מחקרים רבים מראים שמטופלים ומטופלות מקהילת הלהט"ב צורכים פחות שירותי בריאות, הדבר בולט במיוחד בפריפריה, ובקרב אוכלוסיות מיעוט, כפול בתוך הקהילה עצמה כמו לסביות, ערבים וטרנסג'נדרים למשל, אשר נמנעים אף יותר מצריכת שירותים רפואיים.
המחסומים לקבלת שירותי רפואה כוללים בין היתר את הפחד מחשיפה, שיח לא מכבד או לשון פניה שאינה תואמת מגדר חיצוני של המטופל/ת, חוויה לא נעימה מהעבר עם צוות מרפאה או מנהלה, היעדר סודיות ועוד.
ארגוני בריאות עולמיים כמו גם בישראל, פועלים לקידום הנגשת ידע, הכשרת צוותים, התאמת המרחבים והפיכתם לבטוחים עבור קהילת הלהט"ב על מנת לאפשר שיח פתוח ומכבד.
יחד עם זאת אנו רואים בשנים האחרונות שרפואת הלהט"ב אינה מתייחסת רק לממד של התאמת מערכת הרפואה הכללית לקהילה הלהט"בית, אלא הופכת לפרופסיה של ממש, אשר מתייחסת לצרכים הרפואיים הייחודים של הקהילה על שלל חבריה וחברותיה.
יש זכויות
בעקבות כך התפתחו בכל העולם מרפאות ייחודיות למען קהילת הלהט"ב ובשנת 2009 נפתחה בישראל המרפאה הגאה הראשונה של כללית שירותי בריאות בגן מאיר בתל אביב. עם השנים הוקמו מרפאות נוספות בכלל הקופות ובמספר רב של בתי חולים אשר מספקות מענה ייעודי, מותאם וייחודי לחברי וחברות הקהילה הגאה.
ועדיין, יש מקום לשיפור, מרבית השירותים ניתנים במרכז הארץ ופחות זמינים בפריפריה, ובמחקר של החברה הישראלית לרפואת להט"ב בו נבדקו 600 אנשי רפואה נמצא כי 75% נחשפו במידה מועטה או בינונית בלבד לרפואת להט"ב.
אין ספק שמערכת הבריאות בישראל צריכה לעבור שינוי והתאמה, כדי שמטופלים ומטופלות מקהילת הלהט"ב לא יהססו לפנות ולצרוך שירותי בריאות ללא חשש מאפליה או הדרה. אך לצד השינוי המערכתי, הכשרת אנשי המקצוע ופתיחת עוד מרפאות ושירותים ייחודים יש צורך שגם המטופלים והמטופלות ידעו ויכירו את הזכויות הרפואיות ובתוך כך את השירותים הייחודים אשר זמינים להם.
אי הכרת הזכויות הרפואיות אינה עניין ייחודי לקהילת הלהט"ב, אך היכרות טובה עם המערכת והזכויות שמגיעות למטופלים בהחלט מגבירה את ההיענות לקבלת טיפול.
בשנה שעברה בחודש הגאווה קידמנו באגודה לזכויות החולה פרויקט ייחודי יחד עם ארגון "כל זכות" לטובת נושא זה בדיוק. אספנו מידע על מרפאות ייחודיות לקהילת הלהט"ב ואיגדנו אותן לצד הזכויות הרפואיות בעמוד ייעודי באתר "כל זכות" אשר זכה לקידום ממומן ברשתות החברתיות.
השיח אמנם התרחב מעט בשנים האחרונות אך בדרך כלל כשמדברים על רפואת להט"ב הוא נסוב סביב נושאים הקשורים למחלות מין ואיידס. על כן, מטרת הפרויקט הייתה כפולה, ראשית, הנגשה של זכויות וזכאויות רפואיות, ושנית, השפעה על השיח והתבוננות על הקהילה הלהט"בית כפרטים, זוגות ומשפחות, אשר זכאיות לטיפול מותאם ומיטבי בכל שלבי החיים.
ישנן זכויות רפואיות ייחודיות לכלל חברי הקהילה הגאה אשר מותאמות למאפיינים הדורשים התייחסות מיוחדת. חלק מהזכויות קשורות לרפואה מונעת וחלקן לטיפול ייעודי.
טרנסג'נדרים
זכאים לטיפולים והליכים רפואיים שונים להתאמה מגדרית, הכוללים בין היתר: טיפולים הורמונליים, ליווי רגשי ונפשי בתהליך, ניתוח להתאמה מגדרית וכן ניתוחים משלימים מהותיים להליך (למשל: נישוי פנים, כריתת/הגדלת חזה ועוד). כמו כן ישנה זכאות להליך שימור פריון לפני תחילת הטיפולים. מרבית הטיפולים וההליכים כלולים בסל הבריאות, אך חלקם מותנים באישור הוועדה לשינוי מין לביצוע ניתוח. ישנן מרפאות ייחודיות כמו למשל: מרפאה לילדים ולנוער טרנסג'נדרים בבי"ח דנה דואק לילדים באיכילוב, או מב"ט- מרכז בריאות טרנסג'נדרים אף הוא באיכילוב, מרפאת מגדר במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, וכן מרפאת גינקולוגיה ייעודית למטופלים טרנסג'נדרים וא-בינאריים בשיבא.
נשים לסביות
זכאיות למימון טיפולי פוריות, לביצוע בדיקות סקר לסרטן השד (לו הן פגיעות יותר), ולחיסון וירוס הפפילומה וכן יכולות להסתייע במרפאות גניקולוגיות מותאמות כמו למשל: מרפאה גניקולוגית להט"בית במרכז הרפואי מאיר.
גברים הומואים
זכאים לבצע סקירה מהירה של מחלות מין במרפאות שונות כמו למשל במרפאה מותאמת בשיבא, במרפאה הפתוחה בירושלים. זכאים לחיסונים כגון פפילומה וכן לטיפול מונע ל- HIV (פרפ) ואפילו להסתייע בשירות פרפ אונליין שמפעילה קופת חולים כללית לטובת מבוטחיה. יש לציין כי בשנת 2023 החליטה ועדת סל הבריאות להכניס לסל פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים בעלות ממוצעת של 7,000 ₪ לזוג.
מלבד זאת קופות החולים מפעילות שירותי רפואת להט"ב בקהילה ובכלל זה רפואת משפחה ומרפאות גאות. הרשימה שהוזכרה כאן היא חלקית בלבד, לכן מומלץ לעקוב אחר כל המרפאות והזכויות באתר "כל זכות".
אין ספק שדרך ארוכה לפנינו עד לצמצום הפערים ואי השוויון בבריאות בכלל ובתוך כך גם בקרב חברי וחברות הקהילה הגאה.
יחד עם זאת נראה שמערכת הבריאות בקהילה ובבתי החולים מנסה להתאים את עצמה ולאפשר רפואה שוויונית ומותאמת לקהילת הלהט"ב מה שעשוי להשפיע לטובה וצמצם את ההימנעות מצריכת שירותי בריאות. בכדי שזה יקרה גם חברי וחברות הקהילה הגאה צריכים לדרוש זכויות בריאות מותאמות וייחודיות, רפואת להט"ב ומרפאות בפריסה ארצית ושירות כולל והוליסטי שיוביל לרפואה טובה יותר.
כדאי להזכיר כי כל מי שזקוק לסיוע במימוש זכויות רפואיות מוזמן לפנות לאתר האגודה לזכויות החולה, ובנוסף, ניתן לפנות גם לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות למקצועות רפואיים, נציב העוסק בעיקר בתלונות על איכות השירות ו/או על היחס שקיבלתם במהלך טיפול רפואי בית חולים או בקופת חולים.
נעמה וינר היא מנכ"לית האגודה לזכויות החולהבשיתוף האגודה לזכויות החולה
