בספר הילדים "הפיל שרצה להיות הכי", אותו כתב וצייר פאול קור, אבי המנוח, הוא מתאר פיל פילון שהיה מתוסכל מצבעו האפור ("העולם הוא צבעוני ומי אפור, עלוב? אני!"), ולכן פתח במסע שנועד להפוך אותו לפיל צבעוני. הוא נעזר בציפורים ששפכו עליו במעופם דליים מלאים בצבעים שונים ("כך אספה לה הציפור לאחר טיסות אין ספור, כמות גדולה, של צבעים מהחיות והפרחים....") עד שהפך להיות פיל צבעוני, כפי שרצה. בהמשכו של הסיפור הפילון הצבעוני הופך למושא לעג בידי חבריו שלא מקבלים את השינוי הצבעוני שעבר, כי הם סבורים שפיל צריך להיות אך ורק אפור.
העלילה קצת מסתבכת אך לא אגלה כאן את סופו של הסיפור.
אינני יודע האם השראת הסיפור הזה הנחתה אותי במסע הטכנולוגי שעברתי בעשור האחרון, אבל מצאתי הקבלה מסוימת בין סיפורו של הפיל לבין סיפורה של חברת קתוורקס שהגיעה בתקופה האחרונה להישגים ביוטכנולוגים ומקצועיים יוצאי דופן בעולם הקרדיולוגיה וצנתורי הלב.
כוחה של זרימה
מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בישראל (לאחר סרטן) ובשנת 2020 יוחסו להן כ- 15% מכלל הפטירות בארץ. עורקי הלב, הקרויים גם העורקים הכליליים מספקים דם עשיר בחמצן לשריר הלב. עיקר התחלואה והתמותה ממחלות לב נגרמת על ידי היצרות ו/או חסימת העורקים הכליליים, על ידי טרשת עורקים שמתפתחת כתוצאה מהצטברות רבדים שומניים (פלאקים) בדופן העורק עצמו וגורמת לשינוי במבנה הדופן. עם הזמן, הצירויות שכאלה עלולות לגרום להפרעה או לחסימה של זרימת הדם לשריר הלב באזור, ולמצוקה (איסכמיה) במאמץ ואפילו במנוחה, ובמצבים קיצוניים, גם להתקף לב.
ישנם כיום מספר אמצעים לאבחון מחלות של הלב ועורקי הלב הכוללים CT של הלב, אקו לב, מיפוי לב וצנתור לב. בשונה מכל שאר השיטות, צנתור לב מהווה פעולה פולשנית המחייבת החדרת צנתר (צינור דק וחלול) למוצא עורקי הלב. הליך שכזה מסוגל להדגים את עורקי הלב ברזולוציה הגבוהה ביותר. בצנתור לב אבחנתי מדגימים את עורקי הלב על ידי הזרקת חומר ניגוד ישירות אל תוך העורקים הכליליים, ובמקביל מבצעים צילומי רנטגן של העורקים בזויות שונות. התמונות המתקבלות מדגימות את העורק הכלילי דרכו זורם הדם, והערכת מידת ההיצרות של כלי הדם מתבצעת, בדרך כלל, על ידי הרופא המצנתר בעין ו/או במדידות של חומרת ההיצרות בעורק. כשההיצרות חמורה (מעל 70% מקוטר העורק), הטיפול המקובל הוא השתלת סטנט או הפניה לניתוח מעקפים, אך כאשר קיימת היצרות בחומרה פחותה, נוצר קושי להעריך את השפעת ההיצרות על זרימת הדם, והמצנתר לא יכול לדעת האם יש צורך בטיפול התערבותי בעורק, או שניתן להסתפק בטיפול תרופתי. התמונות המתקבלות בצנתור אגב, הינן בצבע אפור, בפרפרזה לסיפורו של הפיל פילון, אך לעניין זה נחזור בהמשך.
תמונה בתלת ממד
בעבר היו נוטים להשתיל סטנט בכל היצרות הנראית לעין, אך כיום יש ראיות קליניות מוצקות המוכיחות כי השתלת סטנט שלא לצורך, איננה מועילה ואף עלולה לגרום לנזק. מזה שנים רבות קיים מדד צנתורי הנקרא "חלקיות זרימה יחסית"-
(FFR = fractional flow reserve).
מדד זה מספק הערכה במהלך הצנתור להשפעת ההיצרות על מפל הלחצים הנוצר באזור החסימה ועל זרימת הדם מעבר לאזור ההיצרות בעורק. שיטה זו כוללת הכנסת תיל דקיק לתוך העורק שבקצהו חיישן לחץ. חיישן הלחץ מודד את הפרש הלחצים, תוך מתן תרופות המרחיבות את כלי הדם, אחרי ההיצרות לעומת הלחץ באזור הבריא של העורק. אם קיים הפרש לחצים העולה על 20%, משמעותו שההיצרות פוגעת באספקת הדם, והטיפול הנדרש הוא השתלת סטנט שירחיב את האזור המוצר, וישפר את מצב החולה. FFR הוא מדד אמין ומקובל למדידת המשמעות הפיזיולוגית של ההיצרות בעורק והערכת השפעתה על הלב. על אף חשיבותה ונחיצותה הקריטית של מדידה זו במהלך צנתור לב, היא מבוצעת רק במיעוט מהמקרים, זאת בשל היותה שיטה פולשנית ויקרה הדורשת מיומנות מהמצנתר, והזמן הנדרש לביצועה במהלך הצנתור ארוך (כ-20 דקות). בשל חשיבותו הרבה של מדד זה, נוצר צורך למצוא שיטה פחות פולשנית אשר תספק הערכה נכונה של השפעת היצרות בעורקי הלב על זרימת הדם.
חברת קתוורקס שבכפר סבא שהייתי בין מקימיה לפני כעשור יחד עם ד"ר יפאת לביא וגיא לביא, פיתחה טכנולוגיה לחישוב מדד ה- FFR ללא צורך בהחדרת צנתר נוסף לכלי הדם או בהזלפת תרופות המרחיבות את הכלי דם. מדובר בתוכנה המשתמשת באותם צילומים הנלקחים בזויות שונות בזמן הצנתור האבחנתי, ומאפשרת לחשב מדד הקרוי FFRangio שהוא שווה ערך ל-FFR המתקבל בצנתור הפולשני. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על סט אלגוריתמים "חכמים" של סימולציות זרימה ועיבוד תמונה, המחשבים את ההשפעה הפיזיולוגית של ההיצרות הכלילית על זרימת הדם ללב בהסתמך על התמונות שמתקבלות במהלך הצנתור. המכשיר מספק לרופא תמונה תלת ממדית צבעונית של העורקים הכליליים כאשר הצבעים מסמלים את זרימות הדם בעורק כאשר הצבע הכתום והאדום מסמלים זרימת דם מופחתת ולא תקינה בעורק.
מערכת ה-FFRangio של קתוורקס היא טכנולוגיית אבחון המשמשת בזמן צנתור שגרתי להפקת מידע פיזיולוגי אובייקטיבי ומקיף, ומספקת חיווי תלת ממדי של זרימת הדם בעורקי הלב כדי לסייע לרופאים המצנתרים לייעל את קבלת ההחלטות על מצב מחלת העורקים הכליליים, כולל אם יש צורך בסטנט. המערכת של קתוורקס עושה שימוש באלגוריתם המשלב חישוב זרימה ובינה מלאכותית על מנת להתחקות אחר המהלך המדויק של העורקים בלב. הטכנולוגיה נוסתה במסר מחקרים שהדגימו את הדיוק החישובי שלה ואת היעילות שלה מבחינה קלינית לאורך זמן.
קתוורקס היא כיום חברת טכנולוגיה רפואית המתמקדת ביישום פלטפורמת החישוב המתקדמת שלה, כדי לייעל החלטות טיפוליות במחלות עורקים כליליות ולטייב את ההערכה החזותית במהלך הצנתור לכלי אובייקטיבי שנועד לקבלת החלטות מבוססות FFRangio לקרדיולוגים המצנתרים. קבלת החלטות טיפוליות המונחות באמצעות המדד הפיזיולוגי הוכחה כמספקת יתרונות קליניים משמעותיים לחולים עם מחלת עורקים כלילית, ויתרונות כלכליים לספקי שרותי הבריאות היות והיא חוסכת טיפולים פולשניים יקרים ומיותרים.
לאחרונה התבשרנו שחברת קתוורקס חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי רחב-היקף עם חברת מדטרוניק האמריקאית, אחת החברות הגדולות והחשובות בעולם המכשור הרפואי. תוצאותיו של הסכם זה כבר ניכרות בשטח ובמעבדות צנתור רבות בעולם החלו להשתמש במערכת של קתוורקס במהלך צנתורים וכדבר שבשגרה. זאת הבעת אמון גדולה בטכנולוגיה אותה פיתחנו ושכללנו במהלך העשור האחרון וזאת בשורה שעשויה להפוך את הצנתור למדויק יותר ואינפורמטיבי יותר עבור המצנתר המטופל גם יחד.
עבורי, מדובר בהגשמת חלום מקצועי, יש שיגידו בהקבלה לספר על הפיל שאני מגשים את הרצון להיות "המצנתר שרצה להיות הכי" בכך שהייתי שותף להפיכת הצנתור האפור לצבעוני, מעודכן ומדויק יותר ביחס לצנתור הרגיל. בניגוד לסיפור של הפיל פילון שחזר לבסוף להיות אפור, אני מאמין ומקווה שחברת קתוורקס בסיועה של מדטרוניק תצליח להנחיל את הטכנולוגיה החשובה הזו למעבדות צנתור רבות בעולם, לטובת המטופלים והקרדיולוגים המצנתרים גם יחד.
פרופ' רן קורנובסקי הוא מנהל מערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין, בתי החולים בילינסון והשרון, שרותי בריאות כללית, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל –אביב
בשיתוף בילינסון
