שנת 2024 שונה מכל שנה אחרת שהכרנו, הן כאזרחי מדינת ישראל, הן כמטפלים ומטפלות והן כלהט"בים. הקהילה הגאה הוכיחה עצמה כחלק בלתי נפרד מהמארג של מדינת ישראל והמעורבות שלה בשירות המילואים, בארגונים והאזרחיים ובכלל, ניכרה כבר מתחילת המלחמה.
עם נפילתו בקרב של סרן שגיא גולן ז"ל, המלחמה חשפה את העובדה שלמרות שהקהילה הגאה היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, עדיין להט"בים אינם שווים בחייהם ובמותם באופן מלא.
כרופא אני מאמין כי ברבות מהמפעמים, מערכות הבריאות יכולות וצריכות להיות המגדלור בנושא קבלה, הכלה וגיוון, ולסחוף אחריהן את שאר המערכות. זאת ביתר שאת, לנוכח העובדה שצוותים מטפלים חונכו להשאיר את דעתם מחוץ לחדר המטפל.
בשנת 2024 אפשר לראות שמערכות הבריאות עברו כברת דרך משמעותית להתאמת מערכות הבריאות לקהילה הגאה בקופות החולים ובבתי החולים. זאת בזכות פתיחת מרפאות מותאמות, חינוך צוותים רפואיים, ושינוי משמעותי של נהלים, לרבות נושא ההורות והפונדקאות ותרומת דם בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
אין ספק שהיום קל יותר להיות חלק מקהילת הלהט"ב במערכות הבריאות, בהשוואה לשנים עברו, ועם זאת הדרך עוד ארוכה ביכולת שלנו להגיע לאוכלוסיות מאתגרות כמו אנשי הקהילה בפריפריה, המגזר הערבי, החרדי ועוד.
במרכז הארץ אנו יכולים להתחיל לדון בנושאים כמו הזדקנותה של הקהילה, ילדים ומתבגרים, הורות להט"בית וכו'. אבל במקומות אחרים בישראל, אפילו קבלת טיפול רפואי בסיסי היא לא מובנת מאליה, וניתן לראות כיצד היא מושפעת גם ממקבלי החלטות ומדינאים, אשר למילים שלהם יש כוח עצום בדרך לשינוי, לרעה ולטובה.
אסיים בלהזכיר, ששוויון הינו זכות בסיסית של כולנו כאזרחים, אך שוויון אין כוונתו שכל אחד מאתנו כפרט או כקהילה, זקוק וצריך את אותו הדבר.
ד"ר רועי צוקר הוא יו"ר החברה לרפואת להט"ב,
ההסתדרות הרפואית בישראל
דיבור גאה
* מין ביולוגי – המאפיינים הביולוגיים שלנקבה וזכר כגון כרומוזומים, הורמונים, אברי מין פנימיים ואברי מין חיצוניים. המין הביולוגי נרשם בסעיף המין בתעודת הלידה.
* מגדר – מונח שמשמש לתאר אוסף של תכונות חברתיות והתנהגויות שמגדירות מהן הציפיות החברתיות מגבר או אישה.
* ייעוד מגדרי (מאנגלית: Gender Assignment) – מצב שבו מייחסים זהות מגדרית למין הביולוגי. בדרך כלל תינוקות זכריים זוכים לייעוד מגדרי "גברי" ותינוקות נקביות זוכות לייעוד מגדרי "נשי".
* זהות מגדרית – היא הדרך בה א.נשים חווים את המגדר שלהם ומזדהים על פיו. זהות מגדרית נקבעת לפי הגדרה עצמית, ולא לפי מין ביולוגי או אבחנה רפואית.
* דיספוריה מגדרית – מצוקה הנפשית או הקושי הנובעים מחוויה של קונפליקט בין הציפיות המגדריות מהמין שיוחס בלידה (זכר או נקבה) לבין המגדר אליו מרגישים שייכות.
* א.נשים טרנסג'נדרים – הם אנשים אשר המגדר שלהם שונה מהמגדר המשויך למין בו סומנו בלידתם.ן.
* אישה טרנסג'נדרית – היא אישה אשר סומנה בלידתה כזכר.
* גבר טרנסג'דר – גבר אשר סומן בלידתו כנקבה.
* א.נשים א-בינאריים או ג'נדרקווירים — הם מי שזהותם המגדרית אינה רק אישה או רק גבר, יכולות לכלול מגוון זהויות מגדריות כולל א.נשים שמזדהים עם שני המגדרים ביחד (ביג'נדר), מי שהזהות המגדרית שלו.ה נזילה, כלומר נעה ומשתנה על פני הקשת המגדרית (ג'נדרפלואיד), או אף אחד מאלה (אג'נדר).
* סיסג'נדר – מי שהזהות המגדרית שלו תואמת את הייעוד המגדרי, כלומר זכר שמרגיש גבר ונקבה שמרגישה אישה.
* התאמה מגדרית – מדובר בתהליכים שנועדו לסייע לא.נשים שרוצים בכך, להתאים את חייהן.ם לזהות המגדרית אותה הם חווים.
נהוג לחלק התאמה מגדרית לשניים: תהליכים אישיים-חברתיים (כמו יציאה מהארון, שינוי שם ועוד) ותהליכים פיזיים-רפואיים (כמו לקיחת הורמונים או ניתוחים).
* חשוב להדגיש, כי אין הכרח לעבור כל פרוצדורה שהיא, על מנת להשתייך למגדר התואם את הזהות המגדרית.
* טרנספוביה – פחד, אפליה, או שנאה כלפי טרנסג'נדרים והקהילה הטרנסג'נדרית.
* טרנס פרנדלי — נגיש ומתאים לטרנסים. זה מושג שמדבר על מענים שמכבדים א.נשים טרנסים ומותאמים לצרכים שלנו.
כך תהיו טרנס-פרנדלים
* יש לכבד את השם ולשון הפניה, ויש לזכור שהשם ולשון הפניה הם לא העדפה אלא הכרח למען תקשורת מיטיבה עם א.נשים על הקשת הטרנסית. אם לא בטוחים, תמיד אפשר לשאול – ככלל, לאישה טרנסית יש לפנות בלשון נקבה (את/היא) ולגבר טרנס בלשון זכר (אתה/הוא). א.נשים א-בינאריים.ות לעיתים ישתמשו בלשון פנייה מעורבת (שמערבבת את כינויי הפניה).
* לא לשאול שאלות אישיות, אינטימיות וחודרניות על מיניות או על פרוצדורות רפואיות.
* לא להוציא מהארון א.נשים טרנסג'נדרים.יות ללא רצונם.ן.
* לא לנהל שיחות על הנושא גם לא מאחורי גבם.ן.
* יש לשמור על כבודם.ן של הא.נשים לאפשר שוויון הזדמנויות שווה בתעסוקה, חינוך ובשאר תחומי החיים ולאפשר להם.ן סביבה בטוחה ונעימה.
באדיבות ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת מרכז בריאות טרנסג'נדרים, במכון האנדוקריני באיכילוב
