אנשים טרנסג'נדרים הם מי שזהותם המגדרית (למשל א-בינארי.ת, גבר או אישה) שונה מהמין בו סומנו בלידה (לרוב נקבה או זכר). למרות שעל פניו נדמה שהקשר בין מגדר ומין הוא ברור ומוחלט, אנשים טרנסג'נדרים וגיוון מגדרי קיימים משחר ימי ההיסטוריה, והמושג "טרנסג'נדר" כפי שאנו מכירים אותו היום התפתח כבר במאה ה-20. מאז שנות ה-70 במאה הקודמת, במקביל לתמורות חברתיות אחרות, חלה התקדמות משמעותית במאבק למען זכויות הקהילה הטרנסית.
העשור האחרון מסמן ביתר שאת שינויים משמעותיים בקידום איכות החיים והזכויות של אנשים טרנסג'נדרים: עשור של נראות בתקשורת ובמדיה הפופולרית, הכרה בצרכים הייחודיים של הקהילה, וכן באתגרים הרבים כגון אפליה, הטרדות ואלימות.
בשל העובדה שאנשים טרנסג'נדרים רבים בוחרים לעבור טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית, רפואה טרנסית הינה חלק משמעותי ואקוטי בקידום זכויות הקהילה וביכולת של אנשים לבחור בחיים לפי רצונם ובמגדר הנכון להם. מצב כזה נמצא במחקרים כמוביל לשיפור בכלל מדדי הרווחה והבריאות. ואכן, אנו עדים להתפתחות משמעותית גם בתחום זה בעשור האחרון.
התיחסות בהתאמה
העיקרון המוביל של רפואה טרנסית בישראל הוא הבטחת גישה שוויונית ואיכותית לטיפול לכל אדם טרנסג'נדר במדינה. טיפולים להתאמה מגדרית נמצאים בסל הבריאות, ורשויות המדינה השונות, בכללן ביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכירים באוכלוסייה הטרנסג'נדרית כאוכלוסייה עם צרכים ייעודיים שעליהם לדעת כיצד לשרתם בהתאם.
בעשור האחרון הוקמו מרפאות לבריאות טרנסית בבתי חולים ציבוריים ברחבי הארץ, ביניהם איכילוב, שיבא, תל השומר, בילינסון ועוד. המרפאות מציעות מגוון שירותים, ביניהם ייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי, טיפול הורמונלי, ניתוחים להתאמה מגדרית וליווי רפואי מקיף. בנוסף, חלה עלייה משמעותית במודעות לנושא בקרב הציבור הרחב ובקרב אנשי מקצוע בתחומי הבריאות. נכתבו מספר נהלים רשמיים שעוסקים בזכויות הקהילה הטרנסית מול ביטוח לאומי וכן קווים מנחים לעבודה עם אנשים טרנסג'נדרים בתחומי העבודה הסוציאלית ובריאות הנפש.
במרכז בריאות טרנסג'נדרים (מב"ט) בבית החולים איכילוב, מהמרכזים המקיפים והחדשניים בארץ לבריאות טרנסית, מעניקים שירותים במגוון תחומים לקהילה הטרנסית. השירותים כוללים מעקב אנדוקריני, שימור פריון וגניקולוגיה, כירורגיה פלסטית, התאמה מגדרית של הפנים בשיתוף פעולה של כירורגית פה ולסת, שירות פסיכולוגי וסוציאלי, רפואת עור ועוד. בנוסף, בשל ההבנה כי מדובר באוכלוסייה שנוטה "ליפול בין הכיסאות", נמצאת במרכז מתאמת שמסייעת בהנגשת השירותים ומקלה מבחינה בירוקרטית על המטופלים.ות.
העשייה וההתקדמות בתחומי הבריאות בעשור האחרון התרחשו בין היתר בשל העובדה שבתקופה זו קמו ארגונים רבים הפועלים למען זכויות טרנסג'נדרים בישראל, ביניהם "פרויקט גילה להעצמה טרנסית", "מעברים לקשת הטרנסית", "טרנסיות ישראל", ו"ברית הלביאות". ארגונים אלה פועלים להעלאת המודעות, קידום חקיקה, ומתן תמיכה וסיוע, ונמצאים בקשר הדוק עם הגורמים המקצועיים העובדים עם הקהילה. שיתוף הפעולה בין הקהילה לבין גורמים מקצועיים אפשר התפתחויות משפטיות חשובות, ביניהן הכרה בזכות לשינוי שם וסעיף מין במרשם האוכלוסין, הרחבת זכויות טרנסג'נדרים בתחום התעסוקה והצבא, וכאמור פיתוח והרחבה של מעני בריאות מגוונים ומיטיבים יותר.
מבט נוסף
ואכן לצד המענים הישירים לקהילה, המרכז לבריאות טרנסג'נדרים (מב"ט) מספק הזדמנויות למידה והדרכה לצוותים רפואיים ולאנשי מקצוע מרחבי הארץ, תוך דגש על שותפות עם מערך ההכשרות של עמותת "פרויקט גילה להעצמה טרנסית" וארגונים נוספים. בריאות טרנסית היא ייחודית בכך שהיא מחייבת היכרות עומק עם הקהילה עצמה לצד הידע הרפואי הרלוונטי, וכך שיתוף הפעולה מבטיח יצירת המשכיות, הרחבת המענים, והגברת מצוינות בתחום.
למרות ההתקדמות הרבה בתחום, בהשוואה למדינות מערביות רבות, ישראל עדיין נמצאת מאחור בתחום הרפואה הטרנסית. זמני ההמתנה לטיפול ארוכים מאד, אין מספיק נגישות לרפואה טרנסית בפריפריה הגיאוגרפית, ואין כמעט ביטוי בחוק הישראלי להגנה על אנשים טרנסג'נדרים מפני אפלייה על רקע זהות מגדרית. במדינות רבות יש הכרה בזהות המגדרית שאינה תלויה באישור של גורם של בריאות הנפש, וישנו דגש על אוטונומיה והיכולת לבחור טיפול רפואי, זאת לצד תכניות חינוך מקיפות ופעילות ציבורית נרחבת למען זכויות טרנסג'נדרים.
חשוב לציין כי לצד ההתקדמות המשמעותית בארץ ובעולם בקבלה של גיוון מגדרי ובהרחבת המענים הרלוונטיים, בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בתנועות אנטי-טרנסיות ברחבי העולם, כולל בישראל. תנועות אלה, המורכבות מאנשים מרקעים שונים, פועלות נגד זכויותיהם של אנשים טרנסג'נדרים ומקדמות אג'נדות המבוססות על סטריאוטיפים, פחד וחוסר הבנה.
טענותיהן המרכזיות של קבוצות אנטי-טרנסיות כוללות התנגדות לזהות מגדרית ואמירה כי זהות מגדרית אינה קיימת ושאנשים טרנסג'נדרים "מבולבלים" או "חולים", התנגדות לטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית בטענה שמדובר ב"התעללות" או "פגיעה בבריאות", והתנגדות לזכויות טרנסג'נדרים ופעילות נגד זכויות טרנסג'נדרים בספורט, בחינוך, במקומות עבודה ובמרחב הציבורי, תוך שימוש בטיעונים מפלים ופוגעניים.
ההשפעות של תנועות אנטי-טרנסיות הינן הרסניות ומובילות לפגיעה בבריאות הנפש, עלייה חדה באפליה ובאלימות ויותר הדרה חברתית שמקשה על השתלבות בחברה.
חשוב לציין כי התנועה האנטי-טרנסית היא מיעוט קטן, והיא אינה מייצגת את דעת הרוב המכריע של האוכלוסייה, אולם היא צוברת תאוצה ומנסה בין השאר לחבל בעקרונות המקצועיים של רפואה טרנסית, המבוססים על מחקר מתוקף, ידע קהילתי, והכרה בגיוון מגדרי כחלק מהמרקם האנושי.
עתה חשוב יותר מתמיד לפעול למען עלייה במודעות, הרחבת שירותי הטיפול, והכרה משפטית וחברתית רחבה יותר באנשים טרנסג'נדרים. קיימת חשיבות רבה לעבודה עם הקהילה. שיתופי פעולה בין ארגוני הקהילה, אנשי מקצוע, וגורמים ממשלתיים, הם חיוניים להבטחת גישה שוויונית ואיכותית לטיפול עבור כל אדם טרנסג'נדר ותואמים מגמות עולמיות ברפואה המודרנית שרואות את האדם כמכלול הוליסטי ולא כפתולוגיה. רפואה טרנסית הינה זכות בסיסית. לכל אדם הזכות לחיות חיים אותנטיים ונוחים בעורו, ורפואה טרנסית היא כלי חשוב המאפשר לאנשים טרנסג'נדרים לממש זכות זו. רפואה טרנסית מתקדמת הינה סממן של חברה טובה יותר, המאפשרת לכולנו לשאוף לרפואה מותאמת-אישית, רגישה-תרבותית, ומיטיבה.
ד''ר איריס יעיש היא מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת מרכז בריאות טרנסג'נדרים, במכון האנדוקריני באיכילוב
בשיתוף עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית
