבים הקליניים, הסטודנטים נדרשים לראיין את החולים, לבדוק אותם בפועל, להתלבט לגבי מחלתם, להשלים קריאה עיונית ולהשתתף בדיונים קליניים. הוראה שכזו היא חיונית להכשרת הרופא העתידי, אך מטבע הדברים היא גם דורשת השקעת כוח אדם ואמצעים. אנחנו באוניברסיטה שמים דגש על ניצול אופטימלי של ''השדות הקליניים'' לטובת קידום הוראה בבתי החולים ובמרפאות, מתוך רצון להרחיב את ההוראה בקהילה ולהסדיר אותה באופן ממלכתי''.
עקרון נוסף אליו מתייחס פרופ' אשכנזי במסגרת התהליך הלימודי המתרחש בבית הספר, נסוב סביב מפגשי ''רופא-חולה'' שתכליתם להכין את הסטודנטים לקראת תרחישים שונים מולם ייאלצו להתמודד במרפאות או בבתי החולים. ''יש לזכור שהרפואה היא בעצם מקצוע הומני המשתמש בכלים מדעים וריאליים לצורך טיפול בחולים. מסיבה זו, בכדי לחנך את הסטודנטים שלנו לגילוי חמלה, אמפתיה וסבלנות בכל מגע עם חולה, אנחנו מקיימים קורס מיוחד של תקשורת הרפואית המתבצע במרכז לסימולציה רפואית באוניברסיטה, הכולל ציוד חדיש ומאובזר. כבר מהשבוע הראשון ללימודים מוקדש יום בשבוע להנחלת העקרונות הללו, בעזרת תרגול בפועל של ראיונות עם חולים מדומים באמצעות שחקנים, המציגים דפוסי חולי רבים ומגוונים. הסטודנטים צופים לאחר מכן בהקלטה של עצמם, ובוחנים היכן עליהם להשתפר. אנחנו כצוות פדגוגי נפעמים לראות את ההתקדמות של הסטודנטים, שלומדים כיצד להשרות אמפתיה, ואף לקרוא את שפת הגוף של החולה כחלק מתהליך האבחנה הרפואי''.
מה צופן העתיד לעולם הרפואה?
''הרפואה תמשיך להתפתח בצעדי ענק. הכיוון הולך יותר ויותר לשימוש בבינה מלאכותית, רובוטים רפואיים, גילוי של תרופות חדשות, ובעיקר יותר רפואה מותאמת אישית. אל מול כל אלו הרופא העתידי חייב להיות מוכן''.
פרופ' שי אשכנזי הינו מומחה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות, חבר ועדת החינוך של האיגוד העולמי למחלות זיהומיות בילדים. בעבר שימש כמנהל מחלקת ילדים בביה''ח שניידר ויו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית.
בשיתוף אוניברסיטת אריאל
