מחלות לב מהוות כיום את סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל אחרי סרטן. מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, החלה בישראל ירידה בשיעורי התמותה ממחלות לב ובפרט ממחלת לב איסכמית, הנגרמת מפגיעה באספקת הדם ללב עצמו. ירידה זו היא תוצאה של טכנולוגיה מתקדמת לצד שילוב צוותים רפואיים מקצועיים בתחום רפואת הלב, כאשר השילוב ביניהם מביא לטיפול מיטבי במחלות אלה.
אחת הדוגמאות לשילוב כזה מוטמעת במרכז הלב המשולב, במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. מדובר באחד ממרכזי הלב הגדולים והמשמעותיים בישראל, המהווה מרכז לטיפול, למידה והכשרה, ומאפשר התמקצעות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.
הטיפול במרכז הלב מתמקד בתפיסה הוליסטית שמציעה טיפולים מותאמים אישית לכל מטופל, בהתאם למצב הרפואי ולאחר התייעצות בין מומחי המרכז מכלל הדיסציפלינות הרלוונטיות.
כחלק מהרפואה המותאמת אישית, בשערי צדק מאושפזים כמעט כל חולי הלב במחלקה הקרדיולוגית. "מחלקה ייעודית כזו, מותאמת ומכוונת לטיפולים במחלות לב הניתנים על ידי קרדיולוגים ומטפלים מומחים בתחום כולל מנתחים. רובם המוחלט של חולי הלב גם משלימים אצלנו את כלל האשפוז, מבלי לעבור למחלקה פנימית בהמשך", מספר פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב.
לפיכך, כ-200 אנשי צוות, מתוכם כ-40 רופאים, מעניקים רפואת לב רב תחומית שכוללת ניסיון, מובילות ומצוינות, לצד חשיבה שונה ואחרת שמצעידה את רפואת הלב היום אל המחר.
מתי בפעם האחרונה מקדח שייף סידן בעורק שלכם?
20 צנתורים בממוצע ליום, מתבצעים במרכז הלב ה-3 בגודלו בישראל, המסתכמים באלפי צנתורים בשנה, זאת לנוכח ההתקדמות העצומה בתחום הצנתורים בשנים האחרונות.
פרופ' דני דביר, מנהל קרדיולוגיה התערבותית וחדרי הצנתור במרכז הלב מסביר: "מבין 3 האפשרויות לטיפול במחלות לב – טיפולים תרופתיים, ניתוחי לב וצנתורים, ההתקדמות המואצת ביותר בשנים האחרונות היא בתחום צנתורי הלב".
עיקר הפעילות הצנתורית מתמקדת בצנתורים לפתיחת כלי דם סתומים, אבל לא רק! בנוסף, מעל 400 פעולות צנתוריות בשנה מתבצעות להחלפה ולתיקון מסתמי הלב, וכן צנתורים לתיקון מומי לב מולדים, לפעולות ניקוז ולמטרות נוספות.
בקרב חולי לב שמתמודדים עם הסתיידויות בכלי הדם, מתבצעים צינתורים פורצי דרך. נסביר לרגע כי הסתיידות מתאפיינת בהצטברות סידן בכלי דם והיא הופכת טיפולים צנתוריים למורכבים ומאתגרים יותר.
"במצבים אלה, כלי הדם פחות גמישים והסיכון לסיבוכים גדל, כמו היצרות חוזרת של העורק, היווצרות קריש דם, פגיעה בדופן כלי הדם ואף קרע ממשי של כלי הדם. גם העלייה בתוחלת החיים מובילה לעלייה במספר המטופלים חולי הלב עם הסתיידויות, אצל 5%—10% מהמטופלים המגיעים לצנתור, אנחנו עדים להסתיידויות קשות ומפושטות בעורקי הלב", מדגיש פרופ' דביר.
צנתורים למטופלים עם הסתיידויות בעורקי הלב מתבצעים עם מגוון טכנולוגיות מתקדמות שכוללות הדמיה וטיפול. רפואה מותאמת אישית, כבר אמרנו? ובכן, אחת הטכנולגיות עושה שימוש בבלונים מיוחדים המבוססים על גלי הלם לפתיחת כלי דם בעורק תוך שבירת מרכיב ההסתיידות. ובמקרים בהם טכנולוגיה זו לא מתאימה, ניתן להשתמש במקדח יהלום מיוחד שמאפשר לשייף את הסידן מדפנות כלי הדם באופן שמשפר את גמישות העורק. בשיטה נוספת, שמיושמת כיום רק בשערי צדק, נעשה שימוש בלייזר לטיפול במקרים סלקטיביים של מחלות מורכבות בעורקים הכליליים.
"המגמה היא להציע מגוון גדול של אפשרויות לטיפולים במחלות לב מבלי להזדקק לניתוחי לב עם פתיחת בית החזה, לכלל האוכלוסייה ובעיקר למבוגרים עם מחלות מורכבות שאינם מסוגלים לעבור ניתוחי לב. הטכנולוגיות המתקדמות שעומדות לרשותנו מאפשרות להעניק טיפול מתאים שגם מפחית את הסיכון לסיבוכים", מדגיש פרופ' דביר.
לאור הביקוש הגדול ומגוון הטיפולים המתקדמים בתחום הצנתורים החלו לאחרונה עבודות להקמת חדר צנתורים נוסף בשערי צדק, שייפתח בחודשים הקרובים ויהיה מהמתקדמים בישראל. חדר הצינתורים הנוסף יאפשר הרחבת נפח הפעולות הצינתוריות לטובת המטופלים שמגיעים מכל רחבי המדינה.
למי שלא עומד בקצב: קוצב ודפיברילטור ללא אלקטרודות
בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית, לא מאטים את הקצב ומציינים בשערי צדק פריצת דרך בהכנסת קוצבי לב חדשים נטולי אלקטרודות. קוצבים אלה מושתלים בלב כקפסולה שמכילה את כלל האלמנטים הנדרשים בקוצב. הקוצבים מושתלים דרך המפשעה בשרוולית לחדר הימני בלב בפעולה צנתורית, ולאחרונה אפילו בשיטה חדשנית דרך הצוואר. בשנה האחרונה הוכנסו לשימוש מודלים חדשים שמאפשרים קיצוב משולב ללא אלקטרודות גם לחדר הימני וגם לעלייה הימנית בלב.
ולמי שמתאים קוצב בקיצוב ישיר, יוכל להנות מטכנולוגיות חדישות לקיצוב ישיר של מערכת ההולכה החשמלית של הלב. אלה מאפשרות החדרת קוצב עם אלקטרודות מיוחדות שמחוברות ישירות לתוך מערכת ההולכה החשמלית, בהבדל מקוצב לב סטנדרטי שפועל רק באזור מסוים בלב.
"הטכנולוגיה הזו מאפשרת להפחית את נזקי הקיצוב לתפקוד הלב וכשתפקוד הלב ירוד, נעשה בה שימוש הולך וגובר לצורך צמצום הפגיעה בתפקוד הלב", מסביר פרופ' גליקסון.
חידושים הוכנסו גם בתחום הדפיברילטורים המאפשרים מתן שוק חשמלי לאנשים עם הפרעות חמורות בקצב הלב. לאחרונה נעשה שימוש במכשירים המושתלים מתחת לעצם החזה, מבלי להידרש לחיבור אלקטרודות לכלי הדם, ותוך הפחתת הסיכון לסיבוכים.
"הדפיברילטורים החדשים המושתלים בחודשים האחרונים למעשה 'חובקים את הלב מבחוץ'. במקרה הצורך הם מאפשרים מתן שוק חשמלי. כשהאלקטרודות של הדפיברילטורים המסורתיים נכנסות לכלי הדם, הן יוצרות הסתיידויות וקשה להוציאן. לכן יש יתרון בדור החדש של המכשירים שמפחיתים את הסיכון להסתיידויות וסתימות בכלי הדם", מציין פרופ' גליקסון.
צריבה על המוקד
טיפולים בהפרעות קצב לב באמצעות אבלציה, הפכו בשנים האחרונות לטיפול המועדף על פני תרופות. מדובר בעצם בצריבת מוקד הפרעת הקצב, בסוגים רבים של הפרעות קצב. למרכז הלב הוכנסה לאחרונה לשימוש טכנולוגיה חדשה שמאפשרת אבלציה באמצעות אנרגיה חדשה שאינה גורמת לנזקים. בשונה מטיפולי אבלציה שמרניים, שכרוכים בסיכון לפגיעה בוורידי הריאה והוושט, המערכת החדשה הורסת את התאים שבמוקד הפרעת הקצב מבלי לחמם אותם, ותוך צמצום הפגיעה באיברים נוספים והפחתה משמעותית בסיכון לסיבוכים. השיטה החדשה הקרויה Pulse Field Ablation נכנסה בשבועות האחרונים לשימוש בשערי צדק, והיא מחליפה בהדרגה שיטות מסורתיות לביצוע אבלציות של פרפור פרוזדורים.
עוד פועלת במרכז הלב מרפאה גדולה לבירור הסיבות להתעלפויות, וכן מרפאה ייעודית למשפחות המתמודדות עם הפרעות קצב בעלות רקע גנטי והתמחות בהוצאת אלקטרודות קוצב ישנות מהלב.
"יש מטופלים שעברו השתלות קוצבים בעבר, והאלקטרודות הזדהמו. תהליך הוצאת הקוצב הישן והחלפתו מחייב מיומנות גבוהה, ואנו מבצעים זאת באופן תדיר", מדגיש פרופ' גליקסון.
דרושים מתקני מסתמים
תחום תיקון מסתמי לב באמצעות צנתורים וללא צורך בניתוח לב פתוח, שוכלל עד מאד במרכז הלב. שערי צדק הוא המרכז הרפואי הראשון בישראל שבו בוצע טיפול להחלפת מסתם אאורטלי בצנתור, וכן בוצעה בו הפעולה הראשונה לתיקון המסתם המיטרלי באמצעות קליפ המקבע את עלי המסתם.
פרופ' מוני שובי, מנהל היחידה למחלות מסתמים במרכז הלב המשולב, מסביר: "הניסיון והמיומנות שרכשנו, לצד השיפור בטכנולוגיה וההבנה המקיפה של מחלות נוספות, מאפשרים לנו להציע פעולות שעד לאחרונה לא היו רלוונטיות למטופלים מורכבים, בהם קשישים, לחולים אחרי התקפי לב ולמטופלים עם קרע במסתם".
בשנים האחרונות התבסס שערי צדק כמרכז מוביל בארץ ובין המובילים באירופה, בביצוע תיקוני המסתם המיטרלי למאות חולים, וגם במצבים ייחודיים שבהם לא מוצע הטיפול באופן שגרתי בבתי חולים אחרים.
"אנו מבצעים תיקוני מסתם מיטרלי גם לחולים לאחר התקף לב עם דליפה פתאומית של המסתם, וחולים עם מחלות מורכבות של שריר הלב שיש להם בנוסף גם דליפה מהמסתם המיטרלי. הראנו שגם במקרים אלה שלא היו ניתנים לטיפול בעבר ניתן לבצע את הטיפול ולהגיע לתוצאות מצוינות", מדגיש פרופ' שובי.
המהפכה בתחום הטיפול במסתמי הלב, נמשכת בהכנסת טיפולים מתקדמים לתיקון המסתם הטריקוספידלי (התלת צניפי) שנחשב למורכב יותר לנוכח היותו מורכב מ-3 עלים ולא מ- 2. באופן מסורתי, מטופלים עם דליפה במסתם הטריקוספידלי טופלו בתרופות בלבד, וטכנולוגיות לתיקון המסתם בצנתור הוכנסו לשימוש בעולם בשנים האחרונות. בשערי צדק נצבר ניסיון בשנים האחרונות בקרב עשרות חולים, בעיקר מתחילת שנת 2024 כשהטכנולוגיה הוכנסה לסל הבריאות.
"התיקון מאתגר ומבוצע בהצמדה בקליפ של זוגות של עלים במסתם לתיקון הדליפה. מטופלים עם ליקוי במסתם זה הם ברובם מטופלים מורכבים עם מחלות רקע משמעותיות ואינם מיועדים לטיפול ניתוחי. לכן התיקון תורם לבלימת תהליך ההידרדרות שלהם ושמירה על איכות חייהם", מציין פרופ' שובי.
תיקוני מסתמי הלב מבוצעים דרך ווריד המפשעה כך שהוא מפחית מהסיכון לדימומים ומאפשר התאוששות מהירה משמעותי בהשוואה לניתוחי מסתמים, כשרוב המטופלים משתחררים לביתם ביום שלאחר הפעולה. בשנה הבאה צפויה להיכנס למרכז הלב טכנולוגיה פורצת דרך נוספת שתאפשר החלפה מלאה של המסתם הטריקוספידלי בצנתור.
עושים גשר מברזל: מלב מלאכותי עד להשתלת לב מכאני
תשומת לב יתרה ניתנת גם למטופלים המאובחנים עם אי ספיקת לב. יחידה ייעודית בה מקודמים טיפולים בטכנולוגיות חדשניות לסובלים מאי ספיקת לב, הוקמה בשנת 2013 ובראשה עומד פרופ' טל חסין.
3 שנים בלבד מאז הקמתה, הייתה זו היחידה הראשונה בישראל בה בוצעו השתלות מכשירי Impella – מכשירי לב מלאכותי מזעריים שהפכו מאז לטיפול שגרתי לסובלים מכשל חריף בתפקוד הלב. שערי צדק הוא המרכז ה-3 בגודלו בישראל להשתלות לב מלאכותי מסוג LVAD, ועד כה בוצעו כ-30 השתלות מסוג זה בבית החולים.
"מדובר בהשתלות מורכבות שמצריכות מערך שלם של הכנה קרדיולוגית וכירורגית, טיפול מולטי דיסציפלינארי ומערך סיעודי מקיף למעקב אחר המטופלים", מדגיש פרופ' חסין.
לאחרונה נעשה שימוש בטכנולוגיה חלוצה בישראל של שבב לאיתור החמרה בקרב המאובחנים עם אי ספיקת לב. השבב, פרי פיתוח של חברת הסטארטאפ הישראלית Vectorious, מושתל במחיצה בין עליות הלב, והוא מודד את הלחץ בעלייה השמאלית של הלב. המטופל הראשון בו הושתל השבב, בשנות ה-60 לחייו, עבר את ההליך בהצלחה, וממשיך במעקב במרפאת אי ספיקת לב.
"היכולת לחזות החמרה במצבם של אנשים עם אי ספיקת לב מאפשרת לבצע התאמות בטיפול התרופתי כדי לשמר את מצב החולים ולמנוע הידרדרות. הטכנולוגיה החדשה מחליפה שיטות שמרניות לזיהוי החמרה באי ספיקת לב המבוססות על דיבור עם החולה ושקילה יומיומית לזיהוי עלייה במשקל והצטברות נוזלים בגוף", מציין פרופ' חסין.
על טיטרציה שמעתם?
טכנולוגיות נוספות שנבחנות לאיתור החמרה באי ספיקת לב מבוססות על מדידות עודפי מים בריאות, גודש בוורידי הצוואר, חלקן תוך שימוש באלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית.
בהקשר זה פועלת בשערי צדק מרפאה ראשונה בישראל לטיטרציה – מרפאה המקדמת טיפולים תרופתיים למאובחנים באי ספיקת לב בטיפול מדורג, כמקובל בהתאם לפרוטוקולים הטיפוליים, ותוך מינון שהולך ועולה והתייחסות לתופעות לוואי בכל שלב בטיפול. היחידה לאי ספיקת לב מטפלת בין השאר בכ-14-12 מאושפזים מדי יום ביחידה ייעודית במחלקה הקרדיולוגית.
"אשפוז חולים עם אי ספיקת לב במחלקה קרדיולוגית במקום במחלקה פנימית הוא 'מיני מהפכה', שמשפרת משמעותית את איכות הטיפול. מחקר שבוצע בשערי צדק כבר הוכיח כי גישה זו תורמת להפחתת שיעורי התמותה בקרב המאובחנים באי ספיקת לב", קובע פרופ' חסין.
פרופ' חסין ופרופ' דביר, מקדמים מחקר להחלפת המסתם האאורטאלי בצנתור לחולים מורכבים שמתמודדים עם מחלת מסתמים ואי ספיקת לב.
עוד מקודמים במרכז מחקרים לקידום הטיפול במאובחנים עם אי ספיקת לב, ובהם מחקר שבודק את הסיבות לעלייה בסיכון לסרטן אצל החולים, ומחקר נוסף שבוחן טיפולים לצמצום רקמת השומן בלב שעשויים לתרום לשיפור במצב החולים.
מדמים את הלב
תחום הדימות הפך חלק בלתי נפרד מכלי האבחון בדרך לקבלת ההחלטות, במרבית תחומי הרפואה. במערך הלב פועלת יחידה לדימות הלב בניהולו של ד"ר אריק וולק. ביחידה משולבות טכנולוגיות מתקדמות לבדיקות הדמיה מסוג CT לב ו-MRI לב, הנדרשות בין השאר במצבים של אי ספיקת לב מסיבה לא ברורה, וכמו כן בהכנה לטיפולי אבלציה להפרעות קצב, כדי לדייק את מיקום הצריבה ולמפות מיקום של צלקות בתוך הלב.
חדשנות היא שם המשחק, ובאולטראסאונד של הלב – אקו קרדיוגרפיה, היא באה לידי ביטוי בין השאר בטכנולוגיה חדשנית לביצוע בדיקות נפוצות מסוג אקו לב. בדיקות אלה מבוצעות באמצעות מכשיר אקו לב תלת ממדי המאפשר הערכה אנטומית ותפקודית של הלב והמסתמים וניווט הפעולות המבניות בחדר הצינתורים. טכנולוגיה נוספת היא אקו Strain. מדובר בטכנולוגיה רגישה ביותר, שמאפשרת אולטרסאונד של הלב הכולל זיהוי ואפיון פגיעות תפקודיות, אף עם מזעריות בתפקוד הלבבי. בהטמעת הטכנולוגיה שותף פרופ' שמי קרסו, מנהל היחידה לקרדיולוגיה בלתי פולשנית ומרפאת מחלות שריר הלב.
לאתר >>> המרכז הרפואי שערי צדק
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
