מרכז הלב המשולב ע"ש יסלזון במרכז הרפואי שערי צדק, הממוקם בקומה העשירית של בניין האשפוז, מעניק מענה מקיף למגוון מחלות הלב וכלי הדם. על היחידה המשולבת, הגדולה בירושלים ואחת המובילות בארץ, מנצח משנת 2017 פרופ' מיכאל גליקסון, נשיא האיגוד הקרדיולוגי ויו"ר המועצה הלאומית למחלות לב וכלי דם.פרופ’ גליקסון, מבכירי הקרדיולוגים בישראל ובעל מוניטין בינלאומי, מציין כי המרכז שואף להעניק טיפולים מתקדמים, תוך מתן מענה מקיף לכל אתגר. לצדו מומחים בעלי התמחויות שונות ומגוונות בתחום הלב ומערך מתקדם של נותני שירות. מערך אשפוז הלב הגדול בארץ מאפשר לנו, בין השאר, 'לשכן' את המאושפזים שלנו במחלקה הייעודית, לטובת טיפול מיטבי וממוקד".
"מרכז הלב עבר תמורה גדולה בתחומים רבים, בשנים האחרונות", מציין פרופ' גליקסון, "תוך גיוס של מומחים מובילים בתחומים עיקריים, הרחבה ניכרת של תחומי הפעילות והצטיידות באמצעים הטובים ביותר לאבחון ולטיפול".
לדבריו, אחד ממקורות הגאווה במרכז הרפואי בכלל ובמרכז הלב המשולב במיוחד, הוא האפשרות להעניק איכות חיים ולהעלות את תוחלת החיים למטופלים. "מדינת ישראל חווה מגמה חיובית של ירידה בשיעור מחלות הלב והתקפי הלב לאורך החיים. זו בהחלט תוצאה של הטיפול האיכותי שאנחנו מעניקים. בניגוד למדינות העולם המערבי, בהן סיבת המוות הראשונה היא סיבוכי לב, בארץ היא סיבת המוות השנייה, הודות לטיפולים המתקדמים".
במרכז הלב המשולב, פועלות מגוון מחלקות המהוות מעטפת שלמה ומקצועית לתחלואה הלבבית. מנהלי המחלקות הינם רופאים מובילים בתחומם:יחידת הפרעות הקצב, בניהולו של פרופ' יואב מיכוביץ', לזכותה נזקפו שורת טיפולים חדשניים ופורצי דרך כמו טיפול מתקדם בצריבה תוך שימוש נרחב בהדמיות MRI כבסיס טיפולי וייחודי למרכז; יחידת האקו, בניהולו של פרופ' שמי קרסו; היחידה למומי לב, אחת הבודדות בארץ, בניהולו של פרופ' עמירם ניר; מכון השיקום שעוסק בשיקום ובמניעה של מחלות לב, שמנוהל על ידיד"ר יעקב קליין ומחלקת האשפוז הגדולה בראשות ד"ר אמיר אורלב.
לדברי פרופ' גליקסון, המגמה הגוברת של מיעוט ניתוחי לב פתוח אל מול פעולות זעיר-פולשניות, דוגמת צנתורים, היא זו שמובילה להארכת תוחלת החיים ובעיקר לשיפור איכות החיים. "יחידת הצנתורים שלנו היא הפעילה ומהמובילות בארץ בתחום הטיפול במסתמי הלב השונים. היום לא נדיר לצנתר אדם בן 90 ולאפשר לו המשך חיים בריאים", מדגיש פרופ' גליקסון.
היחידה, מעניקה שירות למגוון אוכלוסיות, מטפלת במקרי קיצון שונים, כולל כאלה המופנים מבתי חולים אחרים, ומהווה בנוסף גם מרכז הדרכה עבור רופאים מהארץ ומחו"ל. בנוסף לפעילות עם חברות סטארטאפ על פיתוחים שונים בתחום הצנתורים.
חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת בצנתורי לב
שנות ה-70 של המאה הקודמת, סימנו את תחילתו של עידן הצנתורים, ובו אפשר להגיע לאזור הלב ולטפל בו, מבלי לפתוח את בית החזה, על ידי העברת ציוד דרך כלי הדם, ו"ניווט" בעזרת מכשיר רנטגן או אקו. ד"ר דני דביר, מנהל יחידת צנתורי הלב, מספר כי בשערי צדק נמצא צוות מצנתרים מנוסה שמבצע אלפי צנתורים בשנה, כ-15 בכל יום, תוך שימוש בשלל שיטות מתקדמות להפחתת חסימות בכלי הדם ושאר מחלות והפרעה בתפקוד פעולת הלב. טיפול זה מאפשר הימנעות מניתוח לב פתוח שהיה מוצע בעבר למטופלים רבים ואשר כיום נהנים מטיפול צנתורי פחות פולשני. מהלך המאפשר התאוששות מהירה מאוד לאחר מכן וחזרה לפעילות מלאה.
"שריר הלב הוא איבר מרתק. בסופו של דבר מדובר בשריר שמתכווץ ללא הפסקה והחיים תלויים בתפקודו בכל רגע נתון. אין אפשרות להתפשר על זרימת הדם או על פעולתו", מסביר ד"ר דביר. "לשמחתנו, אנחנו מטפלים היום בטכנולוגיות המאפשרות טיפול בלב גם מרחוק, דרך כלי הדם המרוחקים מהחזה, בצורה שנתפסה עד לפני כ-20 שנה כמדע בדיוני".
בעוד מורכבות מחלות הלב הופכת גדולה ומסועפת, בהלימה לעלייה בתוחלת החיים, ההתקדמות הטכנולוגית מנסה לשמור על הקצב. "אחת התופעות המוכרות במטופלים מבוגרים היא שקיעה של סידן בעורקים ובמסתמים, מצב שהופך את הטיפולים הצנתוריים למורכבים יותר, ולכאלה שדורשים ניסיון רב ושליטה בטכנולוגיה", מדגיש ד"ר דביר.
לדבריו, מספר טכנולוגיות, דוגמת מקדחים מיוחדים שמאפשרים את שיוף הסידן; מסתמים אפקטיביים שמאפשרים להתגבר על בעיות הסידן, מהווים חלק מהפתרונות. "לכל המצאה חדשה יש את היתרונות והחסרונות שלה, והאתגרים רק נערמים. קשיים אלה הם חלק מעולם הצנתורים המודרניים. אנחנו נחושים לעמוד בחוד החנית בכל הקשור לטכנולוגיות צנתוריות, ולהמשיך לפתח פתרונות יצירתיים לטובת בריאותם של המטופלים".
אחת מהגישות הצנתוריות החדשניות מבחינה בינלאומית ושנהוגה במרכז הרפואי היא טיפול ב"חיתוכי עלה" בגישות שונות, במהלכה נעשה שימוש במוצרים חדשניים במהלך השתלת מסתמים בלב המטופל על מנת לשפר את בטיחות הפעולה. גישות שזוכות לתהודה בארץ ובעולם. קיימות שיטות מוצלחות לטיפול בשתלים כדי לאפשר המשך פעולה טובה ותקינה, כולל באוכלוסיות שמועדות לסיבוכים. "התוצאות הטובות נותנות לנו אנרגיה להמשיך ולטפל, תוך התאמת הטכנולוגיה למטופל, וחשוב מכל, להפחית את הסיכון לסיבוכים", מדגיש ד"ר דביר.
חמצן לנשימה
עמיתו, פרופ' מוני שובי, מנהל יחידת מחלות לב מבניות ומסתמיות, מסייע להזניק את יחידת הצנתורים קדימה. "כיום מתאפשר לנו להציע למטופלים התערבויות מסתמיות בפרוצדורות שבעבר לא חלמנו עליהן", פוסק פרופ' שובי. "לפני מספר שנים, הקריטריונים לטיפול היו מוגבלים, וכיום, הניסיון והמיומנות שרכשנו, לצד השיפור בטכנולוגיה וההבנה המקיפה של מחלות נוספות, מאפשרים לנו להציע פעולות שעד לאחרונה לא היו רלוונטיות לקשישים, לחולים אחרי התקפי לב ולמטופלים עם קרע במסתם".
לדבריו, האפשרות להציע תיקוני מסתמים ללא צורך בניתוח לב פתוח, הופכת נחשקת במיוחד עבור מי שמלכתחילה לא היו מיועדים להליכים ניתוחיים.
"לאחרונה, הגיע למרפאה חולה בן 80 עם קוצר נשימה קיצוני, שנדרש לאשפוז דחוף. היה לו קרע במיתר שמחזיק את המסתם, מסתם מסויד מאוד. עד לאחרונה ההתייחסות אל מטופל כזה הייתה בבחינת 'אלה הקלפים שחולקו לו', ועם זה יצטרך להתמודד, קרוב לוודאי שלא לאורך זמן. אלא שהצלחנו לבצע תיקון של המסתם והוא שוחרר מהמחלקה בלי מיכל החמצן שהיה צמוד אליו תקופה ארוכה. לא רק שהארכנו לו את החיים, הצלחנו להעניק לו איכות חיים ולמזער למינימום את האשפוזים החוזרים. בעבר, לא היינו מעזים להתקרב למטופל כזה ולו בשל סכנה לקרע נוסף שממנו ההתדרדרות הקלינית היא מהירה", מדגיש פרופ' שובי.
לדבריו כיום יכולותיה של היחידה מצביעות על למעלה מ-90% הצלחה, שמובילים לשיפור איכות חייהם של המטופלים. "יחד עם זאת, בשנת 2023 קשה לנו עדיין למנוע התדרדרות שנובעת מהסתיידות מסתמים ומקרעים. עובדה זו ממחישה ומדגישה שלמרות היכולות הגבוהות וההתקדמות הדרמטית, יש עוד מקום רב למחקר ופיתוח. אנחנו עם היד על הדופק, מעורבים בפיתוחים של תרופות והתערבויות למסתמים, ומקווים שבקרוב יושקו תרופות חדשניות ומניעתיות מעבר להיצע הקיים", מסכם פרופ' שובי.
קרדיולוגיה מודרנית עושים עם דימות לב
שנת 2006 מסמנת את הקפיצה הטכנולוגית בכל הקשור לדימות הלב. "לפני 13 שנה הכלי הזה הפך ישים, ונכנס לשגרה הקלינית של הקרדיולוגים", מסביר ד"ר אריק וולק, מנהל היחידה לדימות לב וממלא מקום מנהל מרכז הלב המשולב. "זו הדיסציפלינה הצעירה בקרדיולוגיה, ויש לה נגיעה לכל תת מקצוע קרדיולוגי, כמו אי-ספיקה, טיפול נמרץ לב, צנתורים, קרדיומיופתיה וכו'", הוא מסביר. ד"ר וולק, פנימאי וקרדיולוג בהכשרתו, השתלם בדימות הלב בסידרס סיני שבלוס אנג'לס, ארצות הברית, מקצוע שלדבריו היה אז נישתי ובתחילת הדרך. "מתהייה על נחיצותם, הפכו שירותי ההדמיה המתקדמים, לרבות בדיקות CT ,MRI לב ומיפוי לב, לכלי חשוב בעבודה, שמעניק טיפול מיטבי למטופל", מציין ד"ר וולק.
לדבריו בתחילת הדרך היסטורית הטכנולוגיה הייתה תת מיטבית בכל הקשור לרכישה של תמונות של הלב, איבר שזז כל הזמן במהירות. "מטבע הדברים, כשנושמים והלב פועם במהירות, קשה מאוד לצלם. כשמחפשים מבנים קטנים בתוך פיתולי עורקי הלב, או מסתמים חולים, רכישת התמונות מאתגרת".
עם זאת הסורקים והמכשירים המתקדמים שמשמשים את מרכז הלב כיום, בשילוב טכנולוגיות חדשניות, מאפשרים כיום להתגבר על האתגר הזה ואחרים ולבצע אנליזות מורכבות ומתוחכמות מהרגיל, חלקן תוך שימוש בתוכנות המתבססות על בינה מלאכותית (AI).
"זו אינה בדיקת הדמיה רגילה, אלא נדרש עבורה ציוד מתוחכם והתמחות של הצוות קרדיולוגים ורדיולוגים והטכנאים שמבצעים את הפעולות. אלה בדיקות מודרניות ומותאמות אישית. בהסתמך על שאלות הרופא נבנה פרוטוקול מיוחד למטופל ובהתאם לממצאים 'נתפר' עבורו הטיפול המיטבי", הוא מבהיר.
40% מפעילות היחידה בראשה עומד ד"ר וולק, מכוונת פרוצדורות קרדיאליות וממצאי הדימות משפיעים על אופן הטיפול. "כלי הדימות משמש לדייק את האבחנה ולתכנן את הטיפול בחולה. שיעור המקרים שנשארים לא פתורים, קטן משמעותית בזכותו. הדימות מסייע לאפיין מוקדם וטוב יותר את התחלואה הלבבית ובזכותו אפשר לתכנן את השלב הבא, של הטיפולים התרופתיים, או לשקול פרוצדורות של השתלת מסתמים או תומכנים או פרוצדורות אחרות. פעמים רבות הדימות עוזר לקבל החלטה, האם לבחור בטיפול שמרני יותר או התערבותי".
ממשיכים במרץ
ואם בלב עסקינן, אי אפשר בלי אחד הצמתים המרכזיים, הרגישים והמכריעים – מחלקת טיפול נמרץ, בניהולו של פרופ' אלעד אשר. במחלקה זו מתאשפזים בין 1,100 ל-1,200 חולים מדי שנה.
"אנחנו הלב של מרכז הלב, כאן מתרחש כל 'האקשן', מגיעים אלינו חולים צעירים, החל מגיל 15, עם דלקות בשריר הלב, ועד בני 80 ו-90 ואפילו מי שעבר אירוע לבבי וזכה לחגוג 102. הוא, אגב, נשלח לביתו בריא ומתוחזק בסטנט תומך", מציין פרופ' אשר.
לדבריו כיום האפשרויות הן כמעט ואינן מוגבלות, ומאפשרות טיפול בחולים המורכבים ביותר, הודות למכשור מתקדם. "כל הפרעת קצב הכי קטנה מתועדת אצלנו בעזרת מוניטורים שמקליטים בזמן אמת. בנוסף, יש לנו היכולת לטפל בחולים בעזרת מכשירים שעוזרים ללב לתפקד, לרבות בלון שמוכנס לאבי העורקים בצנתור או אימפלה -משאבה חיצונית זמנית שתומכת בלב, בשלב האקוטי,ושואבת דם מתוך הלב לאבי העורקים, עד להתאוששות שריר הלב. בנוסף, אנחנו יודעים לטפל בתסחיף ריאתי, שהסתמך בעבר רק על תרופות, בעזרת קטטר שמוחדר לתוך הלב ושואב קרישי דם מתוך עורק הריאה או קטטר אחר הממיס קרישי דם בעורקי הריאה, דבר שעד לפני שנים אחדות לא היה בנמצא".
מחלקת טיפול נמרץ בניהולו פרסמה לא פחות מ-12 מאמרים פורצי דרך בשנה האחרונה, ומשתתפת במחקרים בינלאומיים.
למרות שמדובר בעיסוק נמרץ ודינאמי, במציאות משתנה, נקודת מבטו של פרופ' אשר אופטימית: "שכב אצלנו קשיש בן 90 שחווה התקף לב מסיבי. לפני 5-4 שנים הוא לא היה שורד. בזכות האימפלה הצלחנו לצנתר ולהוציא אותו ממצב אקוטי. הוא עבר בהמשך דיאליזה ונזקק למנות דם אבל הוא עתיד להשתחרר בשלום לביתו. בעבר גישה כזו נחשבה ללא מציאותית, אבל היום אנחנו מותחים את הגבול כל פעם עוד צעד קדימה".
לדבריו, הקהל הנונגנרי (nonagenarian), שחצה את גיל ה-90, נהנה היום מטיפולים משפרי איכות ומאריכי חיים. "כמובן שאנחנו מדברים על אנשים צלולים שאינם דמנטים וסיעודיים. אבל החדשות הן טובות, ואנחנו דוהרים קדימה, בדרך לצנתורים מורכבים, לטיפולים שנראים כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני כמו חליפות 'חלל' שנועדו לקירור לאחר החייאה על מנת להגן על המח, או החדרת מצלמה אופטית שעובדת על גלי אור, כדי לראות מה קורה בעורק הקורונרי בצנתור. וכאמור, טיפול מסור באוכלוסייה המתבגרת מבלי להתחשב בגיל הכרונולוגי, אלא בגיל הביולוגי".
אמירה אופטימית לסיום?
"חולים שחווים התקף לב ופוקחים עיניים לאחר מכן, תוהים בחשש 'האם הם יחיו'. הם אינם קולטים את מה שסביבם, והחדשות הטובות הן ש- 97% מהם ישתחררו הביתה בשלום. לפני כמה שנים הנחלנו במחלקה שינוי מבורך, לאחר שרופא שלנו עבר החייאה, ואשתו הביאה תמונה שלו וכתבה כמה מילים עליו. בתוך העשייה הצלחנו להבין מי 'מתחבא' מאחורי 1,000 צינורות, ואימצנו את הנוהג הזה בחום, כך אנו נוהגים במחלקה. כולם עובדים סביב לשעון תרתי משמע, 24/7, ומתקיים שתוף פעולה מלא של הצוות הסעודי והרפואי. הצוות הרפואי והצוות הסיעוד מקיימים ביקורי חולים יחד, ואצלנו האחיות הן הלביאות שנמצאות עם המטופלים 24 שעות ביממה, ויודעות לבצע פעולות מצילות חיים כגון שוק חשמלי, ממש כמו הרופאים, זאת במקרים בהם אי אפשר לחכות עד שיגיע רופא, וצריך לפעול מיד. כאן כולנו סובבים סביב רעיון הצלת חיים, של יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים ועוד. בעיניי זהו אי של שפיות וחמלה".
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
