הפעילות התקינה של משאבת הלב תלויה בהפעלה חשמלית של תאי שריר הלב. הפעלה חשמלית תקינה גורמת להתכווצות העליות (פרוזדורים) וחדרי הלב באופן סדיר ומסונכרן במהירות של כ-50-100 פעימות בדקה. יש מחלות שבהן ההפעלה החשמלית של תאי הלב איננה תקינה, ואז תיתכנה הפרעות קצב הגורמות לדופק אטי או הפרעות קצב הגורמות לדופק מהיר מדי.
את הפרעות הקצב המהירות ניתן לחלק להפרעות קצב על-חדריות (קשורות לפעילות מהירה של העליות) או הפרעות קצב חדריות (פעילות מהירה של החדרים) והן יכולות להוביל לתסמינים הכוללים דפיקות לב מואצות, דפיקות לב לא סדירות, חולשה, סחרחורת או התעלפות. הפרעות קצב מהירות נוצרות על ידי מוקדים או מעגלים חשמליים (מעין "קצר חשמלי") המופעלים במהירות גבוהה מהקצב הטבעי של הלב ומשתלטים על הפעילות החשמלית הסדירה של הלב. הן יכולות להיגרם עקב הפרעה באספקת הדם לתאי שריר הלב, נוכחות צלקת שסביבה נוצר מעגל חשמלי מהיר, שינויים במבנה הלב, שינויים הורמונליים/מטבוליים, קיום מעגל חשמלי חריג שאיתו נולדים, תסמונות גנטיות מולדות ועוד. הפרעות קצב על-חדריות כוללות סוגים שונים: פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, טאכיקרדיה על-חדרית (SVT) וטאכיקרדיה עלייתית.
הטיפול בהפרעות קצב על–חדריות אלו כולל נטילת תרופות המאטות את קצב הלב, תרופות המשפיעות על המעגלים החשמליים בלב או טיפול על ידי אבלציה (צריבה) של אותם מוקדים חשמליים חריגים.
הפרעת הקצב השכיחה ביותר היא פרפור פרוזדורים. למעשה אחד מכל שלושה אנשים יחווה אירוע של פרפור פרוזדורים במהלך חייו ושכיחות הפרעת קצב זו צפויה לעלות עוד יותר בעתיד הקרוב בעקבות ההארכה הצפויה בתוחלת החיים. מדובר כאמור בהפרעת קצב על-חדרית, עם פעילות חשמלית מהירה מאוד של העליות (350-600 לדקה). הפרעת קצב זו שכיחה יותר בגיל מבוגר ובמטופלים עם גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סכרת, השמנת יתר, דום-נשימה חסימתי בשינה, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב ועוד מחלות לב. פרפור פרוזדורים מעלה את הסיכון פי חמישה לפתח שבץ מוחי עקב היווצרות קריש דם בלב שעלול להפוך לתסחיף עורקי ולגרום לאירוע מוחי. לכן יש חשיבות רבה להעריך את הסיכון לאירוע מוחי בחולים אלה ולטפל בעזרת מדללי דם המעכבים את מערכת הקרישה.
אחת המטרות החשובות בטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים סימפטומטי היא לשמור על קצב תקין (קצב סינוס). מחקרים הראו שהטיפול באמצעות תרופות שומרות הקצב עבור פרפור פרוזדורים הוא בעל יעילות נמוכה יחסית (סביב 40% לשמור על קצב סינוס תקין באופן עקבי במעקב של שנה), ולכן פותחו שיטות אבלציה שהן בעלות יעילות גבוהה יותר לשמור על קצב תקין (קצב סינוס).
אבלציה היא שיטת טיפול בהפרעות קצב שבמהלכה מכניסים אלקטרודות ללב דרך וריד במפשעה. בעזרת שיקוף רנטגן וטכניקות של דימות בתלת–ממד ורישום פוטנציאליים חשמליים - ממפים את המעגלים החשמליים הגורמים להפרעת הקצב ואחר כך צורבים את המוקדים או המעגלים החשמליים מחוללי המחלה.
מטרת הצריבה היא למנוע מעבר זרם חשמלי שאינו תקין ברקמת הלב על ידי יצירת צלקת קטנה ברקמת הפרוזדור בלב. הצריבה מבוצעת על ידי חימום הרקמה בעזרת טכנולוגיית RADIO FREQUENCY ABLATION או על ידי הקפאת הרקמה בעזרת טכנולוגיית CRYOABLATION.
יש הפרעות קצב מהירות על-חדריות הדורשות ביצוע מיפוי הפרעת הקצב וצריבה מורכבת עם שימוש במערכת ניווט אלקטרו-אנטומית (שילוב מידע חשמלי עם מידע על מבנה הלב) תלת-ממדית (3D Mapping). מערכות מתוחכמות אלו יכולות להציג את מיקום הצנתרים החשמליים והאלקטרודות הנמצאות בתוך הלב על מסך מחשב, לבנות תמונה תלת-ממדית של מבנה הלב ובו בזמן לתייג את המידע החשמלי (סיגנלים המייצגים פוטנציאליים חשמליים מקומיים) עם המידע האנטומי.
בבית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין, אנו משתמשים במספר מערכות ניווט לבביות, ובהן גם מערכת חדשה הנקראת "ריתמיה" (RHYTHMIA HDx) של חברת Boston Scientific מארצות הברית לביצוע אבלציות מורכבות. זוהי מערכת ניווט אלקטרו-אנטומית תלת ממדית מדויקת מאוד ופורצת דרך בתחומה. יתרונה העיקרי נעוץ בכך שהיא מאפשרת לרופא להגיע לרמת דיוק גבוהה בזמן מיקום הצנתר החשמלי למטרת הצריבה וכן לקבל פידבק מיידי לגבי איכות הצריבה.
מערכת מיפוי זו נעזרת בשילוב שתי טכניקות למקם אלקטרודות במרחב על ידי שדות מגנטיים וחישוב תנגודת זרם חשמלי. במהלך המיפוי אוספים מידע מבני-אנטומי ומידע חשמלי על ידי שימוש בצנתר מיוחד בשם ORION, שצורתו כצורת סל בעל שמונה זרועות, עם אפשרות לאיסוף מידע מ–64 אלקטרודות קטנות מאוד (בשטח 0.4 מ"מ רבוע) בו בזמן. מערכת הריתמיה מאפשרת איסוף נתונים בצורה אוטומטית של אלפי סיגנלים לבביים בזמן קצר באמצעות תוכנה מיוחדת וברמת דיוק גבוהה ליצירת מפה תלת–ממדית של הלב ברזולוציה עצומה (High Definition). ממיפוי זה מתקבל מידע איכותי מאוד שהינו קריטי לסיכויי הצלחת פעולת הצריבה. בעקבות כך, המפה מאפשרת לאבחן אזורים של רקמה ספציפית, שהיא קריטית להבנת מנגנון הפרעות הקצב השונות ומאפשרת צריבה נכונה ומדויקת וכן הפחתת צריבות מיותרות. בנוסף, מערכת זו מפחיתה את מתן הקרינה למטופל במהלך הפעולה.
היחידה להפרעות קצב הלב (אלקטרופיזיולוגיה) במרכז רפואי רבין הכולל את בתי החולים בילינסון והשרון היא מהגדולות והמובילות בישראל. בעזרת ציוד טכנולוגי מתקדם המופעל על ידי צוות מיומן ויחס אישי אנו מעניקים שירות לאלפי חולים בכל שנה. ביחידה מבוצעות כאלף השתלות קוצבים וטיפולים מתקדמים בהפרעות קצב מדי שנה. במסגרת היחידה מבוצעות פעולות מסוגים שונים במטרה לאבחן ולטפל בחולים עם הפרעות קצב פשוטות ומורכבות, וביצוע אבחונים וטיפולים במגוון רב של הפרעות חשמליות כולל במטופלים שסובלים במומי לב במבוגר, תסמונות בעלות רקע גנטי, מחלות במבנה הלב ובמושתלי לב ועוד.
בשיתוף המרכז רפואי רבין
