מיליוני בני אדם ברחבי העולם חווים סוג כלשהו של הפרעות בקצב הלב, כאשר הסוג השכיח ביותר שממנו סובלים לפחות 3% מהאוכלוסייה בישראל הוא פרפור פרוזדורים, שמגדיל פי חמישה את הסיכון לאירוע מוחי.
התסמינים של הפרעות קצב הם מגוונים וכוללים תופעות שיכולות להצביע גם על מצבים אחרים, כמו דפיקות לב מהירות, עייפות, אי סבילות למאמץ, סחרחורת ותחושה שהלב מחסיר פעימה. "אנשים רבים שיש להם הפרעות קצב בכלל ופרפור פרוזדורים בפרט לא מרגישים תסמינים עד שהמצב מידרדר ולפעמים גם הופך מסוכן", אומר ד"ר גולובצ'ינר, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי רבין, שמקבל מטופלים גם במרפאתו הפרטית בפתח תקווה ואף מופיע ברשימת הרופאים הטובים בישראל של פורבס לשנת 2021.
ד"ר גולובצ'ינר סיים לימודי רפואה במוסקבה ב-1986. "כסטודנט, מאוד התחברתי למערכת החשמל של הלב, אבל אחרי הלימודים עבדתי כקרדיולוג באחד המרכזים הרפואיים הגדולים להשתלות ברוסיה, שם צברתי ניסיון רב בצנתורים. כשעליתי לארץ ב-1993, אחרי שעשיתי התמחות ברפואה פנימית בסורוקה והתמחות בקרדיולוגיה בבילינסון, עבדתי כקרדיולוג בכיר ומצנתר בלניאדו. אבל לבסוף, ב-2006, ההתעניינות שלי בהפרעות קצב לקחה אותי לאחד המרכזים המובילים בעולם לאלקטרופיזיולוגיה בקנדה, שם עשיתי התמחות-על ובהמשך עבדתי כאלקטרופיזיולוג בכיר", הוא מספר. הניסיון שצבר ד"ר גולובצ'ינר בצנתור ובתחומים אחרים עוזר לו בטיפול היומיומי במטופלים עם הפרעות קצב.
"חשמלאים של הלב"
"אלקטרופיזיולוגיה הוא תת-תחום בקרדיולוגיה והוא מתמקד במערכות החשמל בלב", הוא מסביר. "אנחנו החשמלאים של הלב. תפקידנו הוא למצוא את המקור להפרעת הקצב ולעשות אחד משני דברים: או שאנחנו 'מוסיפים חשמל' למקומות שבהם הוא חסר בעזרת השתלת מכשירים כמו קוצב לב ודפיברילטור, או שאנחנו 'חותכים' מסלולי חשמל ומוקדי חשמל מיותרים (מבצעים הרס מבוקר של תאים בלב) באמצעות אבלציה (צריבה)".
ד"ר גולובצ'ינר מדגיש שכאשר מדובר בפרפור פרוזדורים, זיהוי מוקדם הוא הדרך למנוע את ההשלכות הבריאותיות השונות של הפרעת הקצב, גם אצל אנשים שאין להם תסמינים.
במטרה לקדם זיהוי מוקדם של פרפור פרוזדורים, הסטארט-אפ CardioKol יצר טכנולוגיה שמבוססת על מחקר של ד"ר גולובצ'ינר, שמשמש כיועץ הרפואי של החברה מתחילת דרכה. הטכנולוגיה נעזרת באפליקציה כדי לזהות פרפור פרוזדורים לפי קולו של האדם. "האפליקציה מבקשת מהמשתמשים פשוט להגיד 'אָה' שלוש פעמים ביום, והטכנולוגיה פועלת לזהות אם יש להם פרפור פרוזדורים באותו זמן. פוּתח גם אלגוריתם חכם הקובע תדירות דגימות כדי להעלות את דיוק הזיהוי. הטכנולוגיה יכולה להיות מוטעמת במערכות שונות: טלפונים חכמים ונייחים, עוזרים טכנולוגיים כמו סירי ואלקסה וכו' כדי שנוכל לעקוב אחרי אלה שנמצאים בקבוצת סיכון", הוא מסביר.
ד"ר גולובצ'ינר מעורב גם בסטארט-אפ נוסף, LibAccord, שיחד עם המהנדס יעקב נדלין ואחרים מפתח טכניקת אבלציה להפרעות קצב חדריות. "היום תוצאות האבלציה רחוקות מלהיות אופטימליות ואנחנו מאמינים שנוכל לשפר אותן משמעותית בעזרת השיטה החדשנית כך שיותר מטופלים יעברו את הפעולה של אבלציה שבמקרה הזה יכולה להציל חיים", הוא מסכם.
ליצירת קשר במייל
מעבר לאתר
054-4894969
בשיתוף ד"ר גרגורי גולובצ'ינר
