בשנתיים שחלפו מאז ה-7 באוקטובר ישראל חיה בלחץ מתמשך שמפרק הרגלי חיים בסיסיים: כ-250 אלף מפונים מצאו את עצמם במלונות וביישובים מארחים, ימי לימוד נקטעו והמושג "אכילה רגשית" המציא את עצמו מחדש. בתנאים האלה נשברו מנגנוני הבקרה של תזונה ופעילות גופנית אצל הורים וילדים. פרופ' איתמר רז, מומחה ברפואה פנימית, סוכרת והשמנת יתר, מציין כי השנתיים האחרונות הביאו לעלייה בהשמנה ובמספר המאובחנים בסוכרת.
לפי נתוני הלמ"ס מספטמבר השנה, 54.4% מבני 21 ומעלה בישראל נמצאים בעודף משקל, השמנה או השמנת יתר, מתוכם, 18.2% מצויים בהשמנה או השמנת יתר. לדברי פרופ' רז, הנתונים האמיתיים גבוהים יותר, לפחות 27% סובלים מהשמנה או מהשמנת יתר. ההשלכות האלה, לדבריו, יישארו איתנו שנים ארוכות.
לדברי פרופ' נעים שחאדה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, יו"ר המועצה האקדמית למניעת השמנה וסוכרת בצפון ובשפלה, מנהל מיזם "ספרה בגליל" הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן, יש בלבול בסדרי עדיפויות. מבוגרים וילדים אכלו יותר, הנפש ואיכות השינה נפגעו ופחתה הפעילות הגופנית. בדיקות שגרתיות ומעקבים רפואיים נדחו או בוטלו, והתחושה היתה שאין זמן וכוח להורים לטפל בעצמם.
"הדאגות התרכזו בכאב של 7 באוקטובר, והזנחת הבריאות נבעה משגרה מפורקת", מציין פרופ' רז.
ההבנה שהמאבק במגמה מחייב פעולה מערכתית הובילה להקמת המועצה האקדמית למניעת השמנה וסוכרת, בניהול משותף של פרופ' רז, פרופ' שחאדה ופרופ' נדב דוידוביץ - ראש תחום מדיניות בריאות מרכז טאוב, יו"ר פורום בריאות הציבור, יו"ר המועצה האקדמית למניעת השמנה וסוכרת בילדים ובמשפחות אזור מרכז ודרום.
פרופ' דוידוביץ, יש היום יותר מקרי סוכרת?
"כמעט כפול. בשנה השנייה למלחמה ראינו זינוק חד במספר המאובחנים בסוכרת לעומת השנים שלפניה, וגם מי שנמצא במצב של טרום סוכרת, מצב שבו רמות הסוכר גבוהות אבל עוד לא מוגדרות כסוכרת, חווה האצה חריגה. הסיכון להפוך לסוכרתי הוכפל".
פרופ' רז, מה הקשר בין לחץ לסוכרת?
"במצב סטרס הקורטיזול עולה מאוד. במרפאתי יותר ממחצית מהמטופלים נמדדו עם רמות גבוהות מהנורמה וכולם נמצאו במצב שנובע מסטרס ולא ממחלה אחרת. עלייה בקורטיזול דוחפת קדימה את כל גורמי הסיכון - השמנה בטנית, לחץ דם ושומני דם, וגורמת לאלה שאין להם סוכרת לפתח אותה ולחולים לצאת מאיזון. את המחיר הגופני של סטרס ממושך ממחישה תסמונת 'הלב השבור', מצב שבו קורטיזול גבוה פוגע בשריר הלב עצמו, בעיקר בקרב נשים. בעבר חשבו שמדובר בהתקף לב, אבל הסיבה האמיתית היתה פגיעה של הקורטיזול ביכולת הלב לתפקד".
השמנה, אלא מה?
פרופ' רז מצביע על סקר רחב היקף שנערך בישראל ומעלה תמונת מצב מדאיגה: בקרב חיילים שהגיעו לגיוס עם עודף משקל נרשמה תמותה גבוהה פי ארבעה מסוכרת ועד פי שמונה ממחלות לב במהלך 40 עד 50 השנים שלאחר מכן. תוך 15 שנים בלבד הסיכון לפתח סרטן היה גבוה ב-50% לעומת בני גילם במשקל תקין.
"ילדים עם השמנה, בגיל 17, הם כמעט תמיד אותם ילדים שהיו עם השמנה כבר בגיל 6, ולילד כזה יש סיכוי של 85% להישאר עם השמנה גם בבגרות. המסקנה היא שאם רוצים למנוע השמנה וסוכרת, המאבק חייב להתחיל מוקדם ככל האפשר. בגילי שנה עד שלוש המוח עדיין מתעצב, וזהו חלון הזדמנויות קריטי לעצב את אורח החיים. פספוס בגיל הזה כמעט תמיד יוביל להשמנה כרונית בהמשך".
פרופ' שחאדה, איך פוגעת ההשמנה בגוף?
"השמנה היא מחלה מערכתית. היא גורמת לפגיעה בלב כולל לאי ספיקה, לכבד שומני שעלול לגרום לשחמת, לדום נשימה בשינה ולפגיעה בכלי הדם ובמוח, לכל אלה חיבור ישיר לסוכרת. בלבלב השומן פוגע בתאי בטא ובהפרשת האינסולין, בכבד הוא מגביר עמידות לאינסולין, ועלייה בייצור סוכר, ובשריר הוא מקשה על כניסת גלוקוז לתא. התוצאה היא עלייה מתמשכת בסוכר, מעבר מטרום סוכרת לסוכרת ולהחמרה בקרב אלו שכבר חולים".
יש למערכות מה לעשות
ברמה המערכתית פרופ' רז מזכיר צעדים שהוכיחו את עצמם כמו סימון אדום על מזונות ומשקאות עתירי סוכר, שומן ונתרן; ומנגד הממשלה ביטלה את מס המשקאות המתוקים, מהלך שמעמיק את הפערים התזונתיים.
"עיוות נוסף נמצא במחיר הלחם. לחם מלא איכותי עולה כ-24 שקל, לחם לבן, שעלות הייצור שלו דומה, מסובסד לכ-6 שקלים בלבד. המשמעות היא שמזון בריא מגיע לצלחתם של אלה שיכולים להרשות לעצמם. בלי רגולציה עקבית והפחתת מחירים למוצרים בריאים לא נוכל לבלום את מגמת ההשמנה", מדגיש פרופ' רז.
כאמור, לטובת השינוי פועלת המועצה האקדמית למניעת השמנה וסוכרת, ביוזמת פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר אילן, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, מיזם "ספרה בגליל", קופות החולים, החברה לבריאות הציבור, ארגוני ספורט כמו מכבי, וינגייט וחמש אצבעות, אנשי רפואה, חינוך וכלכלה מובילים. בר אילן מובילה את "ספרה בגליל" בניהול פרופ' שחאדה וד"ר סיון שפיצר, ובו נרשמה ירידה של 50% במעבר מטרום סוכרת לסוכרת בתוך שנתיים.
לדברי פרופ' דוידוביץ, מחקרים בעולם ובישראל מראים כי למגפת ההשמנה והתחלואה הנלווית לה יש מחיר כלכלי, לאומי וחברתי כבד. שיעורי ההשמנה הגבוהים בקרב ילדים ובני נוער ממקמים את ישראל בצמרת המדינות שתושביהן סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, והם משלמים על כך מחיר כבד: תלמידים עם השמנת יתר מצליחים פחות בלימודים, פחות שבעי רצון מהחיים וחשופים לאיומים, לפחד ולהתעללות בערך פי שלושה מחבריהם ללא עודף משקל.
פרופ' רז, מה צריך לעשות כדי לנצח את מגפת ההשמנה?
"להפסיק עם סיסמאות ולעבור למעשים. היעד הוא להפוך את ישראל למובילה עולמית במניעת השמנה כבר מהגיל הרך. המלחמה בהשמנת יתר דורשת ראייה רחבה, אין די בניתוחים ובתרופות כדי לפתור את הבעיה, וגם הסבּרה כפתרון בלעדי אינה מספקת, רק רתימה של השחקנים ובעלי העניין ויצירת תוכנית לאומית למענה לטווח הקצר והארוך, ומתן תמריצים מתאימים, יביאו לשינוי המיוחל".
בשיתוף עמותת דיקיור
