בתחילת החודש, גולשים ישראלים שנכנסו למנוע החיפוש של גוגל, נתקלו ב-Doodle שהוקדש לגילה גולדשטיין ז"ל, חלוצת קהילת הטרנס בישראל. לפני 20 שנה קיבלה גולדשטיין את פרס יקירת קהילת הלהט"ב על מאבקה למען זכויות למרות הרדיפות, ההצקות, והאלימות שחוותה. כשנה לאחר שהלכה לעולמה, פתח את שעריו המרכז לרפואה מגדרית במרכז הרפואי איכילוב-ת"א, בניהולה של ד"ר איריס יעיש, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת מב"ט — מרכז בריאות טרנסג'נדרים.
"המטופלים והמטופלות שלנו צריכים מקום שייתן להם טיפול באופן מסודר וממומן. בעבר א.נשים קנו בשוק השחור גלולות וטיפולים הורמונליים שהובילו לתופעות לוואי וסיכנו את בריאותם. היום הטיפול ההורמונלי מתבצע באופן רגיש ונגיש אצלנו, אבל השאיפה היא שגם רופאי המשפחה בקהילה יוכלו להעניק טיפול שוטף, יבינו כיצד להתנהל נכון מול האוכלוסייה הייחודית הזו, מהם המרשמים שיש לספק, וכל כמה זמן לערוך בדיקות", אומרת ד"ר יעיש.
ד"ר יעיש מדגישה את החשיבות בהנגשת טיפול הורמונלי: "גבר טרנס שסומן בלידתו כנקבה, מגיע אלי כאנדוקרינולוגית לקבל טיפול בטסטוסטרון. כלומר המשימה היא 'להחליף' לו את האסטרוגן בטסטוסטרון. אני אסביר לו במה התהליך כרוך, אעקוב איתו אחר השינויים החיצוניים ורמת ההורמונים בדם, אבל גם אעקוב אחר תופעות לוואי לא רצויות כמו עלייה בהמוגלובין, אקנה והתקרחות, כדי למצוא את המינון שיוביל לשינויים החיצוניים הרצויים, עם מינימום תופעות לוואי, וכמובן תוך שמירה על הבריאות הכללית".
התאמה מגדרית
השירותים שניתנים במרכז לבריאות טרנסג'נדרים אינם מסתכמים בטיפולים הורמונליים. במקום פועלות דיאטניות המספקות מענה תזונתי בהתאמה אישית וקלינאית תקשורת שמעניקה טיפולים להתאמה מגדרית של הקול. בנוסף ניתנים שירותי גינקולוגיה ושימור פריון לפני תחילת טיפולים הורמונליים עבור המעוניינים.ות בכך.
"אנחנו יודעים שהטיפול ההורמונלי עלול להשפיע על הפוריות ולכן אנחנו מפנים טרנסים וטרנסיות לייעוץ שימור פריון טרם תחילת התהליך", מציינת ד"ר יעיש.
זהות מגדרית לא תלויה באנטומיה או בהליך רפואי כזה או אחר והבחירה מהם ההליכים שיש לעבור, אם בכלל, היא אישית. במרכז לבריאות טרנסג'דרים מבצעים גם הליכי התאמה מגדרית כירורגיים, כמו למשל הגדלת חזה לנשים טרנסיות, השטחת חזה לגברים טרנסים, ניתוחי התאמה מגדרית של הפנים שמבוצעים במסגרת המרפאה לנישוי פנים, והשטחת הגרוגרת שמבוצעת על ידי רופאים מתחום אא"ג.
גברים טרנסים עדיין צריכים להיות במעקב גינקולוגי ולעבור בדיקות כמו פאפ או אולטרסאונד גינקולוגי. לדברי ד"ר יעיש, בגלל שאין מספיק מודעות בקרב רופאים לכך שיש גם גברים עם איברים נקביים, המפגש עם הרופא עלול להיות לא נעים וגברים טרנסים רבים נמנעים מללכת לגינקולוג: "כבר היו מקרים של גבר טרנס שבאולטרסאונד גינקולוגי התגלו ממצאים שהצריכו טיפולים ניתוחיים, כך שאלה הן בדיקות הכרחיות שאסור לוותר עליהן גם אם הבדיקה לא נעימה", מדגישה ד"ר יעיש ומוסיפה: "לצערנו, אנחנו פוגשים מטופלים רבים שנרתעים ונמנעים מללכת לרופא אפילו כשהם חולים בגלל חוויות שליליות".
הפתרון טמון בהכשרת צוותי בריאות לעבודה עם הקשת הטרנסית והפיכת המרפאות בקהילה לטרנס-פרנדליות.
זה לא סוד שבתקופה האחרונה הקהילה הטרנסית נמצאת תחת מתקפה. בני ובנות הקהילה מתמודדים עם הדרה חברתית, אפליה במקומות עבודה, פערים בזמינות של שירותי בריאות, וחסמים לקבלת טיפול רפואי. בנוסף, ישנם גורמים, שמפיצים מידע כוזב ומנסים לפגוע בשירותי רפואה לאוכלוסייה הטרנסית עד כדי כך שההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) הוציאה חוזר תקיף נגד ארגונים אלה.
על שנאה ואובדנות
מאחורי התעמולה האנטי-טרנסית עומדים גורמים שמרנים קיצוניים. מדובר בתנועה גלובלית שמפיצה שנאה ודיסאינפורמציה. על פי פרסומי האו"ם, המועצה האירופית והליגה נגד השמצה, מדובר בתנועת שנאה מאורגנת במימון ממשלות זרות, גופי לובי שמרניים עתירי תקציב. שיטות הפעולה בישראל זהות לאלה של תנועת השנאה בארה"ב ובאירופה: הפצת מידע כוזב ועלילות דם — נגד טרנסיות גם במעגלים שמרניים אבל גם בקבוצות לכאורה פמיניסטיות: "יש קבוצות שקוראות לעצמן פמיניסטיות רדיקליות, אבל מתעסקות, לעתים באובססיה, בנשים טרנסיות בניסיון להציג אותן כאיום", אומרת ד"ר יעיש ומוסיפה: "מדובר בקבוצה יחסית שולית שפמיניסטיות ברחבי העולם מתנערות ממנה, אך הן פעילות מאד בהפצת שנאה אנטי-טרנסית ברשתות".
"טרנסיות בישראל סובלות מאלימות מילולית ופיזית יומיומית, 40% ניסו להתאבד, ואני באופן אישי מכירה 3 מטופלים.ות ששמו קץ לחייהם. האובדנות לא קשורה לתהליך כפי שחוגים שמרניים מנסים להציג, אלא לחוסר הקבלה בסביבה ובמשפחה. לאחרונה התפרסמה כתבה במגזין של ערוץ 14, עם כותרות על סירוס וכריתת איברים לילדים, ואנשים עוד עלולים לחשוב שזו האמת, וכך מופץ שיח השנאה".
אחת הטענות שמעלים גורמים אנטי-להט"בים, היא שרבים מאלה שמתחילים את התהליך המגדרי מתחרטים עליו.
טענה זו מכעיסה את ד"ר יעיש: "מדובר באחוזים קטנים מאוד, פחות מ-1% באוכלוסייה הבוגרת. ארגונים טרנספוביים מצטטים מחקרים ישנים ולא רלוונטיים, במקרה הטוב, לרוב הם מצטטים בלוגים. הרבה פרטים חסרים, כמו הגיל שעליו נעשו הסטטיסטיקות, או שמדובר בשאלונים שהופצו להורים שאינם במחקר מדעי. כרופאים, אנחנו מחויבים לפעול כדי שהמטופלים יקבלו את הטיפול הרפואי שלו הם זקוקים, בסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר. הטיפולים שלנו ניתנים על פי קווים מנחים של איגודים מקצועיים שמובלים ע"י המומחים המנוסים בעולם", מדגישה ד"ר יעיש.
מחקרים עדכניים, בין היתר כאלה שנערכו על ילדים לפני טיפול הורמונלי, מעידים על חזרה למגדר הראשוני רק ב-2.5% מהמקרים, וגם בהם מדובר על ילדים מתחת לגיל 6. בקרב ילדים גדולים יותר האחוזים נמוכים עוד יותר: "אנחנו לא נותנים טיפולים הורמונליים לילדים בני 6, אבל יש לנו מרפאה לילדים ובני נוער מגווני מגדר, שמעניקה את הטיפול שהם זקוקים לו לפי אינדיקציה רפואית. חשוב להדגיש שדיספוריה מגדרית עלולה לגרום למצוקה גדולה מאוד ואף לתחלואה נלווית כולל דיכאון, חרדה וגם אובדנות, ולכן יש מקרים שבהם לא ניתן להמתין זמן רב עד למתן טיפול הורמונלי. אדגיש: כל טיפול ניתן לאחר בירור מקיף ובהתאם להתוויות רפואיות".
ואכן, במרכז לבריאות טרנסג'נדרים שמים דגש רב על תחום בריאות הנפש כולל שירות של עובדת סוציאלית שמסייעת לא.נשים בהשגת סיוע במגורים, בקבלת סיוע כלכלי מהביטוח הלאומי, ובמיצוי זכויות נוספות. לאחרונה נפתחה במערך הפסיכיאטרי מרפאת "מגוון" בניהולה של ד"ר גלית ארז, מרפאה פסיכיאטרית רב מקצועית שבה ניתן לקבל טיפול אינטגרטיבי. השירותים האלה קריטיים במיוחד לאוכלוסייה שסובלת משיעור גבוה של הדרה חברתית, אפליה ואלימות.
להיות פרנדלי
"היעד שלנו להיות בית חם שנותן מענה כולל, מותאם ואישי. אנחנו מנגישים ידע וכלים, ויוצרים קהילה תומכת ומחבקת עבור המטופלים ובני המשפחה. הפניות למרכז יכולות להיות בנושאי אתגרים וקשיים נפשיים שאי אפשר לדחות לשעות הפעילות הרגילות, אבל גם לגבי חשש להזרקה לא נכונה של הורמונים, או תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיידית. ברגע שחברי הקהילה מקבלים מענה לצרכיהם, גם הנפשיים וגם הפיזיים, המצב שלהם משתפר מאוד", אומרת ד"ר יעיש ומדגישה: "אנחנו זמינים למטופלים.ות שלנו מסביב לשעון, באופן גמיש ולא קונבנציונלי".
כיצד החברה הישראלית, יכולה להיות יותר טרנס פרנדלי?
"לתקשורת יש תפקיד מאוד חשוב. כבר היום אני רואה שיפור, גם בדרך הפנייה לפי הזהות המגדרית וגם בהתייחסות יותר מכבדת. כבר לא מרדדים את השיח ל'אישה שהפכה לגבר'. יש יותר כתבות על אנשים טרנסים בעלי פרופיל גבוה כגון אמנים, משוררות, אנשי הייטק, שופטת כדורגל או פעילות חברתיות. ככל שיש יותר חשיפה לאנשים טרנסים בחברה, יותר אנשים יגלו הבנה וסובלנות. בכאן 11 שחקנית טרנסית שיחקה בתפקיד ראשי בסדרת דרמה, וזה נהדר".
פן נוסף מתייחס להורים לילדים קטנים: "תנו להם ללבוש מה שהם רוצים, אל תגידו שוורוד זה רק לבנות. אם הבן רוצה להתחפש לאלזה, אפשרו לו את זה. הילדים לא מתבלבלים כשהם רואים זהות מגדרית שונה, וזהות מגדרית אינה מדבקת. ילדה לא תבקש הורמונים כי היא שיחקה עם משאית וילד לא יהפוך להומו כי הוא שיחק עם בובה".
ד"ר יעיש השתתפה לאחרונה בכנס בנושא בריאות טרנסים שהתקיים באירלנד. בטיסה חזרה לארץ ישב לידה אדם דתי שהבין במה היא עוסקת. הוא סיפר לה שיש לו בן כדורסלן, והביע חשש מכך שתבוא טרנסית שתתחרה מול נשים סיסג'נדריות על מקום בנבחרת הכדורסל: "ואני שואלת, למה שזה יפריע לבן שלך? איפה זה פוגע בו? האם אותו ילד טרנסג'נדר מבית הספר בגבעת שמואל פוגע בילדים אחרים? איזה איום מרחף עליכם כשיש אדם שונה מכם? אני לא מצליחה להבין כיצד אנשים מפתחים שנאה גדולה כל כך כלפי קבוצה של אנשים שלא עשתה להם דבר, ובוודאי שלא פוגעת בהם".
עוד מספרת ד"ר יעיש, כי כשאספה את ילדיה מהגן, אחת האימהות זעמה על הגננת שאספה לבנה את השיער בקוקו: "ההסתה מתחילה ברגעים הקטנים האלה. כבר כאן מכוונים את הילדים לדמויות שאיתן הם צריכים להזדהות, קובעים מה יהיו הספרים שיקראו, ומלמדים אותם להיות שיפוטיים כלפי האחר".
לדברי ד"ר יעיש, מחקרים גדולים ומבוססים מדעית מצביעים על כך שתמיכה הורית וסביבתית מפחיתה את שיעור האובדנות ב-73% עד לטווח הנורמה באוכלוסייה הכללית, כך שתמיכה בבית הספר ממש מצילה חיים. טיפולים מאששי מגדר הפחיתו את הסיכון לדיכאון בינוני או חמור בקרב ילדים ונוער טרנסים ב-60%: "לאישוש זהות מגדרית בילדות יש השפעה חיובית שממשיכה גם בבגרות עם הפחתה משמעותית בדיכאון, באובדנות, בחיים ברחוב ובמעורבות בפלילים".
לאן הולך תחום הטיפול בטרנסים ובטרנסיות בעתיד?
"המטרה הראשונה היא שהתחום לא ייסוג לאחור. יש ארגונים שמנסים לחבל ולגרוע, ומעלים מחדש שיח סביב טיפולי המרה, שחשבנו שהם כבר נחלת העבר. בהמשך מטרתנו להמשיך לפתח ולקדם את התחום, להיות נגישים יותר, ושהאוכלוסייה הטרנסית תקבל שירות ללא חסמים בירוקרטיים של הרפואה הציבורית. הא.נשים שמגיעים אלי לא מגדירים עצמם אמיצים, אלא אומרים שאין להם אפשרות אחרת. בעיני הם אמיצים, משום שהתהליך הזה דורש תעצומות נפש, נחישות, אופטימיות מאוד גדולה, בלי להישבר בעולם שמנסה לשבור אותם. אנחנו במרכז מעניקים לאוכלוסייה הטרנסית מענה מקיף תחת קורת גג אחת, מבלי שהם יצטרכו לחפש רופאים מומחים בנפרד, כך שכל מי שמגיע.ה אלינו יודע.ת שהטיפול ניתן במקסימום רגישות".
בשיתוף פקטורי 54
