מחקר שבדק את השפעת הישנות התקפי לב, מצא כי הסיכון הגדול ביותר לכך קיים בשבועיים הראשונים לאחר האירוע הלבבי הראשון. צוות המחקר שאסף נתונים מ-6,626 מטופלים שאושפזו בעקבות התקף לב בשנים 2010-17, מצא כי כ-2.5% מהם אושפזו שוב תוך 90 יום עם התקף לב נוסף. כ-50% מאותם מטופלים נפטרו תוך חמש שנים, כפי שעולה מנתוני איגוד הלב האמריקאי (AHA), שפורסמו באוגוסט 2021. להישנות התופעה והשלכותיה מתייחס גם פרופ' אלעד אשר, מומחה לקרדיולוגיה וצנתורי לב, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב וסגן מנהל מרכז הלב המשולב, במרכז הרפואי שערי צדק.
"הסטטיסטיקה מלמדת כי ישנם שיעורים גבוהים של מטופלים שחווים אירוע לבבי נוסף בפרק זמן של 5 שנים מאירוע הלב הראשון. לכן, למרות שהתקף לב ראשון הוא אירוע משמעותי ומאיים הדורש טיפול מותאם ומעקב סדיר, מניעת האירוע הלבבי השני – חשובה לא פחות", מסביר פרופ' אשר, ומגלה כי אחד הגורמים להופעת האירוע השני הוא חוסר הקפדה על נטילת הטיפולים והיעדר שמירה על אורח חיים בריא.
לדבריו, הנתונים מראים כי לאחר חצי שנה ממועד האירוע הלבבי, עד 50% מהמטופלים אינם נוטלים את הטיפול התרופתי כראוי, ובכך מסכנים את חייהם, דבר שלטענתו מחדד את הצורך במידע מהימן לא רק אודות האירוע הלבבי עצמו, אלא גם את חשיבות השיקום שלאחריו שיכול למנוע אירוע לב נוסף. למעשה, זיהוי והפחתת גורמי הסיכון, בנוסף לגורמים הגנטיים, שכוללים הקפדה על תזונה בריאה וביצוע של פעילות גופנית סדירה; הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת; שינה איכותית וטובה; הימנעות מעודף משקל; והפחתה כמה שניתן של לחץ ומתח יכולים להפחית את הסיכון לאירוע לב נוסף.
ומה בנוגע לגורם סיכון נוסף שנקשר למחלות לב, הכולסטרול ה"רע" (LDLc)?
"חשוב לסייג ולהבין כי הכולסטרול חשוב לגופנו, כל עוד הוא במינונים הנכונים. אחד מתפקידיו הוא ייצור מיאלין – שכבה שומנית שעוטפת את הנוירונים במוח – המאפשרת הולכה חשמלית מהירה ובכך מעודדת את התפתחות המוח. אצל תינוקות לדוגמה, המוח ממשיך להתפתח, והם נולדים עם ערכי LDLc נמוכים מאד של 40-50 מיליגרם לד"ל ואין בכך בעיה. יחד עם זאת, הכולסטרול נקשר גם להתפתחות טרשת עורקים ולהיווצרותן של מחלות לב, ולכן צריך להקפיד שהערכים שלו יהיה תקינים. למעשה, לעודף כולסטרול יש נטייה לשקוע בדפנות כלי הדם, להצטבר בתאי דלקת בתהליך שפוגע בתפקוד כלי הדם, ובכך להוביל להיווצרות של טרשת העורקים שמזיקה לעורקי הלב. ככל ששריר הלב סובל מאספקת דם לקויה הסבירות להתקף לב עולה. חשוב לציין כי ערכי הכולסטרול שיכולים להוביל לאירוע לבבי אינם נבחנים רק ברגע מסוים, אלא לאורך שנים, והם מתווספים כאמור לגורמי סיכון נוספים".
ומכאן חשיבות הורדת הכולסטרול מיד לאחר הטיפול הראשוני בהתקף הלב?
"בהחלט. מחקר שנערך באירופה לפני כשנתיים הראה בצורה חד משמעית את חשיבות הטיפול האגרסיבי בימים הראשונים לאחר שהמטופל לוקה בהתקף הלב. הנתונים הראו שפעולה זו לא רק מונעת את החמרתה והתקדמותה של המחלה, אלא גם יכולה לגרום לרגרסיה (ירידה בגודלם) של פלאקים טרשתיים בעורקי הלב. מידע חשוב זה, שלא היה ברשותנו בעבר, הוא ההוכחה לכך שניתן לגרום לרגרסיה של מחלה כרונית זו. כאן באות לידי ביטוי החדשנות והקדמה שעשויות לשנות ולהציל חיים, כחלק מהטיפול האמפירי הניתן לכלל המטופלים, שכולל התייחסות למחלות כרוניות נוספות, ניהול אורח חיים בריא והקפדה על נטילת התרופות".
כיצד ניתן באמצעות תרופות,להפחית את הסיכון לאירוע לבבי נוסף?
"חלק בלתי נפרד מההתערבות המהירה והטיפול האגרסיבי המיידי הוא באמצעות הטיפול התרופתי שכולל תרופות במינונים גבוהים להורדת רמות הכולסטרול בדם. זאת בנוסף לשילוב תרופות לאיזון גורמי סיכון אחרים. נכון להיום ישנם קווי טיפול: הקו הראשון כולל קבוצת תרופות שמעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד (הסטטינים); השני מתמקד בהגבלת ספיגת כולסטרול במעי; השלישי כולל את מעכבי ה-PCSK9: חלבון שנקשר לקולטני הכולסטרול בכבד, מוביל לפירוקם ובכך גם לרמות גבוהות יותר של כולסטרול בדם. הטיפולים שמעכבים את החלבון הזה מאפשרים את הסילוק של הכולסטרול מהדם דרך הכבד. הרביעי – טיפולים המונעים את ייצור החלבון ברמה המולקולרית של השעתוק. המטרה הטיפולית לאחר אירוע לב היא להוריד את ערכי הכולסטרול LDL לפחות ל-55 מיליגרם לד"ל תוך מספר שבועות. במידה ומטרה זו אינה מושגת ניתן לשקול טיפול נוסף מקבוצת PCSK9".
חשיבות ההשקעה במניעת אירוע לבבי חוזר והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות
פרופ' אשר מדגיש כי מבחינת עלות-תועלת, השקעה במניעת תחלואה קרדיווסקולרית הוא דבר שחשוב שיבוצע על ידי מערכת הבריאות, ולפעולות אלו יש חשיבות לא פחותה, אם לא יותר, מהטיפול עצמו.
"מניעת התקפי לב ואירועים לבבים יכולה למנוע אשפוזים, ביצוע צנתורים ואירועים לבביים חוזרים, שעלולים להיות הרבה יותר חמורים ולסכן משמעותית את חייו של החולה", הוא מצהיר ומוסיף כי חלק בלתי נפרד מהמניעה הוא יצירת מודעות לגורמי הסיכון, הקפדה על ביצוע מעקבים של אוכלוסיות בסיכון לאירועים לבביים, ומתן מענה רפואי מיטבי למטופלים שכבר חוו אירוע לבבי אחד.
פרופ' אשר דוחה את הטענה לפיה הורדת רמות הכולסטרול עלולה לפגוע במטופל. "מדובר בטיעון שגוי שגרם בעבר לרבים להימנע מנטילת תרופות", מסביר פרופ' אשר ומדגיש שוב את חשיבות נטילת הטיפולים המותאמים לחולה והקפדה על אורח חיים בריא.
עם הפנים קדימה, מספר פרופ' אשר, כי בעתיד ישולבו טכנולוגיות חדשות שיטיבו עוד יותר עם המטופלים. לדבריו חשוב להמשיך ולהשקיע משאבים במניעה גם בקרב אוכלוסיות שלא חוו אירוע לבבי, עם דגש על זיהוי גורמי הסיכון.
"הדבר לא תמיד ברור מדוע שני אנשים עם נתונים דומים, האחד לוקה בהתקף לב והשני לא. כאן נכנסת לתמונה הבינה מלאכותית ומחקרים רחבים המאפשרים זיהוי מיטבי של אוכלוסיות בעלות סיכון מוגבר לפתח מחלות לב. ככלי לאבחון וטיפול ניתן להשתמש בצנתור וירטואלי שאינו פולשני, ובבדיקות סקר המאפשרות איסוף נתונים וניתוחם. זאת בנוסף לטכנולוגיות משודרגות וחדשות שיאפשרו מעקב אחר כל מטופל, ומענה של טיפולים בעת הצורך למניעת התקפי לב עתידיים", מסכם פרופ' אשר.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
לאתר >>> סאנופי
בשיתוף סאנופי
