שנתיים לאחר מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, הלחימה עודנה נמשכת והיא גובה מחיר מכל חלקי המשק והחברה בישראל. את המחיר הזה משלמת גם ביתר שאת מערכת הבריאות הישראלית.
גלי ההדף של מלחמת חרבות ברזל מורגשים היטב בכל גופיה ואגפיה של מערכת הבריאות בארץ. המציאות הביטחונית החדשה משפיעה עמוקות על כל תחומי הרפואה בישראל – החל ברפואת המשפחה, דרך עולמות הכירורגיה והרפואה הפנימית וכלה בפסיכיאטריה, במערכי בריאות הנפש ובמוסדות השיקום. זהו אתגר משמעותי שמתגלגל לפתחם של כלל הגורמים במערכת הבריאות הישראלית: מקבלי ההחלטות, המנהלים הבכירים, הרופאים, אנשי הצוות הרפואי וגם המטופלים עצמם.
לאורך השנתיים האחרונות שוקדים בכל חלקי מערכת הבריאות כדי להמשיך להעניק טיפול רפואי איכותי למרות המלחמה, ובמקביל פועלים לתת מענה גם לאתגרים הרפואיים הייחודיים שנובעים ממצבה הביטחוני, הלאומי והכללי של האומה. מדובר בהתמודדות מאתגרת תוך כדי תנועה שמתבטאת בשינויי כוח אדם, בהקמת מתקנים ממוגנים, בהטמעה של פתרונות רפואיים חדשניים, בטכנולוגיות רפואיות ובטיפולים פורצי דרך.
שורת מחקרים מטרידים
ההשלכות הבריאותיות של מלחמת חרבות ברזל נחשפו בהדרגה עם התקדמות המלחמה. בנובמבר 2024 נחשף סקר שערך אגף התזונה במשרד הבריאות ובחן את השפעות המלחמה על הרגלי הציבור הישראלי. תוצאותיו המטרידות של הסקר חשפו הידרדרות בשורה ארוכה של הרגלים בריאותיים קריטיים: ירידה בתדירות הפעילות הגופנית (55% מהנשאלים), עלייה במשקל (20%), ירידה באיכות התזונה (38%), עלייה בתדירות העישון (11%) ועלייה בצריכת המשקאות המשכרים (13%).
במלאת שנה למלחמה, באוקטובר 2024, דיווחו במכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות על עלייה בצריכת תרופות נגד דיכאון, עלייה בצריכת כדורי שינה ועלייה בעישון ובהשמנה במהלך שנת 2023. מנתוני הדוח של המכון עולה כי העלייה בצריכת התרופות הפסיכיאטריות מתבטאת במיוחד בקרב צעירים. לפני מספר שבועות התפרסם דוח נוסף של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שהראה כי המגמה השלילית נמשכת גם במהלך שנת 2024, עם עלייה נוספת של כ-4% בצריכת תרופות נגד דיכאון.
חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה התפרסם מחקר נוסף שמצביע על עלייה חדה בשיעור הישראלים עם תסמיני פוסט-טראומה. צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, המרכז לבריאות הנפש שלוותה והמרכז הרפואי מעייני הישועה מצא כי 15% מהאוכלוסייה היהודית ו-12% מהאוכלוסייה הערבית בישראל מדווחים על תסמיני פוסט-טראומה – עלייה דרמטית בהשוואה לנתוני העבר.
הזנחה במודעות לסימפטומים
"ההתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, כמו גם המלחמה הממושכת שלאחריה, 'שברו את הלבבות' של אזרחים רבים והשפיעו באופן משמעותי על מצב התחלואה ואיכות החיים של אזרחי ישראל", כך מתריע פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבתי החולים בילינסון והשרון (מרכז רפואי רבין). "במהלך השנתיים האחרונות מרכזים רפואיים בישראל דיווחו על עלייה באירועים לבביים שמקורם בדחק נפשי קיצוני, במיוחד בקרב אנשים צעירים, אוכלוסייה שהייצוג שלה היה נדיר יותר במחלקות הקרדיולוגיה וביחידות לטיפול נמרץ בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר. דיווחים בנושא זה פורסמו בעיתונות הרפואית משבעה מרכזים רפואיים בישראל, שצפו בעלייה באירועי דחק לבבי (המכונה גם תסמונת 'טאקו-צובו') במהלך השבועות שלאחר ההתקפה".
לדברי פרופ' קורנובסקי, העלייה ברמות הלחץ הנפשי והחרדה עלולה לגבות מחיר גם מהבריאות הפיזית. "האירועים הקשים גרמו לרמות גבוהות של לחץ וחרדה בקרב הציבור. מתחים וחרדות יכולים להשפיע גם על הבריאות הפיזית, מה שמתורגם לעתים לעלייה במחלות לב וכלי דם, תופעות כגון לחץ דם גבוה, דפיקות לב לא סדירות ועוד. בנוסף, אזרחים רבים הפסיקו טיפולים רפואיים קבועים בעקבות "המצב", תופעה המגבירה תחלואה כללית, כולל מחלות לב".
לעלייה המיידית ברמות הלחץ והחרדה צריך להוסיף גם את הופעתן של תסמונות פוסט-טראומטיות – שלא בהכרח נחשפות מיד לאחר האירועים עצמם. "טראומות לא רק משפיעות באופן מיידי, אלא גם עלולות להשריש בעיות נפשיות ופיזיות לאורך זמן", הוא מוסיף. "התמודדות עם טראומה יכולה להקשות על ההתמודדות עם בעיות רפואיות קיימות, לגרום להזנחה של טיפולים מניעתיים, להגביר עישון סיגריות וצריכת סמים ולהגביר את שכיחות מחלות הלב".
להביט לבריאות בעיניים
אתגר נוסף שאיתו מתמודדים במערכת הבריאות הוא ההימנעות של ישראלים רבים מפנייה לשירותי הבריאות, זאת בשל הפינוי של אלפי תושבים מבתיהם, גיוס המילואים הממושך, איום ירי הטילים והאווירה הכללית בציבור.
"בעקבות האירועים ישנה הזנחה במודעות לסימפטומים ובפניות לשירותי בריאות של אזרחים החווים תסמינים לבביים", אומר פרופ' קורנובסקי. "חלקם מגיעים מאוחר לאבחון ולטיפול כאשר הנזק הלבבי כבר נרחב. צוותים רפואיים מדווחים על עלייה במספר הפניות לייעוץ ולטיפול עבור מצבים הקשורים לדחק נפשי".
כאמור, ההשלכות הבריאותיות של מלחמת חרבות ברזל לא מוגבלות רק לעולמות בריאות הנפש והקרדיולוגיה. נזקי המלחמה מורגשים בפועל בכל המרפאות, המכונים, בתי החולים והמרכזים הרפואיים בישראל. המציאות הביטחונית גובה מחיר ממשי ומשמעותי מבריאותם של הישראלים, מצב שמחייב את מערכת הבריאות לבצע התאמות ולהטמיע פתרונות חדשים.
