"הקשת הטרנסית" היא שם כולל לאנשים שהזהות המגדרית שלהם שונה מהמגדר שבו סומנו בלידתם, למשל, אישה טרנסית שנולדה בגוף זכרי או גבר טרנס שנולד בגוף נקבי, או אנשים שזהותם המגדרית לא מתיישבת בתוך שתי האופציות הנפוצות של גבר ואשה (א-בינארי). כדי שלא להשתמש בטרמינולוגיה שיפוטית ומפלה כמו "נורמלי" מול "טרנסג'נדר", אנשים שהזהות המגדרית שלהם תואמת את המגדר שיוחס להם בלידה נקראים "סיסג'נדרים". בהשאלה מכימיה, "טרנס" זה מעבר מצד אחד לשני ו"סיס" זה להשאר באותו המקום.
מהי דיספוריה?
בעבר, בתקופת DSM-4, עצם חוסר ההתאמה המגדרית בין הנפש לגוף נחשבה "הפרעת זהות מגדרית". כיום, בתקופת DSM-5 מקובל כי עצם הגיוון המגדרי אינו פתולוגי אלא חלק טבעי במגוון האנושי. בספר המעודכן, ההפרעה שחווים אנשים רבים על הקשת הטרנסית נקראת "דיספוריה מגדרית". "דיספוריה" היא תחושת מועקה נפשית קשה, ובהקשר המגדרי מדובר במצוקה הנובעת מתחושה של חוסר התאמה עמוק בין הנפש לגוף, או מפער מהותי בין הזהות המגדרית של האדם לבין היחס שהוא מקבל מהסביבה. תחושת דיספוריה עולה כשאישה טרנסית מסתכלת במראה ורואה זקן, כשגבר טרנס נאלץ ללבוש חולצה רחבה וגדולה בכמה מידות כדי להסתיר את החזה הנקבי, כשהפקידה בטלפון פונה בזכר, כשאמא אומרת "אבל היית ילדה כל כך יפה", כשראיון עבודה הולך מעולה עד שרואים את סעיף המין בת"ז שלא תואם את הנראות. כל חוויה כשלעצמה יכולה להיות נסבלת, אבל כשזה קורה יום אחרי יום, כמה פעמים ביום, נוצרת המצוקה הנפשית המתמשכת.
כדי לצמצם את התחושה הקשה, אנשים על הקשת הטרנסית, עוברים לרוב תהליך של "התאמה מגדרית" כדי להתאים את הגוף לנפש. אין מסלול אחד להתאמה מגדרית, כל אדם בוחן, מתלבט ובוחר בשינויים שמתאימים לו. יש שמסתפקים בשינוי מלתחה, יש שירצו לשנות את השם, יש שבוחרים לעבור טיפול הורמונלי חליפי ויש שיזדקקו להתערבות כירורגית. כיום, קיימים כבר מחקרים רבים בתחום. המסקנות הן כי הליכים רפואיים וחברתיים להתאמה מגדרית, משפרים משמעותית איכות החיים, ומפחיתים משמעותית תופעות של חרדה, דיכאון ואובדנות, הנפוצות בשיעור גבוה בהרבה בקהילה הטרנסית למול החברה הכללית. הזכות לחופש ולריבונות על הגוף היא זכות יסוד, ונגישות לטיפולים להתאמה מגדרית מצילה חיים.
כשהמטוטלת נעה
האוכלוסייה הטרנסית נחשפת הרבה יותר למצבי סיכון, למצבי דחק, עוני, הדרה ואלימות, אשר מייצרים בעיות בריאותיות פיזיות ונפשיות. כך לצד קשיים בתעסוקה והעדר עורף משפחתי, אחת ההתמודדויות המרכזיות של הקהילה הטרנסית היא מול המערכת הרפואית שאמורה לטפל בה. רוב המשתתפים בסקרים שונים שנערכו בישראל תיארו מקרים של יחס שלילי ומפלה כגון פנייה מכוונת בלשון פנייה לא נכונה, הטרדה בשאלות חודרניות ולא רלוונטיות, הערות עוינות על המראה החיצוני, וכ-40% נתקלו בצוות רפואי אשר סירב לטפל בהם בגלל זהותם המגדרית. מתוך החשש המוצדק מחוויה מצלקת, 57% מהאנשים על הקשת הטרנסית נמנעו מלגשת לטיפול רפואי, במקרים רבים ברמה שמסכנת את בריאותם.
בקרב אנשי מקצוע במערכת הבריאות קיימת תפיסה רווחת שלפיה הטיפול באנשים על הקשת הטרנסית, שונה במהותו ושמור ליחידי סגולה. כך נוצר מצב שבו המענים הרפואיים בקהילה מצטמצמים עד כדי לא קיימים, והמוצא היחיד שנשאר הוא טיפול במחלקות ייעודיות, בעיקר במרכז הארץ, המצריך נסיעות מפרכות והמתנה ארוכה ולא סבירה לתור פנוי.
גם בפן החברתי וגם בפן הבריאותי היחס לקהילה הטרנסית מתבטא בתנועת מטוטלת, באופן לא לינארי. כך למשל, בשנים האחרונות טיפול שימור פוריות לאנשים טרנסים היה כלול בסל הבריאות, ובאחרונה אנחנו נתקלים במקרים שבהם לפתע הקופה מסרבת לממן את המשך ההקפאה. מצד אחד ישנה התקדמות אסטרונומית ברמת המודעות והקבלה של הקהילה הטרנסית. מנגד מתגבר שיח השנאה מצד גורמים שמרניים שמפיצים מידע שקרי, זורעים בהלה וחשש בציבור, ופועלים בקדחתנות על מנת לקדם עוינות כלפי הקהילה הטרנסית - במערכת החינוך, במערכת הבריאות, בכנסת ישראל ועוד.
בין היתר, גורמים אלה טוענים כי יש אג'נדה "הכופה על ילדים קטנים שינוי מין" ומשתמשים בביטויים אלימים כגון "כריתת איברים" ו"סירוס". המציאות היא שגם כאשר ילד או ילדה מעלים תחושות של דיספוריה - עד תחילת גיל ההתבגרות אין שום התערבות רפואית, לא כירורגית ולא הורמונלית. בגיל ההתבגרות יש טיפול בחוסמי הורמוני מין (באותו אופן שבו מעכבים התפתחות מינית מואצת בילדים סיסג'נדרים), על מנת לאפשר הארכה של הזמן שבו הנער.ה יכול.ה לחשוב היטב האם להמשיך בתהליך ההתבגרות המינית המולד, או לפנות לטיפול הורמונלי חליפי. רק בגילאים מאוחרים יותר ניתנת האפשרות של התערבות כירורגית. כל הטיפולים הרפואיים שנעשים לפני גיל 18 דורשים את מעורבות והסכמת ההורים.
הקשיים והחסמים שהאוכלוסייה הטרנסית פוגשת אינם גזרת גורל. צוותי רפואה יכולים לתרום לצמצום אי-שוויון בבריאות באמצעות הנגשה של שירותי בריאות, הטמעת המלצות קליניות ורפואה מונעת. בכל מקום שבו בעלי המקצוע מתייעצים איתנו, ניתן לראות בבירור איך רמת התסכול והמצוקה יורדת פלאים - גם בקרב אנשי המקצוע, וגם בקרב המטופלים על הקשת הטרנסית. אנחנו, עמותת מעברים לקשת הטרנסית, פועלים לקידום הקהילה בישראל על ידי סיוע וליווי של מערך עובדות סוציאליות ומנטורים במיצוי זכויות והתפתחות אישית, מלגות ללימודים אקדמיים ועוד. בנוסף, אנו פועלים לקידום ייצוג חיובי במדיה וקידום מדיניות מיטיבה מול המדינה, הרשויות המקומיות, בתי חולים, רשות בתי הסוהר וגופים נוספים, ומספקים ייעוץ, ליווי והכשרה לאנשי מקצוע.
ההתקדמות של הקהילה הטרנסית לא הייתה קורית בלי אקטיביזם טרנסי, אשר מצליח בזכות תרומות, עבודה קשה ויצירת שותפויות.
לתרומות: maavarim.org/donate
לכל התייעצות פרטנית או מקצועית ניתן לפנות למערך עו"ס טרנס בכתובת המייל >>> os@maavarim.org
או בוואטסאפ במספר >>> 0524776707
לכל עניין אחר אפשר לפנות במייל >>>contact@maavarim.org
מידע נוסף נמצא באתר מעברים >>> maavarim.org
גל גלזר היא מנכ"לית מעברים לקשת הטרנסית
בשיתוף מעברים לקשת הטרנסית
