המחסור בתרומות איברים, ובכללן תרומות לב מן החי, מאתגר את תחום ה –Medical devices, בישראל ובעולם המערבי. אתגר זה מתעצם לנוכח העלייה בתוחלת החיים, והשאיפה להטבה באיכותם. בין הפתרונות המוצעים לחולי לב, במיוחד כאלה הסובלים מאי ספיקה לבבית, טמון בתחליפים מכאניים, כלומר במכשירים שיסייעו ללב החולה ויתמכו בו.
במסגרת זו, פועל באיכילוב "השירות לתמיכה לבבית מכאנית", שתכליתו להעניק מענה ללב הכושל. באמצעות שימוש במשאבה מיוחדת המחליפה את תפקוד הלב עד להתאוששותו, ובמצבים בהם הלב זקוק לתמיכה ממושכת יותר. במקרים אלה קיימת אפשרות להשתיל מכשיר תמך לחדר השמאלי המשמש מעין "לב מלאכותי".
"עם ההתקדמות הטכנולוגית, תחום התמיכה המכנית ללבבות כושלים מתפתח במהירות. השתלת לב מלאכותי לחולים הסובלים מאי ספיקת לב הפכה לזמינה עם תוצאות טובות. הלב המלאכותי הוא למעשה משאבה המושתלת על החדר השמאלי של הלב ומחליפה את תפקודו", מסביר ד"ר אריאל פרקש, מנהל השירות לתמיכה לבבית מכנית, במחלקה לניתוחי לב.
בשפה הרפואית המכשיר נקרא LVAD ראשי התיבות של מכשיר תומך לחדר שמאל.
"המכשיר המושתל כיום בכל העולם, הוא קטן יותר ובעל ממשק טוב יותר עם תאי הדם שזורמים דרכו, לכן מספק תוצאות טובות יותר עם הרבה פחות סיבוכים. מערך שלם, רב תחומי הכולל מנתחי לב וקרדיולוגים מומחים בתחום של אי ספיקת לב, כמו גם אחיות ייעודיות, כולם מטפלים במושתלים, עוקבים אחר מצבם ומלווים אותם", מדגיש ד"ר פרקש.
למי מתאימה השתלת LVAD?
"השתלת LVAD מוצעת לחולים הסובלים מאי ספיקת לב וזאת למרות שהם מקבלים את הטיפול התרופתי הטוב ביותר שיש להציע", מסביר ד"ר פרקש.
לדבריו, עשרות אלפי מכשירים כאלה כבר הושתלו ברחבי העולם והמספרים רק עולים.
"המחקר והפיתוח של מכשירים חדשים בעיצומו ובעתיד הלא רחוק יתכן שיהיו מכשירים כה טובים שיחליפו את השתלת הלב שגם לה חסרונות רבים".
האם מכשיר ה-LVAD מאפשר חזרה לחיים לאים?
"המטרה בהשתלת המכשיר היא שיפור בתוחלת החיים ובאיכות חייו של המושתל, כלומר, שהמטופל יהיה מסוגל לבצע פעולות שלא היה מסוגל לבצע קודם לכן. המחקרים שנעשו בתחום מעידים על כך שהמכשיר אכן משפר את איכות חייהם של המטופלים. יש לזכור שמדובר באנשים חולים מאוד, שלרוב אינם מסוגלים לבצע שום פעילות וודאי שלא ללכת לים/בריכה. המגבלה העיקרית טמונה בעובדה שהמכשיר נזקק לסוללות חיצוניות כמקור אנרגיה, וכבל דק אשר יוצא מבית החזה ומחובר לסוללות. לפיכך יש צורך לשאת את הסוללות בפאוץ' לצדי הגוף. מלבד זאת אין מגבלות תפקודיות ויש כאלה שאפילו טסו עם המכשיר לחו"ל".
האם המטופלים נרתעים מההשתלה וממה שכרוך בה?
"בתחילה כשאנחנו מעלים את אפשרות השתלתו של 'לב מכאני', החולים מביעים חשש ורתיעה. אולם, ככל שהם מעמיקים בשיח, בקריאה ובהבנה, ולאור המגבלה התפקודית הקשה בה הם מצויים, המועמדים ברוב המקרים מעוניינים לשפר את איכות חייהם. בהמשך הם מתרגלים למכשיר כך שבחלק מהמקרים, הם מעדיפים להישאר עם המכשיר לטווח הרחוק ולא לעבור השתלת לב מתרומת איברים".
מדוע בעצם לא לבצע השתלת לב בחולים אלה והאם בעתיד ה-LVAD יחליף את השתלות הלב?
"לנוכח המחסור בתרומות איברים, רוב החולים הצעירים הממתינים להשתלה, לא יספיקו לשרוד עד שתגיע תרומת לב מתאימה. ה-LVAD מהווה 'גשר' המאפשר להם לשרוד עד שתגיע תרומת לב. אז הם יכולים לעבור השתלת לב כמו מועמדים ללא LVAD, ואפילו מגיעים להשתלה במצב גופני טוב יותר. בקבוצת החולים המבוגרים יותר, שאינם מועמדים להשתלת לב מפאת גילם, יושתל LVAD כפתרון קבע. חשוב לזכור שהשתלת לב אינה פתרון קסם, והתקווה היא שבעתיד הלא רחוק, עם שיפור ומזעור הטכנולוגיה, צפוי ה-LVAD להיות זמין לכל מטופל ולתפוס את מקומה של השתלת הלב".
אין כמו אקמו
מכשיר נוסף אותו מחברים לחולים אשר מגיעים לכשל לבבי קיצוני הוא האקמו (ECMO), אשר זכה להכרה בציבור בתקופת הקורונה, כשאפשרה תמיכה בחולים עם כשל נשימתי, במטרה להחליף את תפקוד הריאות.
"במחלקה שלנו האקמו מחובר לחולים מורכבים יותר מכשל נשימתי בלבד, בעיקר כאלה שליבם אינו מתפקד (מצבים כגון התקף לב חמור או דלקת ויראלית קשה). במקרים אלה מדובר בחיבור מורכב יותר בהשוואה לחיבור לחולים עם כשל נשימתי, (כפי שהיה עם רוב מטופלי הקורונה) ונדרשת מיומנות גבוהה יותר. מטרת החיבור לאקמו היא תמיכה באיברי הגוף במקום הלב הכושל עד שיתאושש. החיבור לאקמו, בניגוד לחיבור ל–LAVD הוא חיבור זמני וקצר טווח, ימים עד שבועות ספורים".
כיצד פועל האקמו?
"מכונת האקמו מתחברת לעורק ולווריד ראשיים בגוף, כך היא מנקזת דם אל מחוץ לגוף ומזרימה אותו חזרה לאחר שהדם עבר תהליך של חמצון ואוורור. לפיכך, היא יכולה להחליף או לתמוך בתפקוד הלב והריאות. המנוע והצנרת של האקמו בנויים כך שיהיו 'ידידותיים' למערכת הדם, כדי למזער את הפגיעה בכדוריות הדם ושאר מרכיבי הדם".
מה השלב הבא לאחר חיבור לאקמו?
"כאשר אנו מחברים חולה לאקמו, אנחנו מצפים לאחת משתי אפשרויות: הראשונה – התאוששות של הלב או הריאות כך שניתן יהיה לגמול אותו מהמכונה, ולהמשיך לטפל בו ללא המכשיר עד להחלמה. השנייה – במקרה שהאיבר הכושל (לב או ריאות) אינו מתאושש, אך שאר מערכות הגוף תקינות, ההמלצה היא על טיפול המשכי שכולל בדרך כלל השתלת LVAD במקרה של לב כושל או השתלת ריאות במקרה של ריאות כושלות", מסכם ד"ר פרקש.
ד"ר אריאל פרקש (49) // מומחה בכירורגיית לב ובית החזה
מצב משפחתי: נשוי+3.
השכלה: לימודי רפואה באוניברסיטה העברית והדסה. התמחות בניתוחי לב במרכז הרפואי רבין (בילינסון). התמחות על בניתוחי לב מורכבים בבית החולים "מאונט סיני" בניו-יורק, ארה"ב.
ניסיון בתחום: הכשרה מיוחדת בתחום התמיכה המכאנית בלבבות כושלים ובהשתלות לב מלאכותי בעת ההתמחות בארה"ב.
תחביב: טיולים בארץ ובחו"ל.
בשיתוף המחלקה לניתוחי לב, איכילוב
