"מה אתם עושים פה?", נשאלו שי, גבר טראנסג'נדר ובן זוגו בכניסה לחדר של רופא נשים.
בכל בוקר, כשאני מגיע לעבודתי כגינקולוג, אני חש תחושת שליחות ואעשה הכל כדי ששי ובן זוגו, כמו גם כל קהילת הלהט"ב, יקבלו את הרפואה הטובה והשוויונית שמגיעה להם.כרופא גינקולוג במרפאת פלורנטין בכללית מחוז תל אביב יפו, רופא מומחה ביחידה להפריה חוץ גופית בוולפסון ובמרפאת "קשת" להתאמה מגדרית, לא בכדי בחרתי להשתמש במילה גינקולוג. גינקולוג ולא רופא נשים, כי במרפאת פלורנטין אנחנו מזמינים את כולם, כולל גברים טרנסג'נדרים, לקבל טיפול רפואי.
במסגרת הטיפול במרפאת "קשת", הכרתי את שלל הצרכים שיש לטרנסים. רוב הטיפול בטרנסים בתחום הגינקולוגי מתבצע בבתי חולים בודדים, ולכן ההנגשה הזו גם ברפואת הקהילה היא כה משמעותית.
מחד, הטיפול בגברים טרנסג'נדרים דומה לטיפול בנשים סיסג'נדריות (כאלה שיש התאמה בין המין הביולוגי למגדר שלהן), כי מדובר על אותה מערכת רבייה של רחם שחלות וכו', החל ממעקב שגרתי של אולטרה סאונד גינקולוגי, בדיקות פאפ והתאמת אמצעי מניעה. מן הצד השני, לקהילה הטרנסית יש צרכים גינקולוגים ייחודיים ודגשים טיפוליים שרלוונטיים לה, לרבות טיפולים הורמונליים (בעיקר בטסטוסטרון שגורם למראה גברי), שימור פוריות (הקפאת ביציות/עוברים) וניתוחים להתאמה מגדרית (למשל, כריתת רחם עם/ללא שחלות).
המורכבות בטיפול בגברים טרנסים היא בעיקר הרגישות הנובעת מההבדל בין המין בו נולדו למגדר בו הם חיים. המין נקבה והמגדר הוא גבר.ה
המורכבות הזו משמעותית בעיקר בתחום הגינקולוגיה ואולי אף יותר מכל תחום רפואי אחר. המורכבות הזו מתחילה כבר מרגע הכניסה למרפאה והאם בחרו לכתוב רפואת נשים או גניקולוגיה על הדלת.
שי ובן זוגו החלו תהליך של כניסה להיריון. שניהם ספרו לי שבביקורם האחרון במרפאה קיבלו יחס מעליב, כשאחת הממתינות שאלה אותם מה הם עושים שם מחוץ לחדרו של רופא נשים. הצטערתי לשמוע על כך. שי יודע לדרוש את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק, אבל מספר באכזבה שחברים רבים שלו מהקהילה נוטים פחות להיבדק כדי להימנע מהשאלות הסקרניות והיחס הלא נעים.
כלל הצוותים הרפואיים והאדמיניסטרטיביים במרפאה צריכים להפעיל רגישות ולדבר בשפה המגדרית המתאימה. ישנם דגשים ייחודיים בטיפול בגבר טרנסג'נדר בתחום הגינקולוגיה: לשון הפנייה, בחינת היסטוריה רפואית רלוונטית, בדיקה גופנית ואולטרסאונד גינקולוגי (יש לציין שביקור במרפאה לא מחייב בדיקה חודרנית), שימור פוריות לפני חשיפה להורמונים/ לניתוחים להתאמה מגדרית שעלולים לפגוע בפוריות, מעקב היריון ולידה.
מלבד נושא הפוריות חשוב לדבר גם על אמצעי מניעה. נטילת הטסטוסטרון אינה מונעת כניסה להריון ויש להתאים אמצעי מניעה, שמשפיעים כמה שפחות על הנראות הגברית. הטסטוסטרון עלול לגרום גם ליובש נרתיקי, ומטופלים עלולים לסבול מצריבה/גרד נרתיקי, תופעות שמחייבות התייחסות וטיפול. תופעה נוספת, ולרוב רצויה של נטילת הטסטוסטרון היא הפסקת הווסת, אך אם לא נפסק ניתן להתאים טיפול שיפחית ואף יפסיק לחלוטין את הדימום הווסתי.
ולסיום, פעמים רבות, קיים חשש מצד הצוות המטפל, לגבי לשון הפנייה לטרנסג'נדר. עצתי היא לשאול בפשטות: "מהי לשון הפנייה המועדפת?".
כגבר הומו וחלק מקהילת הלהט"ב, חשוב לי מאוד לדבר ולנרמל את השיח בנושא. אני רואה בסיפוק היכן היו ההומואים לפני 20 שנה, וכיצד התקדמנו כקהילה עד היום. אני מייחל שבעוד 2 עשורים גם קהילת הטראנס תביט לאחור ותחווה התקדמות משמעותית.
ד"ר דניאל טיירי הוא גינקולוג במרפאת פלורנטין בכללית מחוז תל אביב יפו
לאתר >>> כללית
בשיתוף כללית
