את ההתמחות הראשונה בעולם בתחום הרפואה הלהט"בית עשה, תאמינו או לא, רופא ישראלי. ד"ר רועי צוקר, מנהל תחום רפואת להט"ב בכללית שהוא גם יושב ראש החברה לרפואת להט"ב של ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר צוקר החל את דרכו בעולם הרפואה כמתמחה ברפואה פנימית ולאחר מכן במחלות זיהומיות.
"חשבתי שאני רוצה להיות קרדיולוג", מתוודה ד"ר צוקר בחיוך, "אבל כשביליתי חצי שנה בברלין, לטובת מחקר רפואי, נחשפתי לראשונה למרפאה להט"בית ענקית, והחיים המקצועיים שלי השתנו".
כשנסע לתוכנית חילופי רופאים לבית החולים Mount Sinai בניו יורק, במסגרת תת ההתמחות במחלות זיהומיות, הוא היה עד לאתגרים השונים שבטיפול באוכלוסייה הלהט"בית. רגע לפני שחזר ארצה, אזר אומץ וחוצפה ישראלית, ושלח לפרופ' דיוויד רייץ', נשיא בית החולים, שאלה בדבר תת התמחות ב-LGBT medicine. כ-10 דקות לאחר מכן הוזמן לפגישה, והשאר היסטוריה.
ד"ר צוקר מספר כי למרות היותו חלק מהקהילה הגאה, הוא היה רחוק מעולם הרפואה הלהט"בית. "חשבתי שהתחום כולל בעיקר את מה שקשור ב-HIV ומחלות מין. היום, בדיעבד, אני מתבדח על זה בהרצאות שלי. כי הנושא כמובן הרבה יותר רחב, התחום עוסק בילדים מתבגרים שמגלים את המיניות שלהם, ממשיך בסוגיות של הורות ועד להזדקנות בקהילה".
עם חזרתו מניו יורק, מונה ד"ר צוקר לתפקיד ראש תחום להט"ב על ידי סמנכ"ל חטיבת הקהילה בכללית. "המינוי הזה היה חדשני מסוגו, כי לראשונה הוחלט שיהיה אחראי לקידום רפואת הקהילה הגאה ברמה הניהולית ובארגון הבריאות הגדול והמוביל בישראל", מסביר ד"ר צוקר. "זו, ללא ספק, חלק ממהפכה שיזמו בכללית לטובת הנגשת הרפואה לקהילה הגאה. מהלך שהחל לפני 14 שנה, עם הקמת המרפאה הגאה של כללית בגן מאיר בתל—אביב, שם גם התחלתי לעבוד לפני 7 שנים. הנגשת שירותים רפואיים מותאמים לקהילת להט"ב היא צורך שהולך ומתגבר".
ממפגש רפואי מתוח – למרפאה גאה
את המרפאה הגאה כללית גן מאיר הקים לפני כ-14 שנה ד"ר גל וגנר קולסקו שמנהל אותה מאז. ד"ר וגנר קולסקו מספר כי בשלבי ההתמחות האחרונים ברפואת משפחה התוודע לחברי קהילה רבים שפנו אליו לקבלת עצה רפואית.
"הם ידעו שאני מהקהילה והרגישו בנוח לפנות אלי, משיחות איתם ועם חברים התחלתי להבין שיש כאן בעיה. מפגש רפואי הוא מטבעו מתוח, אבל אצל להט"בים המתח מוכפל והם מרגישים עוד פחות בנוח לקבל טיפול רפואי, מחשש שלא יטפלו בהם כמו שצריך. בסופו של דבר רופאים הם גם בני אדם שגדלו בסביבה מסוימת, עם דעות ותחושות, ולפעמים ההערות נתפסות כחוסר רגישות מוחלט אצל המטופל, שמעדיף להדיר את רגליו מהסיטואציה".
ד"ר וגנר קולסקו החליט לעשות מעשה, ויצא להשלמת השתלמות בניו יורק, במרפאה הגאה Callen-Lorde. "אמנם קראתי ספרים והבנתי שיש תחום שנקרא LGBT medicine, ועדיין נדהמתי לגלות באמצע שכונת צ'לסי מרפאת ענק שמתפרסת על 4 קומות, עם צוות רפואי גדול, אנשי סיעוד, עובדים סוציאליים, והכל מוקדש לרפואת להט"ב. פתאום הבנתי את הצורך. ראיתי גישה אחרת, ידע רב, ודגש שמושם על בעיות שמאפיינות את הקהילה. הדבר לא בא לידי ביטוי במחלה יוצאת דופן, אלא בסימני תחלואה שונים בגלל פרקטיות מיניות. כך גם לגבי רפואת טרנס".
עוד מוסיף ד"ר וגנר קולסקו: "בשלב מסוים פניתי להנהלת כללית במחוז תל—אביב. נפגשתי עם מנהל המחוז דאז, רופא עם מודעות חברתית גדולה, וסיפרתי לו על המקום שבו הייתי. במקרה זה היה באותה תקופה שבה קם המרכז הגאה של עיריית תל—אביב. לאחר שנפגשנו גם עם הנהלת המרכז הגאה, הוחלט פה אחד שאין מקום מתאים יותר למרפאה עבור הלהט"בים, מאשר שם, כך נולדה המרפאה הראשונה בישראל הפונה לקהילה, זה היה אירוע מכונן ומאוד מרגש".
להזנחה יש מחיר
לדברי ד"ר צוקר, הצורך הראשוני ברפואה עבור קהילת הלהט"ב נובע משני גורמים עיקריים.
"גם בשנת 2023 עדין ישנם רבים שלא מרגישים בנוח להגיע לרופא המשפחה, להתוודות ולחשוף פרטים אישיים. לרבים מהם היו חוויות רעות שגרמו להם לא לחזור לרופא, אלא עד שהם חייבים ממש. יש להזנחה הזו, השלכות רפואיות שאנחנו רואים היום, כמו מחלות רקע. הסיבה השנייה היא רפואית. יש נושאים רבים שמתייחסים לאוכלוסיית הלהט"ב, כמו טיפול מונע HIV, עולם ההורות והפונדקאות, חיסונים מותאמים לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. במקרים רבים המטופלים לא יודעים מה לבקש, והמטפלים לא יודעים מה להציע. כך בסקר שעשינו בחברה לרפואת להט"ב בקרב 600 אנשי צוות עלה כי רק 4% נחשפו ברמה טובה, במהלך הכשרתם, לרפואה מותאמת לקהילה הגאה.
גם לפן הפסיכולוגי חלק לא מבוטל ברפואת הקהילה. "צריך להבין שבקהילה הזו יש מקרי קיצון קשים. לדוגמה העובדה שכ-40% מהטרנסים חוו לפחות ניסיון אובדני אחד".
ד"ר וגנר קולסקו מוסיף: "פתיחת המרפאה הראשונה האירה זרקור על נושא הרפואה הלהט"בית, ואיתה ההכרה הבסיסית שמדדי הבריאות לקהלים האלה פחות טובים, ושיש צורך ביחס מתאים ובשיפור הידע. מחקרים בעולם ובארץ חשפו שהלהט"ב עושים הרבה פחות, בכ-50% פחות מכל השאר, רפואה מונעת. להבדיל מאוכלוסיות אחרות, המיעוט הלהט"בי הוא מיעוט פגיע שחש שאין לו לאן ללכת, היכן יוכל לקבל מידע מתאים, מהן הבדיקות שכדאי לבצע, כיצד לצרוך הורמונים שלא יסבו נזק, כמו כאלה שנרכשים בשוק השחור, לדוגמה".
מלבד מרפאת גן מאיר המצליחה, נפתחו מרפאות לקהילה גם בצפון הארץ, בחיפה בהרצליה, בירושלים ובעתיד תיפתחנה בערים נוספות במרכז ובפריפריה.
"בעיניי מרפאות אלה הן יותר ממקום שאליו יכולה אוכלוסיית הלהט"ב להגיע, הן בבחינת שגרירות לרפואת הלהט"ב. כל מרפאה הופכת להיות מעין שגרירות שבה צוותים מטפלים, מקום שבו מתקיימות הכשרות רפואיות ומתן שירותים מתקדמים. המקום הזה צריך לא רק לרכז ידע להט"בי רפואי, אלא גם להפיץ את הידע", קובע ד"ר צוקר.
היי לי אם ואחות
אחת מהמרפאות המצליחות, שהוקמו לפני כ-3 שנים, היא מרפאת גוונים במחוז צפון, שבה אתי זרביב משמשת אחות. לזרביב, בעלת תואר שני בסיעוד, נושא הקהילה הגאה אינו זר. בנה "יצא מהארון" לפני כ-15 שנה, דבר שהוביל אותה ללמוד את הנושא כדי שתוכל לתמוך בו כראוי.
"בתפקידי אני מטפלת בחולים מכל הסוגים, כולל מקרים מורכבים ביותר, ועדה למקרים שבהם אין מענה מתאים במסגרת הקהילה", היא אומרת. "לפני 15 שנה נושא הלהט"בים לא היה מדובר משום בחינה, גם לא אצלנו, כנותני שירות וכמטפלים. אני זוכרת שנסעתי למרפאה בגן מאיר כדי לשמוע עוד ולהבין, ולהעלות את המודעות בקרב צוות הסיעוד".
לאורך השנים הבינה זרביב את הקושי הגדול שאליו נקלעו המטופלים הלהט"בים. "רבים נאלצו להעתיק את מקום המגורים למרכז, כי גילו שבפריפריה אין להם מקום אמיתי ואפשרויות לטיפול נאות. אבל בשנים האחרונות נוכחנו לראות שהם חזקים ובעלי מודעות, ומבקשים לקבל שירות גם בפריפריה ובצפון".
מתוך רצון להרחיב את סל השירותים, הובילה עם מנהל מחוז הצפון פתיחת מרפאה מותאמת לקהל הלהט"ב. "ברוח התקופה החלטנו לפתוח מרפאה וירטואלית עם שירותים מקוונים, שיאפשרו לפנות אלינו טלפונית או באמצעות תיבת דואר אינטרנטית".
לדבריה, עצם הפנייה הווירטואלית והלא-פרונטלית התאימה לרבים, שהחלו לגשש ולבדוק בזהירות את טיב השירות. "לשמחתנו התחילו להגיע למרפאה הורים של להט"בים, ולאחר מכן מטופלים, והרגשנו שאנחנו מחוללים שינוי של ממש ומרחיבים את המודעות לבריאות ולמניעת מחלות", מציינת זרביב.
מרפאת גוונים כוללת צוות רופאים, אחות, 2 עובדות סוציאליות עם הכשרה מותאמת לאוכלוסיית הלהט"ב, פסיכיאטרית, ו-3 קלינאיות תקשורת, אחת דוברת ערבית, עם הכשרה בנושא של נישוי קול - התאמה קולית לאחר שינוי מגדרי. אלה נותנים מענה לאזור הצפוני של הארץ ולאזור העמקים.
"אמנם יש עוד הרבה לפנינו, אבל אנחנו מלאי תקווה שככל שתהיה מודעות השיח יהיה רגיש ומכיל יותר", קובעת זרביב.
הנגשת הידע לכולם
העשיה בכללית למען הקהילה הגאה מתפרשת גם לעולם בתי החולים שלה. ד"ר גל כהן, רופאה גינקולוגית במרכז הרפואי מאיר באגף נשים ומיילדות, הקימה ומנהלת את המרפאה הגינקולוגית הלהט"בית של מרכז רפואי מאיר. היא מאמינה שמטרת העל היא הנגשת הידע הרפואי ככל האפשר.
"ברגע שנעשה זאת נוכל לספק מענה הולם בכל מקום. אני רואה במרפאה זו גשר, עד שנגיע לחזון האמיתי, והוא טיפול מצוין לקהילה בכל מרפאה בארץ, תוך גילוי מקצועיות, רגישות ואמפטיה, ובלי צורך במרפאה להט"בית יעודית", מציינת ד"ר כהן.
לדבריה, מאז הקמתה, לפני כשנה, התווספו למרפאה שירותים חשובים נוספים לקהילת הלהט"ב.
"הבנו שהשלוחה הגינקולוגית לא יכולה לעבוד בוואקום. צריך לתת מענה רב צוותי למחלות הרקע, להעניק ליווי פסיכולוגי למטופלים ולמטופלות, לתת טיפול הורמונלי וניתוחי להתאמה מגדרית לחפצים בכך, וגם להבין את גורמי הסיכון לתחלואה באוכלוסייה הלהט"בית ולהתאים עבורם את בדיקות הסקר הקיימות. לכן יש צורך בארסנל של רופאים להענקת מענה מקיף".
כאחת מהקהילה, היא מבינה היטב את הקשיים של אותה אוכלוסייה בקבלת שירותים רפואיים.
"השירותים המותאמים נפתחו בגלל פערי הבריאות. מדובר באוכלוסייה שהיא מראש יותר רגישה, באנשים שנמצאים בתהליכים פנימיים של קבלה עצמית ולעיתים קשה להם להילחם בתפיסות הטרו-נורמטיביות, או להתמודד עם ביקורת. התוצאה היא שחלקם פחות מקפידים על ביצוע בדיקות סקר. הצטערנו לגלות שחלקם חוו חוויות לא נעימות מצד המערכת הרפואית. לדוגמא, גבר טרנסג'נדר עם איברים נשיים עדיין נדרש לעשות בדיקת פאפ. זה לא טריוויאלי עבור כל מטפל, ובטח שלא טריוויאלי עבור המטופל".
ד"ר כהן מציינת את השיח הרפואי הרגיש שהתעורר והביא למודעות הולכת וגוברת: "עד היום כל המחקרים והסטטיסטיקות נחקרו על הגוף הגברי. לא הייתה רפואה מגדרית, לא הייתה התייחסות לתופעות לוואי, או להבדל ביעילות התרופות בין מגדרים. כעת חל שינוי".
ד"ר כהן, שעברה הכשרה במתן טיפול הורמונלי לתהליכי התאמה מגדרית, מסבירה שיש לשים לב לשינויים הגופניים תחת הטיפול ולבדיקות הסקר הנדרשות. לפעמים צריך לשנות את הגיל שבו מנחים להתחיל את בדיקות הסקר. למשל, טיפול הורמונלי לטרנסג'נדרים ולטרנסג'נדריות, מצריך סקר שד מוקדם יותר והתאמה של אמצעי ההדמיה נוכח שינויים בצפיפות השד ושאר שינויים שמצריכים התאמות.
מהם השירותים בהם אתם גאים במיוחד?
ד"ר וגנר קולסקו: "אני זוכר את המטופלים הראשונים שלי, אחד מהם היה בן 75 והוא גילה לי שזו הפעם הראשונה שהוא יושב מול רופא ויכול לומר שהוא הומו. סיפר שמעולם לא העז לומר זאת לרופא המשפחה שלו. במהלך השנה האחרונה, הכפלנו את מספר המטופלים שלנו, ורובם הגדול חושף את הבעיות בפנינו בלי להתבייש. הוספנו גם שירותי סיעוד ורפואה יועצת, מלבד רפואת משפחה. אני שמח שיש הזדמנות לתת יחס נכון ואת הגישה הנכונה ללהטב"ים, כולל תקשורת מכילה ורגישה, שתוביל לכך שרופאים ידעו כיצד לפנות לטרנס, גם אם בתעודת הזהות כתוב שנולדה כגבר, או כיצד לפנות ברגישות לזוג לסביות עם ילד".
ד"ר צוקר: "נושא הפונדקאות עשה קפיצת מדרגה. עוד לפני שאושר בסל הבריאות, בהנהלת הכללית החליטו לאשר את התהליך כי הזכות להורות היא זכות בסיסית. זו הכרה שמרגשת אותי מאוד, במיוחד כשברור שמדובר במערכת מסועפת. יש גם קהילת פייסבוק שהקמנו, בשם 'הכי בריאים.ות שיש', שבה אנשי מקצוע של הכללית עונים על שאלות הקהילה. קהילה זו הפכה לאחת ממקורות הידע החשובים ביותר למטפלים ולמטופלים לרפואת להט"ב. קיים יתרון מובהק של שאלות אנונימיות שנענות על ידי רופאים וגורמים ברי סמכא, וכל הצדדים לומדים המון מהפלטפורמה הזו. שירות נוסף וחשוב מאוד הוא פרפ (PrEP) אונליין שמציע טיפול מונע ל-HIV שיעיל במעל-95% השירות שפתחנו, שאותו מנהל כיום ד"ר עמוס אדרי, הצליח לעקוף מגבלות רבות, וכיום הוא מסופק אונליין, דרך האפליקציה, ומאפשר לקבל הפניות ומרשמים מכל מקום בארץ, גם לאלה שמרוחקים מהמרכז. ואחרון, ובעיניי אחד הדברים המדהימים בכללית, זו ההבנה כמה שגרירים של רצון טוב יש לדבר הזה. עובדים ועובדות רבים שמתחברים לנושא בצורה שונה ומוכנים להשקיע מזמנם וממרצם, בנוסף לעבודתם הרגילה. בין אם הם עצמם להט"בים, יש להם ילד להט"ב, חבר או קרוב משפחה, המטרה היאליצור עולם טוב יותר עבורם, תוך מזעור הקשיים מול המערכת", מסכם ד"ר צוקר בתקווה.
בשיתוף כללית
