מחקר חדש של היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שערי צדק, שפורסם לאחרונה, מציג עלייה משמעותית במספר אירועי הלב המשמעותיים והדחופים שטופלו ביחידה במהלך 3 חודשי הלחימה הראשונים בעזה בין התאריכים 7.1.0.23-7.1.24, בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.
מהמחקר עולה כי חלה עלייה משמעותית במספר אירועי הלב הדחופים בקרב האוכלוסייה, בגברים ובנשים, לעומת ירידה במספר המאושפזים בקרב האוכלוסייה הערבית. קרוב ל- 100 מקרים של התקפי לב דחופים טופלו בחודשי המלחמה לעומת 63 בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.
"אנו רואים באופן מובהק את השפעות תקופת המלחמה על הציבור. לחץ, דאגה, מתח וחרדה כפי שכולנו חווינו וחווים עד היום הם גורמים משמעותיים בהתפתחות אירועים לבבים משמעותיים", מסביר פרופ' אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בשערי צדק.
לדברי פרופ' אשר, העלייה המשמעותית בקרב האוכלוסייה היהודית מביאה לידי ביטוי את תוצאות לחצי המלחמה, והירידה במקרים בקרב האוכלוסייה הערבית, מוסברת ככל הנראה בהימנעות מהגעה לבתי חולים במערב העיר ופניה לבתי החולים במזרח העיר.
"חשוב לציין כי טיפול מהיר באירועי לב מציל חיים, והגעה מהירה לטיפול בשערי צדק, העברה מידית לחדר הצינתורים מצילה והצילה את חייהם של רבים מהמטופלים שהגיעו. במקרה של חשש לאירוע לבבי, אין להשתהות ולהגיע מידית למיון שערי צדק לבירור וטיפול מהיר".
עלייה בתחלואה הלבבית
ד"ר דניאל קוקוי, מנהל המערך הקרדיולוגי של הכללית במחוז ירושלים
המערכת הקרדיוסקולרית רגישה ביותר להשפעות השליליות של סטרס. הספרות הרפואית מעידה כי סטרס הנובע מאסונות, לרבות מלחמות, תורם להופעתן של מחלות קרדיווסקולריות מסכנות חיים, כגון יתר לחץ דם, אירועים מוחיים, תעוקת חזה, אוטם שריר הלב ותסמונת הלב השבור (תסמונת טקצובו או תקצובו). בנוסף, חשיפה לאסונות מסוג זה גורמת לעלייה משמעותית בסיכון ללקות באי ספיקת לב ובמוות קרדיאלי פתאומי, בטווח המידי וגם בטווח הרחוק.
בעקבות אירועי ה—7 באוקטובר אזרחים רבים חוו סטרס רב ותחושות של כעס, זעם, חרדה, פחד, חוסר אונים, תסכול ועצב עמוק. נכון להיום, נאספה כמות מצומצמת למדי של נתונים לגבי השפעת המלחמהעל התחלואה הקרדיווסקולרית בישראל. עם זאת, באופן לא מפתיע, הנתונים הקיימים מצביעים על עלייה בתחלואה.
ב-3 השבועות הראשונים לתחילת המלחמה נצפה מספר חריג של מקרי תסמונת הלב השבור. זו מחלה שפוגעת בדרך כלל בנשים, ומתבטאת בכאבים בחזה, שינויים באק"ג ובהיחלשות משמעותית של שריר הלב, שגורמת לירידה פתאומית, ולרוב זמנית בתפקוד הלב. כמו כן, על פי מחקר שנערך בשערי צדק בירושלים, במהלך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה חלו עליות משמעותיות במספר האשפוזים במחלקה לטיפול נמרץ לב, בשכיחות מקרי אוטם שריר הלב ובשכיחות הפרעות קצב.
בנוסף, למרות הפחתה מסוימת בפעילות השגרתית בבתי החולים בתחילת המלחמה, חלה עליה במספר ניתוחי הלב. באופן ספציפי, נצפתה עלייה עצומה בהשתלות הלב. למרות המצב הקשה והצמצום המשמעותי בכוח האדם, מידת ההצלחה של הפרוצדורות השונות נותרה קרובה מאוד לתקופה שקדמה למלחמה. מערכת בריאות ציבורית חזקה, כוח אדם מיומן ורצונם העז של אנשי הצוות הרפואי לתרום למאמץ מלחמתי גם בעורף מאפשרים לספק לאזרחי מדינת ישראל שירות רפואי זמין, יעיל ומקצועי, גם בעתות אתגר לאומי, שאנו ניצבים מולו כעת.
סטרס ומחלות לב בילדים
ד"ר איהאב חטיב, רופא ילדים וקרדיולוג ילדים, מכבי שירותי בריאות, מנהל צנתורי לב ילדים במרכז הרפואי רמב"ם
בשנה האחרונה יש עלייה משמעותית בתלונות של ילדים על כאבים בחזה והרגשת פלפטציות- דופק מהיר או לחצים בבית החזה עם קושי בנשימה. כמו כן אנחנו עדים לתלונות חוזרות של ילדים, על החמרה בכאבים בחזה בשעות הערב, וקושי להירדם. העלייה בתלונות הילדים החלה כבר בתקופת הקורונה משנת 2019. מחקרים רבים הוכיחו את ההשפעות השליליות על הילדים: עלייה בסף החרדה, התפתחות דיכאון ועליה במחשבות אובדניות, עם הרגשת בדידות ופחד מן העתיד. רשויות החינוך, הבריאות והרווחה כשלו בהתמודדות עם הנזקים של מדיניות תקופת הקורונה.
אירועי ה-7 באוקטובר 2023 החמירו את מצב החרדה אצל הילדים, ורמת הפחד עלתה עם הרגשת חוסר הביטחון. קיימת עלייה מתמדת בפניות למרפאות בקהילה ובבתי החולים, של הורים לילדים עם תלונות של כאבים ב"לב". עם המשך המלחמה, אנו עדים להופעת תלונות נוספות של כאב ראש וכאב בטן.
במרפאה הקרדיולוגית, הילדים עוברים בירור של כאבים בחזה, ולרוב אין ממצאים של מחלת לב. כמו כן ברוב המקרים, האנמנזה לא מכוונת למחלת לב. התלונות בדרך כלל בזמן מנוחה, או בזמן לימודים בבית הספר, וללא תלונות בזמן ביצוע ספורט או מאמץ. בדיקה גופנית תקינה, תרשים אק"ג ובדיקת אקו דופלר גם תקינות. למרות העלייה במספר הפונים לבדיקת הלב, בקרב הילדים, אין עלייה באבחון מחלות לב אצל הילדים. מחלות הלב אצל הילדים, הן לרוב מבניות, והאבחון מבוצע טרום לידה או לאחר הלידה בתקופת הילדות המוקדמת, והתלונה העיקרית, בשונה ממבוגרים, אינה כאבים בחזה.
העלייה בתלונות הילדים על כאבים בחזה ותלונות של כאב ראש, בטן או קשיים בנשימה, מאז שנת 2019 וההחמרה מאז אירועי ה- 7 באוקטובר ובהמשך המלחמה, נגרמת מעלייה ברמת החרדה אצל הילדים, והרגשת הדיכאון אצל המתבגרים והרצון לבדידות. מחקרים הוכיחו שקיימת השפעה שלילית על הבריאות, בהמשך לחצים נפשיים ומצבים של חרדה עם פוסט טראומה - מערכת החיסון נחלשת והסיכון למחלות עולה. לכן סיום המלחמה והשאיפה לשלום, צפוי להפחית את רמת החרדה והלחץ הנפשי אצל הילדים, ויוביל לירידה בתלונות של הכאבים האטיפיים בחזה.
יש צורך בתכנית ברמה הלאומית, לצמצום הנזק ארוך הטווח על בריאותם הנפשית של הילדים. על הרשויות להכיר באחריותן ולפעול לתיקון ולשיקום ההשפעות על אוכלוסיית הילדים. יש צורך בתוכניות סיוע נפשי, חינוכי וחברתי מותאמות למצבם של הילדים, ובפיתוח אסטרטגיות ארוכות טווח שיביאו לשיפור ברווחת הילדים ובריאותם המנטלית. בנוסף, יש לעודד קידום מחקרים נוספים בתחום על מנת להבין היטב את השפעות מגפת הקורונה והמלחמה על ילדים ולפתח דרכים חדשות ויעילות לתמיכה בהם. זהו אתגר חשוב שמחייב פעולה מידית ומקיפה, כדי להבטיח שהילדים יקבלו את התמיכה הנדרשת ויוכלו להתאושש מההשפעות הקשות של התקופה.
לב שבור
ד"ר שלי שומילוב קליפר, קרדיולוגית ומנהלת רפואית במחוז מרכז במאוחדת
אירועי ה-7 באוקטובר הוציאו אנשים מהאזור המוכר והיציב בו היו לפני. אף אחד לא היה מוכן להתרחשויות קיצוניות אשר שינו את אורח החיים שלנו וזה השפיע ומשפיע על מצבנו הפסיכולוגי, וכתוצאה מכך על התפתחות מחלות קרדיו ווסקולריות (מחלות לב וכלי דם). מחקרים הוכיחו שהפרעות נפשיות, כולל דיכאון, נפוצות יותר בקרב חולי לב. דיכאון יכול גם להקדים את התפתחות המחלה ולהופיע במהלך האבחון. לפי הסטטיסטיקה, כ-20% מחולי הלב סובלים מדיכאון, כאשר הנתון עומד רק על 5% כשמדובר בדיכאון עם מחלות אחרות. דיכאון משפיע לרעה על תפקוד הגוף: צמיגות הדם משתנה, מרכז כלי הדם מגיב אחרת ובעקבותיו מופיעות תנודות בלחץ הדם, רמת הסוכר והכולסטרול שגורמים להחמרה במצבם הבריאותי של חולי לב, וגורמים להתקפי לב ואירועי מוח חריפים.שינויים ביוכימיים בגוף משפיעים ישירות על מצב רוחו של האדם, עד כמה הוא חווה רגשות בצורה חיה. בנוסף, לאנשים רבים יש בעיות בלחץ הדם כתגובה ללחץ. מקרים של מתח כרוני ולחץ חמור עלולים לגרום להתקף לב או קרדיומיופתיה (תסמונת "הלב השבור"), שהיא למעשה תגובה שדומה להתקף לב. מדובר במצב רפואי שבו מתפתח חוסר תפקוד פתאומי בלב בעקבות סטרס פסיכולוגי חזק. הסינדרום מתבטא בכאבים בחזה וקשיי נשימה, בדומה להתקף לב, אך ללא חסימה בעורקים הכליליים. מחקר שנערך בשווייץ מצא שהמוח של חולים בתסמונת "הלב השבור" מציג פעילות שונה בהשוואה לאנשים בריאים, במיוחד בקשרים בין אזורים שמווסתים רגשות לתגובות אוטומטיות של הגוף. התופעה יכולה להתרחש בעקבות אירועים רגשיים קיצוניים, הן שליליים והן חיוביים. למרות שהסיבות המדויקות להתפתחות הסינדרום אינן ברורות, ישנה השערה שהוא נגרם על ידי עלייה ברמות הורמוני הסטרס, כמו אדרנלין.
אז מה עושים?
השוני בין ה-7 באוקטובר לעומת מלחמות עבר הוא בכך שקצב ההפצה של הידיעות התקשורתיות והחשיפה של האוכלוסייה לזוועות, הייתה נרחבת יותר בשל הרשתות החברתיות. החשיפה המתמשכת למידע גרמה לאנשים ללחצים ולטראומה, אך ורק מצפייה בסרטונים. לחשיפה הזאת השפעה מכרעת על תפקוד הלב בשל עליית לחץ הדם באופן מידי. לכן, הציבור חייב להבין שחשיפה מרובה לחדשות או לסרטונים פוגעת בו. לאנשים רגישים במיוחד מומלץ לא לצפות בחדשות, אלא לבצע פעילות ספורטיבית שתעזור להתנתק מהמחשבות במידת האפשר, להיפגש עם חברים ולא להישאר בבדידות. כמו כן כדאי לשמור על תזונה מאוזנת ושינה מספקת.
