תהליך פונדקאות מאפשר ליחידים או זוגות שמתקשים להביא ילדים לעולם, להיעזר באישה אחרת, פונדקאית, אשר נושאת את ההיריון. מדובר במסע יקר ומורכב שכולל אתגרים לוגיסטיים, בירוקרטיים, משפטיים ורגשיים, הנובעים מהיריון שמתנהל בדרך כלל ב"שלט רחוק", ועם פונדקאית שלא דוברת עברית או ולעיתים גם לא אנגלית. אצל זוגות חד מיניים האתגר עלול להיות הרבה יותר גדול ומורכב, כפי שמתאר גל (34) שיחד עם בן זוגו, מגדלים שני ילדים (בני 4 ושנה).
"קיימים הרבה מאד אלמנטים בתהליך הפיזי והנפשי שעוברים ההורים לעתיד, החל מאיתור מרפאה ועד למציאת אישה-פונדקאית ולעיתים גם תורמת ביצית. זאת בנוסף לאתגר הכלכלי הנובע מפרויקט לא זול בכלל, ולאתגרים נוספים שמלווים אותך גם לאחר הלידה ועם ההגעה לישראל".
גל מספר שגם לאחר היציאה לדרך, האתגרים רבים ובכללם גם אתגרים רגשיים, עם דגש על ניהול מערכת יחסים עם הפונדקאית, ולעובדה שמדובר בהיריון "בשלט רחוק" שמתנהל במדינה זרה. כדי להתמודד בצורה המיטבית עם המורכבות של המצב, ניגשו השניים לסדנה שהציעה כללית, שנוצרה במיוחד לחברי קהילת הלהט"ב, אותה הם מתארים כיוזמה מדהימה.
"העובדה שיש סדנה שמתאימה למנעד רחב של קהלים ואנשים, בהובלת גורמים שעושים סדר, נותנים מענה לכל שאלה ומכינים לכל שלב בתהליך, מאפשרת להבין איך ניגשים לפרויקט המפלצתי הזה שמטרתו להביא ילד בצד השני של העולם דבריו מדגישים את הצורך הכולל גם במענה של קבוצת תמיכה שמתגבשת לדבריו עם תחילתה של הסדנה.
"הקבוצה מורכבת מאנשים שעוברים וחווים אותם דברים, איתם אפשר לחלוק ולדבר. ואם נחזור לליווי של מנהלות הסדנה, חשוב לציין כי הוא נמשך גם לאחר הלידה, גם במסגרת קבוצת הווטסאפ".
הנגשת השירותים לחברי הקהילה הגאה ומידע לצוות הרפואי
כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל, פועל שנים להתאמת שירותים רפואיים לחברי.ות הקהילה, החל ממידע ונגישות לשירותים רפואיים לחברי הקהילה ועד לליווי והדרכה של בתהליך הפונדקאות. זאת כאמור באמצעות סדנאות בנות 5 מפגשים המתייחסות לתהליכים שעוברים חברי הקהילה שמתמודדים עם אתגרים ייחודיים הנובעים מהסטיגמה והבושה, ולא רק.
רונית וייזר, מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה באגף אחיות בקהילה של כללית מסבירה: "מחקרים מראים כי עד העשור האחרון חברי הקהילה הלהט"בית סבלו מבריאות פחות טובה, התמכרויות, דיכאון וגם אובדנות. זאת כתוצאה מהשפעה של הסביבה שלא הייתה תמיד מכילה, בנוסף לחשש לפנות לגורמים רפואיים עד שלא מגיעים למצבי קיצון".
לדברי וייזר אין זה כך כיום ויחד עם זאת, עדיין עולה הצורך להנגיש את השירותים לחברי הקהילה ואת המידע לצוות הרפואי וכלל עובדי כללית. כמי שאחראית על תחומי האב, האם והילד, היא החליטה לגייס את כל אנשי המקצוע וכך לדבריה לקרב לבבות.
שותפתה לדרך היא ענת טרגר-שיקלוש, אחות המרכזת את תחום הנשים ואת הפיתוח המקצועי במחוז ירושלים של 'כללית'. בתחילת הדרך, צוות האמון על פיתוח והנגשת שירותים לקהילה הלהטבי"ת ערך ימי עיון ייעודיים לרופאים.ות, אחים.ות, עובדים.ות סוציאלים.ות, לצוות האדמיניסטרטיבי ולכל עובדי כללית.
"כך התגבשה ההבנה שכדאי ליצור סדנה ייעודית לטובת אנשים מהקהילה הלהט"בית, עם דגש על גברים ונשים שעוברים את תהליכי פונדקאות", מסבירה טרגר-שיקלוש ומוסיפה: "חלה עלינו חובה להעניק שירות מיטבי לכלל האוכלוסיות בהתאם לצורכיהם".
מה עובר על זוג או על יחיד.ה מקהילת הלהט"ב שמעוניינים לקחת חלק במסע של פונדקאות?
וייזר: "מדובר באתגר כלכלי המתקיים לרוב מעבר לים. להליך היקר מתווספות עלויות כדוגמת רכישת הביצית ולעיתים העברתה למדינת האם של הפונדקאית; כמו גם טיסה ושהות לצד הפונדקאית לקראת הלידה וגם אחריה, החוויה המיוחדת של ניהול ההיריון ב'שלט רחוק' מלווה בחששות איך מטפלים בתינוק.ת בשבועות הראשונים מעבר לים ללא תמיכה, ללא ליווי והדרכה של שרותי טיפת חלב שקיימים בארץ, כמו גם מידע אודות השינויים הפיזיים והנפשיים שעוברת הפונדקאית במהלך ההיריון והלידה שההורים שבדרך רוצים להיות נוכחים בה. אנחנו מגשרים במידע שכן במדינות זרות עורכים בדיקות אחרות או חלקיות לתינוק.ת בבית החולים, תכנית החיסונים שונה, מתעוררות שאלות וסוגיות שיש לענות עליהן על תקופת האשפוז ועוד. לידת תינוק ראשון, מהווה גורם דחק, לצד השמחה הרבה ואחת על כמה כאשר מדובר בפונדקאות לזוג שלא עבר מעקב הריון והכנה ללידה והורות. אתגר נוסף אליו חשוב להתייחס הוא נושא ההנקה, דבר הדורש רכישת חלב האם מהפונדקאית במידה והיא אכן מוכנה לכך. ויש גם לא מעט הליכים משפטיים במדינה בה מתגוררת הפונדקאית וגם בישראל. כל זאת משליך על ההיבט הרגשי המושפע מהטלטלה שנובעת מכל שלב בדרך".
טרגר-שיקלוש מוסיפה: "רבים שואלים כיצד מתחברים לאישה הפונדקאית שנמצאת לעיתים בקצה השני של העולם, ולא תמיד דוברת את השפה ובעלת מאפיינים אישיותיים ותרבותיים שונים מההורים לעתיד בנוסף לקשיי תקשורת, יש לעיתים חשש לגבי אופן העברת תוצאות כל הבדיקות שנערכות במסגרת מעקב ההיריון. צריך להבין שמדובר בהיריון שאינו נגיש ומוחשי ובהורים שלא בהכרח שמעו את הדופק בפעם הראשונה, שאינם חווים כל שבוע הריון ולא תמיד נוכחים בלידה, במיוחד כשמדובר בלידה מוקדמת. כל סוגיה כזו עלולה לפגוע בקשר הראשוני עם התינוק או התינוקת. גם כשמגיעים לישראל, זה לא תמיד קל, במיוחד כשעוברים מ-0 ל-100 ומהיריון בו ההורים לא לקחו חלק כלל ללידת תינוק שדורש תשומת לב מלאה. מכאן חשיבותן של אותן סדנאות שמספקות בנוסף למידע מקצועי, גם רשת בטחון וקהילה תומכת".
מה כוללים 5 המפגשים מהם מורכבת הסדנה?
וייזר: "מחציתם עוסקים בנושא ההיריון והלידה והאחרים בטיפול בתינוק, בתחילה במדינה זרה לאחר מכן בישראל. התהליך מתחיל עם הסברים על גנטיקה ומחלות רקע אפשרויות. זאת בנוסף לאופן בו נעשה מעקב היריון ומתי אפשר להיות מעורבים גם מרחוק, עם התייחסות לכל ההיבטים הרגשיים. ההורים לעתיד מקבלים גם כלים ליצירת קשר חם עם הפונדקאית, לניהול ההיריון בכל שלב, ולומדים כיצד ניתן ליצור את הקשר הראשוני עם התינוק. בסדנה אנחנו גם מתייחסות לדיכאון לאחר לידה בו לוקים כ-10% מהאבות, והאופן בו ניתן לבקש ולקבל תמיכה מהסביבה".
"הפער בין המדינה בה מתקיימת הלידה וממנה מגיעה הפונדקאית, לבין ישראל, מקבל גם הוא מענה בסדנה. הדבר כולל את כל הבדיקות שעורכים לתינוק, סוג החיסונים הדרושים המשתנים ממדינה אחת לשנייה, וקבלת מידע לגבי ההשלמות שיש לבצע כאן בישראל. זאת בנוסף לטיפול בתינוק מהרגע שהוא מגיע לארץ, החל מהימים הראשונים בבית ועד למצבים שאמורים להדליק נורה אדומה", מסכמת טרגר-שיקלוש.
לאתר >>> כללית
בשיתוף כללית
