תמיכה ומלונית
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מגוון קבוצות תמיכה המעניקות למשתתפים סיוע נפשי והרגשת שייכות ולכידות בעת ההתמודדות עם המחלה. הקבוצות תורמות להפגת תחושת הבדידות, להעלאת הדימוי העצמי ומספקות מידע אמין וכלים להתמודדות בשעת משבר. קבוצות התמיכה מתקיימות ללא תשלום בסניפי האגודה למלחמה בסרטן ברחבי הארץ, ומונחות על ידי אנשי מקצוע מתחום הפסיכו-אונקולוגיה, פסיכולוגים ופסיכולוגיות ועובדות סוציאליות.
בין קבוצות התמיכה לדוגמה: נשים המתמודדות עם סרטן במערכת המין הנשית (סרטן צוואר הרחם, סרטן הרחם, סרטן הפות וסרטן השחלה), גברים המתמודדים עם מחלת הסרטן, נשים נשאיות ונשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד/שחלה, נשים המתמודדות עם סרטן שד גרורתי, הורים שאיבדו בן צעיר או מבוגר, בני משפחה ומטפל עיקרי של חולה סרטן בתקופת הטיפולים וההחלמה, תמיכה לחולי סרטן ומחלימים צעירים (בגילאים 35-20), נשים צעירות (בנות 50-30), בני משפחה בריאים התומכים בבני ובנות זוג שחלו בסרטן, זוגות צעירים אשר אחד מהם חולה וקבוצות הורים - בעקבות אובדן ילדים, אחים, הורים. בנוסף, במרכזי התמיכה ניתנות הרצאות וסדנאות על ידי אנשי מקצוע בנושאים הקשורים למחלות הסרטן, למשל פסיכולוגים, תזונאים, פיזיותרפיסטים, יועצי מיניות ומטפלים אחרים מתחום הפסיכו-אונקולוגיה. עוד מתקיימות פעילויות גוף-נפש ופנאי שנועדו לסייע לחולים ולבני משפחותיהם בהתמודדות עם המחלה והטיפולים: יוגה, צ'י קונג, פלדנקרייז, חוגי יצירה ואמנות וחוגים חברתיים.
לטובת חולי סרטן פועלת גם מלונית ע"ש צ'ארלס קלור אשר מציעה לינה בשכונה שקטה במרכז גבעתיים, בבניין מוקף גינה פסטורלית ומשמשת בית לחולים המתגוררים במקומות מרוחקים, אך מקבלים טיפולים במכונים האונקולוגיים במרכז הארץ. השהייה במלונית הינה ללא תשלום והיא כוללת השגחה רפואית צמודה, ארוחות בריאות והסעות הלוך-חזור לטיפולים. המטופלים שוהים במעון במשך השבוע, מוסעים לטיפולים במרכזים הרפואיים באזור – שיבא תל השומר, המרכז הרפואי רבין-בילינסון והמרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובסופי השבוע חוזרים לביתם. הצוות המטפל כולל אחיות מוסמכות, בעלות ניסיון בתחום הסיעוד האונקולוגי, הנמצאות במעון 24 שעות ביממה.
קידמה דיגיטלית ולב אנושי
המרכז הרפואי שערי צדק מוביל בשנים האחרונות מהפכה דיגיטלית שנועדה לשפר את חוויית המטופלים: תיק רפואי אישי נגיש, מערכת לקביעת תורים דיגיטלית, צ'ק-אין מרחוק לקראת טיפול ועוד. כל אלה מעניקים למטופלים חוויית טיפול רציפה, מהירה ונגישה יותר, בכל זמן ומכל מקום ומאפשרים תקשורת קלה ומהירה המקלה על המטופלים.
לצד ההשקעה בטכנולוגיה, ממשיך המרכז הרפואי לחזק דווקא את מה שלא נוצר בקוד: קשר
אנושי אמיתי, מבט, מילה טובה, הקשבה.
כחלק ממגמה זו, פותחו בשנים האחרונות במערך השירות וחווית המטופל של בית החולים מגוון תכניות ייחודיות שמטרתן לחזק את הקשר האישי בין המטפל למטופל, ביניהן:
א.י.ל – אושיט יד למטופל - מיזם הפועל במלר"ד )המיון(, במהלכו מתנדבים פוגשים מטופלים
ברגעים רגישים, עם הגעה לבית החולים. המתנדבים סייעים בהכוונה, בתרגום, בהקשבה ובעיקר בנוכחות אנושית שמעניקה ביטחון ושקט ברגעי אי-ודאות.
"הכר אותי" — יוזמה שנולדה מהמטופלים עצמם. שלט אישי ליד מיטת המטופל, אותו ממלאת משפחתו ומספר עליו כאדם. כך לומד הצוות הרפואי להכיר את המטופל דרך תחומי העניין שלו, המקצוע, תחביבים ואהבות–ויוצר חיבור אישי ועמוק.
"חברותא" - תכנית שפועלת במחלקות הפנימיות ומאפשרת למטופלים לבלות זמן איכות עם
מתנדבים – לשיחה, תמיכה, או פשוט נוכחות נעימה ומרגיעה ליד המיטה.
"כשהקמתי את מיזם – א.י.ל והצטרפתי ליוזמת 'חברותא' – הייתה לי מטרה אחת, להפיג בדידות, להפחית בלבול, ולהחזיר למטופלים ולמלווים תחושת אנושיות", מספרת חיה לוריא, מתנדבת שהובילה את המיזמים.
לדברי, הילה שטרן, מנהלת מערך השירות וחווית המטופל, היחס האישי והאנושי, הליווי והתמיכה הם חלק מרכזי בתהליך הטיפול וההחלמה של המטופלים וגם של הצוותים בשערי צדק.
כשמטופל לשעבר הופך למתנדב ומוביל שירות
מרכז רפואי צפון (פוריה) מהווה עמוד תווך רפואי עבור תושבי הגליל המזרחי וצפון מדינת ישראל. בשנים האחרונות המרכז הרפואי עבר קפיצה משמעותית מבחינת השירותים הרפואיים הניתנים בו, כמו מרכז השיקום החדש – הראשון והיחיד בצפון. גם תחום השירות עבר מהפכה ומעבר לתשתיות ולטכנולוגיות, מערך המתנדבים הוכפף ליחידת השירות והפך לחלק בלתי נפרד מתפיסת השירות של המרכז.
מסלול ההתנדבות שסימן את השינוי הוא "מתנדבים מובילי שירות במחלקה". המתנדבים במסלול זה מגיעים למחלקה מספר פעמים בשבוע, שותפים לישיבות הצוות וקולם מייצג את קול המטופלים. מיכל ביליה, מנהלת תחום השירות במרכז הרפואי ומי שהובילה את התוכנית הייחודית מספרת: "המתנדבים הם חלק בלתי נפרד מהצוות. יחידת השירות מכשירה, מלווה ומשלבת אותם בעבודת המחלקה. הם משוחחים עם מטופלים, מאתרים צרכים, ומשתתפים בישיבות מחלקתיות, תוך שהם משמשים הקול של המטופלים ובני משפחותיהם ומעלים הצעות לשיפור".
אחד ההיבטים המייחדים את הפרויקט הוא מספרם הגדול של המתנדבים שהיו בעברם מטופלים בבית החולים. אנשים אלה, שחוו את קשיי האשפוז, בחרו להפוך את ניסיונם האישי והכרת התודה שחשו למנוף לשינוי. הם מכירים את צרכי המטופל ולרוב מובילים את הפתרונות היצירתיים ביותר.
"ההצלחה של מערך המתנדבים היא ביטוי לחזונו של המרכז הרפואי, להיות הבחירה המועדפת של תושבי הצפון, להוביל באיכות הטיפול ובחדשנות, תוך מחויבות חברתית עמוקה ושיתוף הקהילה", מציין ד"ר נועם יהודאי, מנהל מרכז רפואי צפון.
טוב להיות בבית
בית חולים בילינסון מקבוצת כללית, מרחיב את שירות האשפוז הבייתי כמענה למטופלים בעקבות המלחמה. זו דרך להעניק טיפול רפואי איכותי בסביבתו הטבעית והנעימה של המטופל, תוך שמירה על שגרת חייו.
השירות ניתן למבוטחי כללית במסגרת בילינסון NEXT — בית החולים הווירטואלי שמעניק שירותי רפואה איכותיים ונגישים בכל מקום.
לאשפוז הבייתי, יש יתרונות משמעותיים מעבר לשהייה לצד המשפחה ובכללם: קיצור ימי האשפוז, ירידה בזיהומים ובתמותה ושביעות רצון גבוהה של המטופלים. בשעת מלחמה הוא מאפשר טיפול בסביבה ממוגנת ובטוחה תוך שמירה על סטנדרטים רפואיים גבוהים ביותר. המטופל נמצא תחת ניטור רציף של מצבו לאורך כל האשפוז ונפגש עם אחיות ורופאים מומחים מבית חולים לפחות פעם ביום ואף פעמיים, ובמקרה של החמרה במצבו הוא מוחזר לאשפוז במחלקה. השירות מוצע כאמור למבוטחים שיש להם מרחב מוגן ונגיש בבית (בעיתות מלחמה), שגרים עם בן משפחה מטפל ומתאימים לכך מבחינה רפואית.
"מדובר בשירות איכותי ומבוקש שצובר תאוצה בחירום. לדעתי מדובר ברפואת העתיד ואני חושב שבזכות המלחמה, ולא בגללה, אנחנו נרחיב את השירות מהר יותר ונגיע ליותר מטופלים. כולם מרוויחים - המטופלים שמקבלים טיפול זהה לזה שבבית החולים ובתנאים טובים יותר ובית החולים יכול בדרך הזו להוסיף מחלקת אשפוז ביתי", מדגיש פרופ' אלון גרוסמן, המנהל המקצועי של אשפוז ביתי בבית החולים.
משפרים את חווית הפגים
בעולם הרפואה כשהטכנולוגיה מתקדמת במהירות מסחררת, לפעמים הפתרון הטוב ביותר הוא גם הפשוט ביותר. בפגיית המרכז הרפואי הלל יפה הושק לאחרונה פרויקט שמטרתו להעניק לפגים את מה שהם זקוקים לו ביותר: עידוד סביבה שקטה. במסגרת זו, הוצבו שלטים ייעודיים ברחבי היחידה, המזכירים להורים ולצוות את חשיבות השמירה על השקט.
מחקרים עדכניים מבית חולים בבוסטון, בשיתוף בית הספר לרפואה בהרווארד, מגלים תמונה מדאיגה: רעש משפיע על המערכת הקרדיו-וסקולרית של הפג, גורם לעלייה בקצב הלב ולחץ הדם, פוגע במערכת הנשימה ובשינה, ומשפיע לטווח הארוך על התפתחותו הנוירולוגית, במיוחד ביכולות השפה והשמיעה.
השילוט זכה לתגובות חיוביות מההורים, שמבינים שבמקרה של פגיהם, השקט אינו רק נוחות - הוא הישרדות. הפרויקט מהווה חלק מגישה חדשנית המכירה בכך שהסביבה הפיזית בבית החולים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי.
